African Party מסיבה אפריקאית מורכבת מאוסף שירים מדרום אפריקה ועד חוף השנהב עם אחדים מגדולי האמנים באפריקה. זוהי מוסיקה מזיזת רגליים משנת 2008 במסע של פוטומאיו על פני היבשת. המסיבה מחזירה לצלילי המקור של המוסיקה האפריקאית – מוזיקת ריקודים פשוטה.
תזמורת "חתונות ולוויות" של גורן ברגוביץ' עוררה תיאבון. אין לי מושג על הלהקה המקדונית הזו, סלונובסקי באל, אבל כששלוש טובות מנגנות בהרכב אחד עם אקורדיאון, קלרינט וחצוצרה, זה אומר משהו על מהות המוסיקה. תוסיפו לזה טאפאן (כלי הקשה), סקסופון, אקורדיון,
דודו טסה משתף פעולה עם המלחין והגיטריסט ג'וני גרינווד (The Smile, Radiohead) באלבום חדש – "ג'ארק קריבק" (מערבית: "שכנך הוא קרובך"), שייצא ב-9 ביוני הקרוב באחת מחברות התקליטים הגדולות בעולם – BMG תחת הלייבל Records Circuit World. ״ג'ארק קריבק״ הוא
איך עושים מפלמנקו טנגו? איך עושים טנגו מפלמנקו? תקשיבו לדייגו אל סיגלה, הזמר הכריזמטי. הוא מפגיש בין הסגנונות למפגש מעצים בין מדריד לבואנוס איירס. התוצאה – 45 דקות (קצרות מדי) של מוסיקה מחשמלת. אם יש משהו כמו מד הבעה, אין
מסיבת ניו אורלינס מארחת אגדות כמו ד"ר ג'ון ודייב ברתולומיאו, יחד עם אגדות אחרות שתרמו לתרבות המוזיקלית העשירה של העיר יוצאת הדופן הזו. זהו אוסף טיפוסי של "פוטומיו", החברה שאחרי 29 שנות פעילות בהוצאת אוספים עדיין מגדירה את עצמה כ"אינדי".
הפלמנקו החדש, בפירוש אינו מתכחש לשורשיו. המיקצבים, הדיאלקטים הם הבסיס ל- 16 הקטעים. החידוש הוא בעיבודים הרעננים, בתוספות בקישוטים. בניואנסים. ב"לה ברבריה דל סור" בביצוע "אלגו פה נוסטורוס" יש איזכורים לסמבה ומשב ג’אזי. טומטיטו בשני קטעים מראה שלספרדים יהיה תמיד
רגאיי נחשב מוזיקה הכי מרגיעה, גם כשהטקסטים של השירים פוליטיים או אפילו אגרסיביים, המקצבים האיטיים והגיטרות המקפצות פשוט הופכים את הרגאיי למה שנקרא smooth. זה לא משנה אם אתה איש ראסטה אמיתי או סתם חובב מוזיקה. לרגאיי יש משהו לכולם.
