להתאהב באלבום היפ הופ כמעט מהאזנה ראשונה. מאלבומי הראפ של השנה. מוכן לחתום על המשפט. אני מאמץ את J. Cole. הוא מספר סיפור באמצעות השירים, ובעיקר עושה מוסיקה שיש בה הרמוניה, מנגינה, עיבודים עשירים ורצף של אלבום קונספטואלי. הסיפור הוא על חבר שמעולם לא הצליח להשתחרר מהחיים ברחוב, עסק בסחר סמים, ולבסוף נרצח כשהוא משאיר מאחוריו אישה ובת שאהב. השיר Change עוסק במותו של ג'יימס, הדמות המרכזית בסיפור
J. Cole נוגע בסיפור בעניינים חברתיים שמעסיקים את אמריקה נכון לרגע זה. מעבר לכך, מורגשת הנגיעה האמוציונאלית האישית שלו. (הנרצח היה ידידו)
האלבום נשמע אחת היצירות היותר בשלות ועמוקות בסצנת ההיפ הופ. J. Cole נמצא לגמרי בתוך הסיפור שהוא מספר גם כיוצר וכמפיק. השירים – אחד אחד, שילוב מעודן ומסוגנן של קצב ומלודיה, עיבודים פונקציונאליים. אמן היפ הופ. לא להאמין: אלבום היפ הופ שעשה לי חשק לעשות Repeat.
- For Whom the Bell Tolls
2. Immortal
3. Deja Vu
4. Ville Mentality
5. She's Mine Pt. 1
6. Change
7. Neighbors
8. Foldin Clothes
9. She's Mine Pt. 2
10. 4 Your Eyez Only
