אם יש במוסיקה הישראלית סינגר סונגרייטרית אותנטית – זוהי רונית שחר. היא שרה כאן על דברים שנגמרו. על מגע שלא יכול להתקיים. על אהוב יקר בלילה קר של שינוי, של התפקחות. היא מסוג הזמרות שפעם היו שייכות לצוותאות הקטנות. הצד
מהו השיר שמייצג את 1997 בתולדות הזמר העברי? לפי האוסף של אן.אם.סי בעריכת ליאור מזרחי זה השיר "כבר עכשיו" של ירמי קפלן ובביצועו. איך שר ירמי קפלן בשיר הנבחר לשנה זו – "לא ידעתי לא חשבתי, לא ניחשתי". גם כותב
רוח חגי תשרי מרחפת, חודש הסליחות בפתח, והמוסיקה היא חלק מההכנות והתכונה לקראת. ליאת יצחקי חוזרת לפיוטים של משוררי ספרד. את 'לך אלי תשוקתי' כתב ר' אברהם אבן עזרא במאה ה-12 בספרד. הלחן של יאיר גדסי שנכתב לפני 40 שנה,
לאור המצב הנואש, ההמלצות של היועץ, נחזור אל אחדים מהשירים שעסקו בראש הממשלה. מה חשבו כותבי טקסטים ויוצרי המוסיקה על ראש הממשלה שלהם? ראש הממשלה ככל הנראה יאשים אותם כ"שמאל" עוכר ישראל, ואנחנו בכל זאת נקשיב להם, נצביע למפלגת המוסיקה
מכתבי אוהבים מאוכזבים המופנים בגוף שני לאהובות מאכזבות הם צונאמי בפופ המקומי. מהסכר הפרוץ של ההתבכיינויות אפשר היה לייצר נהר שוצף של דמעות, וכותב שורות אלו הופך יותר ויותר אדיש לשירים האלה. כמה אפשר להכיל גברים בוכים מול נשותיהם האכזריות.
צריכים לשמוע את מירי אלוני שרה את "כלת השודדים" (ג'ני) כדי להבין אילו איכויות קברטיות-תיאטרליות היא הקרינה באותה הפקה שיזם וביים צדי צרפתי ב-1974 . סרקסטית, בוטה. חזקה בתוך התפקיד. התרגום לעברית הוא של דן אלמגור. הלחן הוא של קורט ווייל.
השם "מפלצות התהילה" אינו מתקשר לתכנים של האלבום שנחשב לאחד היותר נועזים של משינה לזמנו, אוריינטציה של רוק אמריקני סיאטלי גאראג'י. סיינס פיקשן, עולם אגדות ביזארי והזוי, יוצא מהמציאות המאכזבת. אלבום של תהיות והזיות. שירים על מצוקות ויאוש, ניסיון להגיע
"כל שנה בסתיו גיורא" הוא שיר מצמרר, שנעמי שמר כתבה על סגן גיורא שהם ז"ל, שנמנה עם הכוח שחצה את התעלה לעברה המערבי, והגיע עם הכוחות הפורצים עד למבואות פאיד. שם, ביום כ"ד בתשרי תשל"ד (20.10.1973) נפגע ונהרג. השיר הוא
פעם אהבנו לשאול – מה התפקיד ששלמה ארצי נתן לברושים בשיר הזה – "תרקוד היא אמרה לי תרקוד/ הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות". ובהמשך חוזרים הברושים בציון שעה מדויקת: "עד היום בסביבות חמש ולשלושים/ צל נופל מצמרות הברושים/
ידעתם ששמוליק קראוס השתתף באחד ההרכבים הראשונים של להקת חיל הים בשנות השישים ("סתם יום של חול" – 1962) אבל תקופת הזוהר של להקת חיל הים מתחילה בחצי השני של שנות השישים עם כניסתו של דני ליטאי, בוגר להקת פיקוד
