|
|
|
|
|
|
|
|
|
קטגוריות
|
|
|
|
|
|
דיסקים חדשים
 | | קסנדרה וילסון מגיעה לפסטיבל אישה בחולון. אני קורא שוב את השורה. אני מניח, שמוטי ששון ראש העיר, לבטח מבטא יותר טוב את השם מדונה מאשר "קסנדרה וילסון". מי זו קסנדרה וילסון? הוא ישאל את אנשי תיאטרון חולון, יוזמי פסטיבל אישה. מצד שני - למה לא? כמה ייחודי שעיר ואם בישראל מחליטה שקסנדרה וילסון טובה לה. אז ככה: לזמרת בשיעור קומתה ... קרא כתבה >> |
 | | עקבות אבק דרכי המדבר קיימים בצליל הבלוז-רוק של "דה בלאק קיז", the black keys , הצמד האמריקני מאוהיו – הזמר והגיטריסט דן אורבך dan auerbach ופטריק קרני – מתופף/מפיק. כבר שבעה אלבומים בעשר שנים (!), והם ממשיכים בנאמנותם לצליל רוק down-home , תערובת מופלאה של מריאצי' מקסיקני, קאונטרי, גוספל, רגאיי, רוק פסיכדלי בלוז וסול. ... קרא כתבה >> |
 | | הטון החם המלחש. הקודר. הלוטף. היגע. המספר-את-עצמו. כמה זה לאונרד כהן. כמה אנחנו יודעים שזו האזנה ראשונה שתימשך לעד. רעיונות ישנים שמתחדשים. he wants to write a love song/ an anthem of forgiving/ a manual for living with defeat/ a cry above the suffering/ a sacrifice recovering/ but that isn’t what i need him to complete "הוא רוצה ... קרא כתבה >> |
 | | האלבום נגמר אחרי שבעה שירים. מי שיגיד – הראל סקעת "לא סיפק הסחורה" - לא אתווכח איתו. מה החיפזון? מה קרה? מה החאפ-לאפ? פיצוי? הדואט עם יהודה פוליקר בשיר "גיבור"? - לא ממש. מה מהות הדואט? האם רק כדי להציג את הניגוד בין הקול המעט-מתקתק של סקעת, ובין המעט-כאב של פוליקר? גם השיר עצמו לא יכנס לפנתיאוון ... קרא כתבה >> |
 | | לפני השיר "מלטף ומשקר", דיבר עברי לידר על אביו שנפטר. נמלא געגועים. רעד בקולו. ליטף ולא שיקר. שלח את הקהל הביתה לצלצל להורים. זה רגע מכונן, כמעט פסק זמן בחגיגות עברי לידר 2012, שהגיעו להרבה שיאים צפויים. חגיגות? לא תמיד אני מבין מה גורם ליוצר וזמר לעשות סלטה לאחור ולחזור לאלבום שיצא לפני 15 שנה, זאת גם על רקע העובדה, שעברי לידר נמצא ... קרא כתבה >> |
 | | כמעט שכחנו לדווח על ארוע הסטורי: ב-2011 עשתה להקת טייק דאת take that את הטור הענק-המרהיב-המצליח ביותר שבריטניה ואירלנד ידעו מעולם. the progress live tour נערך ב-29 איצטדיונים ברחבי בריטניה בפני קהל שיא של 1.8 מיליון צופים. אם ניקח עוד נתון – שהאלבום נמכר ב-3 מיליון עותקים, סביר להניח שלכל אחד מה-1.8 מחזיק בספריית דיסקיו את האלבום שהביא ... קרא כתבה >> |
 | | מה טוב ומה נעים במדינת הפרובינציה. גלגל"צ הורידו את התכנית "הקצה" של נדב רביד וקוואמי, שהוקדשה למוסיקה אחרת (נאמר אלטרנטיבית). התקשורת קפצה: ככה עושים לתוכנית איכותית "מיתולוגית"?! הגם בארזי הרדיו נפלה שלהבת? התברר שאין עוד ארזים בתקשורת המקומית. המדרוג הוא הארז החזק שגדל במקומותינו לתפארת תקשורת הרייטינג. בא משה מורד, ... קרא כתבה >> |
 | | המבקרים לא מתים עליה. הרולינג סטון ציין אמנם עוצמת הטקסטים, אבל הדגיש כי הביצועים של לנה דל ריי "עשויים" מדי, מסוגננים מדי כמו גם הקול הנמוך הכמו פיתויי... מבקר אחר סיכם את ביקורתו - faked orgasm. אורגזמה מזויפת. וגם "אין לה האישיות להוציא את הטקסטים לפועל" האמנם? האם הקול וההבעה המיוסרים הם משהו פרי המצאת מפיק ממולח? אחרי ... קרא כתבה >> |
 | | כל ההצגות, כל הדאווינים, כל העיבודים המיוחדים והבומבסטיים, כל הפומפוזיות התאטרלית, כל ההבעה האמוציונאלית. 34 שירים בשני דיסקים. ואיזה שירים. לאלה שאהבו את ההרמוניות האופראיות של "קילר קווין", את האינטימיות של "מי רוצה לחיות לנצח". הכיוונים הכבדים, הרכים, והמתוקים. קווין לא פסחה על שום סגנון, אם זה הדאנס של "רדיו ... קרא כתבה >> |