מכירים? מוחמד אראפה. אפילו הפייסבוק לא יסייע. אראפה (שירה, פרקשנס) הוא יליד מצרים שעשה קריירה ביוון, ניגן בין השאר עם הטורקי פארוק טקבילק, והיום מחבר בין דיאלקטים, קצבים ומנגינות מארצות ערב, יווני, מזרח אירופאי לתבשיל אתני עסיסי, מלודי מלהיב. הערבית
אני חוזר אל האלבום הזה שיצא ב-2003. הוא אחד ויחיד. אחד – כי הוא מארח את כל התרבויות תחת קורת גג אחת, כל הגבולות פתוחים. יחיד – כי יובל רון המלחין יצר כאן פסיפס מוסיקלי יחיד, מסע מרתק בנופים מוסיקליים,
אם מוזיקה היא השפה האוניברסלית, אז הרגאיי הוא הניב המדובר ביותר שלה. הדשדוש הבלתי ניתן לעמוד בפניו וקווי הבס המקפצים 'הרוויחו' מעריצים ברחבי העולם, ואין כמעט פינה על פני כדור הארץ שלא הושפעה מסגנון המוזיקה הג'מייקני הזה. הקצב המסונכרן של
מה המוטיב הכי מאחד את האהבה למוסיקה בכל העולם? נכון מאוד – הקצב. יש לך קצב טוב, ולא הכי משנה לך מה מקור המוסיקה – איסלנד, איטליה, טימבוקטו. כחברה שמתחקרת מוסיקת עולם, מגיעים אנשי פוטומיו גם למוסיקה הפופולארית-קצבית-מרקידה בנקודות שונות
שמעתי גרסה ל"שינויי מזג האוויר" של שלמה ארצי בביצוע התזמורת האנדלוסית הישראלית אשדוד ובניה ברבי. העיבוד וההפקה של פטריק סבג לוקחים את השיר לכותל המזרח במסגרת טרילוגיית גרסאות כיסוי חדשה שיזמה התזמורת. בשיר הראשון בסדרה אירחה התזמורת את רביד פלוטניק
יש רואים בו אחד מנגני העוד הטובים בעולם. סיימון שאהין, יליד תרשיחא במקור ("פלשתינאי" לפי הביוגרפיה) כיום תושב ברוקלין, יצר את אחד האלבומים המקסימים ששמעתי בחיבור שבין מזרח למערב. זהו אלבום של מוזיקה מודרנית וג'אז. שאהין בעוד ובכינור מוביל את
נבל מתחבר עם עוד וכלי הקשה אתניים? למעשה, למה לא. אפשר לנסות. אין כאן חוקים מגבילים. זה קרה בסיום תחרות הנבל הישראלית הרביעית באולם צוקר בהיכל התרבות ת"א. על הבמה ניגנו מרינה פרדין בנבל, ינון מועלם שניהל מוסיקלית – בעוד
הקרם – ג'יפסי גרובז הוא הרכב כלי נשיפה בלקני צועני מהכפר Vranjska Banja, שנמצא על הגבול בין סרביה לקוסובו. שם האלבום מתייחס למסע מתמשך למען הספקת מים סדירה לכפר. זה אינו אלבום מחאה וכעס, אלא מביא את מסורת השמחה של
עברית מתערבבת עם מרוקאית במוסיקה? כשאני שומע אב ובנו, חגי ויובל חן, שרים גרסה לשירו של האמן המרוקאי מאעיז (MA3IZ), אני אומר – ואללה! אמני מוסיקת העולם גילו לי בשנים האחרונות דברים שלא ידעתי על מוסיקה מזרחית אותנטית. בארבעת העשורים
וויזקיד Wizkid נשמע כוכב העל הגדול ביותר של ז'אנר האפרוביטס אחרי הלהיט המדהים שלו Essence מ-2020, כמו גם אחרי Tems (שאחר כך עבר רימיקס עם שירה נוספת של ג'סטין ביבר) שהיה אחד ההיילייטים באלבום האולפן הרביעי של 'Made In Lagos.