עפרה חזה הייתה בת 63 בימים אלה – אילו חייה נמשכו. ממרחק הזמן – החסר מתעצם. יש שירים שנשמעים עצובים יותר מאי פעם. "לאורך הים" הוא שיר כזה, ספוג כאב לב. אפשר לייחס אותו למי שחווה מות יקיר, ואינו יודע
כשיהודה פוליקר שר את "כשתגדל" בכיכר בת"א בערב הזיכרון לנופלים (14.4.2013), הבנת ששום טקס ממלכתי שבא להאדיר את שמם של חללי המלחמות, לחבק את צערן של המשפחות – אינו יכול לעמד מול עוצמת האירוניה הנוקבת. "אתה לא רצית להיות שם בכלל, אז מה,
"ילדים זה שמחה" – מהשירים היותר מזוהים עם שלמה בר והברירה הטבעית נכתב ע"י יהושוע סובול להצגה החברתית "קריזה" שהועלתה בתיאטרון חיפה בשנות השבעים. שלמה בר חיבר את לחנו. השיר נכתב כסטירת מחאה עוקצנית וכביקורת חברתית – על משפחות המביאות
בקיץ 91 נכנס אביב גפן בן ה-18 עם המפיק משה לוי לאולפן ההקלטות על מנת להקליט את אלבום הבכורה שלו – "זה רק אור הירח". עשרים שנה אחרי חוזר גפן עם להקת התעויוט לנגן את אלבום הבכורה בהאנגר 11. יש סיבה
פתאום זמרת ג’אז, זמרת בלוז? מה פתאום. ריקי היא ריקי. למה לבלבל את המוח בהגדרות. כמו שהיא לא הייתה מעולם זמרת פיור רוק, היא לא הפכה לדיוות ג’אז מקומית בן לילה. הסיפור הוא הרבה יותר פשוט: הציעו לה לפני כמה
זמרות שרות שירים ששרה חוה אלברשטיין, חלקם של יוצרים שונים, חלקם שהיא כתבה (מילים, לחנים) פרויקט מחווה, המתבסס על המופע "בנות חוה" שעלה בפסטיבל תל-אביב ז"ל ב-2009. האלבום יוצא בכריכת ספר-דיסק מהודרת, מבוא, מילים, איורים. לא לשכוח: פסח בקרוב, ועם ישראל רוכש
להתרגש מחדש משיר ישן. מה נותר לו ליגאל ישן אם לא לנסות. יצא טוב. הישן מתחדש. יש התרגשות. עסקת חבילה עם הקהל. התנאים הנדרשים להצלחתה – להיות סנטימנטלי בלי להתמרח. הקלטה של הופעה חיה בזאפה, חיפשתי תאריך – מתי זה
כמה שזו נוסטלגיה. מתי יוסי הקליט את השירים? אמצע שנות השישים. איכות הסאונד – רעה למרות הריממסטרינג. אבל לנוסטלגיקנים – אוצר. שארל אזנאבור כאן. "בסגנון ישן" – שזה ואלס. אזנאבור הוא גם "כך הם קוראים לי" הבחירות של יוסי בנאי
שלומי שבן חמוש ברשימה של שירים אהובים, הציב מול הפסנתר מגדל יפהפה של ממש, עשוי כמבנה של שלוש קומות, יצירת אמנות בפני עצמה, שהכילה ושיקפה שפע של אלמנטים ואפשרויות טכנולוגיות כולל וידאו מרהיב. המגדל שימש גם את הנפשות הפועלות שהתמקמו-השתקפו
שלומי שבן הוא שחקן ראשי במחזה מוסיקלי של עשר מערכות, "שירים של אחרים", גם מביים את עצמו, כשמולו הפרטנר הבלתי נפרד, שחקן המשנה האולטימטיבי – הפסנתר.אחרי ההופעה במשכן לאומנויות הבמה, אנחנו מתפנים למשמע אוזניים נטו, גם כאן נפתחת ההצגה בציניות