אסטור פיאצולה, ממציא הנובו טנגו, השאיר אחריו הרבה אלבומים מצוינים, אבל האלבום הזה הוא מהסוג האולטימטיבי, Tango Zero Hour הוא אלבום רגשי, פיוטי ורומנטי מאוד בזכות השילוב של סולואים לכינור. המוסיקה מעובדת להפליא ומנוגנת לעילא על ידי ה- New Tango
השיר הזה נשמע יותר מדי "מתורגם", מעין מדריך לא קוהרנטי, מבולבל למדי למטייל האובססיבי הכולל המלצה/ התרעה נוכח מצב העולם וטבעו של האדם, וגם איזשהו חומר למחשבה – העולם הזה הוא רק אמצעי לאושר המושלם, ולעולם לא נשיג אותו כאן
"אפריקה לימדה אותי לחגוג גם את העצב", אומרת זיו אייזנמן בדף העיתונות שיצא עם השיר. האזינו מטה ל"חגיגת עצב" בהשראה אפריקאית. זה אחד הסינגלים המוזרים שהגיעו אלי לאחרונה, גם המיוחדים. הקליפ שנלווה אליו מציג סצינה כמו פולחנית' שירה כמו אפריקאית
האלבום יוצא בעיתוי מושלם מבחינתה. היא הקליטה אותו באיסטנבול לפני מהפכה המחאה ההיסטורית המובלת ע"י הנשים האמיצות של איראן, שהן מקור היצירה שלה. "אני שרה למענן ואיתן וכמו תמיד אני בטוחה שהן מנהיגות המהפכה ולוחמות החופש האמיתיות ביותר", אומרת לירז
סקסופון ג'אז ואתיופיה מסתדרים? כשהסקסופוניסט אבטה בריהון מגיע למרכז הקליטה ב-1999 ומדווח על מקצועו – נגינת סקסופון, הוא רואה את גבתה המורמת של מנהלת המרכז. אבטה היה בטוח שבישראל המתקדמת לא תהיה לו בעיה להמשיך את הקריירה שלו מוזיקאי ונגן
המוזיקאי אנגוס "דרומי זב" גיי, הסולן והמתופף הראשי של להקת הרגאיי הבריטית אסוואד Aswad, מת בגיל 62. אסוואד, השלישייה של אנגוס גיי, שכללה את ברינסלי פורד וטוני רובינסון, היתה להקת הרגאיי הראשונה בבריטניה שחתמה בלייבל בינלאומי, Island Records, בשנות ה-70,
למחפשים מפגשי מוסיקת עולם ייחודיים: מועדון האזור יארח במופע צהריים ביום שישי ה-16 לספטמבר, את היוצר ונגן העוד ינון מועלם ואת אמן הקלרינט סמאן אליאס, עיראקי ממוצא כורדי אליהם יצטרפו נדב ברקוביץ – קלידים, ונור בר גורן: כלי הקשה. מועלם
לשלוח את השיר לפסטיבלי מוסיקת העולם. נטע ברזילי מסובבת גלובוס לאחור, צוללת לזכרונות הילדות הצבעוניים שלה, לתקופה של 6 השנים בהן חיה בניגריה. היא מארחת בשיר זה את Mr. Eazi, אמן ניגרי ידוע בעולם האפרו-פופ, ב-Playground Politica משתפת נטע בחוויות
רק להגיד את השמות, אתה צריך רופא שיניים. בטח הטורקים אומרים אותו הדבר עלינו. אבל אם אתם רוצים לדעת מאיפה מגיעה השמחה לאולמות החתונות המקומיים, תקשיבו לאוסף הזה. תכינו את הכפיים, את הרגליים. האמת היא שזה לי מפגש מרוכז ראשון
מה שינה אותו? מה הפך אותו שברירי וגרם לו להעז להיחשף, להתמודד עם נפילה? איתן פלד מתאר מצב, בלי להיכנס לעומקה של אנליזה פסיכולוגית. הוא שר על שינויים מהותים בקיום האישי במוסיקה אקלקטית קליטה וענוגה שנוגעת בנימי נפשו. השיר נשמע
אני מחפש נגני חליל נאי בנרות. זהו כלי שצבע הצליל שלו קורא ליצירתיות. קחו את אמיר שהאסר, מנגני הנאי המופלאים בצמתים של מזרח פוגש מערב, נגן שמגלם את פוריות המפגש בחיבור לתרבויות המוסיקליות המזרחיות. בניגוד למוסיקה המערבית שרובה כתובה ומתוזמרת,
לניטיונס הוא לני בן בשט. שלום מור הוא שלום מור. אני משאיר את כותרת השיר באנגלית. כנראה, זוהי מגמת הצמד להפיץ את השיר בעולם במשבצת מוסיקת עולם בעידן שפופ עממי ממחוזות הבלקן עושה חיל. יש, למשל, עדנה למוסיקה הצוענית, בעיקר
כמו הצוענים במהותם – למוסיקה צוענית אין זהות ברורה. צוענים הם עם נוודים שמוצאם המדויק אינו ידוע, אם כי ההשערה הרווחת היא שמקורם בצפון מערב הודו. בפי עצמם הם קרויים רומה (Roma, רום ביחיד). כיום שבטי הצוענים חיים בעולם כולו,