עופרה חזה שרה "שיר השירים בשעשועים" ו"שבת המלכה", אורי שבח "ארץ אהובה" ו"עיר כלה", בועז שרעבי "חידה את לי", שימי תבורי "שחורה ונאוה" ו"כינור דוד", משה הלל "לא הבל היופי לא שקר החן" ו"יעקב התמים", יזהר כהן – "ירושלים האחרת",
אני מקשיב לאלבום הזה ממרחק של כ-31 שנה. בטח הפרספקטיבה שונה. כללית, התחושה שהאלבום הזה אפיין תקופה מאוד תמימה אצל איינשטיין ורכטר – שני שירים יפים כשלעצמם של לאה גולדברג – "מה עושות האיילות" ו"דג הזהב", שניהם לטעמי משירי הילדים
תשאלו איך הרוח הזו עדיין נושבת בחוזקה 63 שנה אחרי שהוקם הצמד? תקשיבו לשיר החדש שישראל כתב "בואי בואי כלה", ותבינו כמה אפשר לשמר את הרוח הזו, בשפה, בצלילים. חוץ מזה, רבים במקומותינו – מחוברים מאוד לשירי השירון הנצחי. רוקדים
אני שומע את האוסף הזה שנים 22 שנים אחרי שיצא. יש משהו חזק בשירים הראשונים של יוצרי פופ מוכשרים. ברטרוספקטיבה – משהו שהם ככל הנראה לא מצליחים לחזור עליו. טובי הכותבים יודו בכך. ואצל "איפה הילד" – השירים היפים שייכים
מנהרת הזמן של יצחק קלפטר. ננדוד דרכה תחילה ל-1979. הלהקה: "צליל מכוון". השיר – "שיר אהבה בדואי". כך נפתח הדיסק הכפול. "צלילי חליל אל החולות של המדבר היה שולח/ ליטף הוא את גופה הרך והסופה טרפה הכל" . המילים הלא
אסף אמדורסקי מספר סיפור יחסים אישיים על רקע אורבני תל-אביבי. בעיר יש עוד מישהי שמבקשת בית חם, אבל לה – חופש לא עושה כלום בלב , קודם היא שתתה יין על הגבעות, ועכשיו היא במישור החוף, והוא היה רוצה להמשיך
נחום (נחצ'ה) היימן עשה עבודת נמלים בליקוט ואיסוף השירים של אסתר עופרים מאז ראשית דרכה. כמעט שישה חודשים הקדיש היימן לאוסף הזה, הוא כתב ביוגרפיה מפורטת (אסתר נולדה ב-1941 בצפת, בת למשפחת זייד מצד אביה, ולמשפחת בן-עטר מצד אמה) ומודה
סמוך לערב יום העצמאות תש"ל (1970) הלך לעולמו המשורר נתן אלתרמן. במוצאי החג נערך כבכל שנה פסטיבל הזמר והפזמון ובין המשתתפים בו השיר "פתאום עכשיו פתאום היום" שכתבו תרצה אתר ויעקב הולנדר (ביצוע: שלמה ארצי). תרצה אתר לא הגיעה למופע עקב
אני מקשיב ל-42 שירים של יהורם גאון. לא משימה קשה. המנגינות האלה מתנגנות מאליהן. רכות ומלודיות להפליא. עולות מנבכי העבר. מעוררות געגועים. כשיהורם גאון החל את הקריירה שלו, לא סווגו זמרים לפי ז'אנרים – פופ, רוק, מוסיקה מזרחית. כשהוא התחבר
חמש דקות אחרי שהיא עלתה לבמה, כבר התאהבתי בה. אני במרתף של קמלוט ת"א ז"ל. מאי 2004. עשרים איש על שלושה וחצי מטר רבועים מנשנשים משהו. ממתינים לזמרת שהכי התפרסמה בלהיט "ארוץ אליך" שכתב לה ברי סחרוף, המנטור שלה והמעסיק