 | | "ליידי שרה בלוז" – כמה כבר משומש השם שנתן לה הסקסופוניסט האגדי, לסטר יאנג. השיר, הספר האוטוביוגרפי, הסרט, האוסף. חוזר חלילה. אי אפשר כנראה להיגמל, כמו שאי אפשר כנראה לחדול מבילי הולידיי. היא לנצח. עובדה: אין ספור האוספים שיצאו משיריה – וממשיכים לצאת, שנות השלושים-ארבעים-חמישים. בלוז או ג'אז, איך שתגדירו את שירתה. איך ... קרא כתבה >> |
 | | נפלאות הזמן. אביתר בנאי 1997 צלח אותו. ניצח אותו. בהתרפקות המחודשת – הדברים בהירים יותר. הזמן משנה דברים, מחולל תהפוכות בראיית דברים ממרחק. כאן, כבמעשה ניסים – התקליט הזה חי חיים חדשים. הולם בלב. אביתר "הישן" זוהר מחדש. נדמה לי, שזה אותו אור פנימי, שהובילו למה שהוא היום. במהות. אחרי פתיחה קאמרית לכלי מיתר (עיבוד: צח דרורי) ... קרא כתבה >> |
 | | שימוש בשני קולות ושתי גיטרות בלבד כובל את אליס קוסטלו וקייסי אנדרווד, צמד ביג דיל, למוזיקה שאפשר לכנותה "מסורתית". צליל שקוף-צנוע-ספרטני ואמיתי, הקול שלו מחוספס שלה צלול. העוצמה מגיעה מהאינטימיות. המלודיות היפות מתבהרות דווקא מפורמט הסקיצה. ההחלטה להשמיט כל רמז לכלי קצבי ולהסתפק בפריטה – ללא ספק נועזת. וזה נשמע יותר מאשר ... קרא כתבה >> |
 | | בפרפרזה על שיר מוכר: גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת. הקולות, המנגינות, ההרמוניות מבהירים, כי "המרפסות" נמצאים שם, משוטטים בנבכי נשמותיהם, שרים על חיים כאוטיים על אובדן דרך, ספקות. איבוד אמונה. "מעיל גשם" מדבר על אדם שלא מרגיש דבר. היאוש מגיע עד פלצט של צחי אלוש "הראש שלי מיכל של דלק שעומד להתפוצץ" הניסיון להראות לחץ ... קרא כתבה >> |
 | | פרס הגרמופון הוא פרס הגראמי של תעשיית המוסיקה האמריקנית המקביל לפרס האוסקר. רשימת המועמדים של האקדמיה כבר מופיעה על דיסק האוסף המפואר. ראשיתה של התחרות ב-1959, אבל סדרת האוספים הזו החלה רק ב-1995, מה שמעורר אצל אספנים דרישה טבעית לדיסקי אוספים משנים קודמות. 22 שירים באסופה מציגים את האמנים שיתחרו בקטגוריות השונות בטקס בסטייפל סנטר לוס ... קרא כתבה >> |
 | | ניו-יורק פברואר 2010. 2 אגדות ג'אז נפגשות ב – sear sound studio לנגן שירי דת מסורתיים. צ'ארלי היידן ניגן על בס. הנק ג'ונס על הפסנתר. הוא נפטר זמן קצר אחרי שהאלבום הזה הושלם. בן 91 במותו. למעשה, המשך לדואט הקלאסי steal away משנת 1995. באלבום שנקרא ע"ש come sunday של דיוק אלינגטון, ארבעה עשר קטעים של מפגש בס-פסנתר שהוא ... קרא כתבה >> |
 | | איך רוקדים לבד "בחללים האדישים של הלב"? לנועם חורב, שמסר את הטקסט למירי מסיקה (השיר "לרקוד לבד"), יש כנראה הסבר למטפורה ה"קרדיולוגית" המעניינת הזו. אם להיאחז בה – מירי מסיקה היא זמרת, ששרה מכל חדרי הלב, זמרת של גאות רגשות. זקוקה לשירים שיקחו אותה אל פסגות הרגש. האלבום הזה מנתב אותה, כמעט לכל אורכו, למקומות ... קרא כתבה >> |
 | | רועי פרייליך רוצה לעמוד מתחת לחופה. לא להאמין שמישהי מוכנה – לעמוד איתו. זו אינה טעות. כך נפתח האלבום השני שאני שומע מ"נערות ריינס" אחרי "נערות ריינס" של 2009. רוק'נ'רול raw בסיסי. גיטרות-בס-תופים. כמו המוסיקה באלבום ההוא – גם הפעם היא ראשונית במובן המינימליסטי. טעון, דרמטי. לחוץ. חד-מימדי משהו. אני ... קרא כתבה >> |
 | | היא אינה ליידי גאגא הצרפתיה. היא בטח לא היורשת של אדית פיאף. במונחים של סטאריזם, היא יותר מדונה הצרפתיה. אלילת הפופ הגדולה ביותר בצרפת בכל הזמנים. סוד קסמה? האמת היא שמעולם לא עליתי עליו. היא אינה זמרת גדולה, מצד שני – מילן עושה זה פופ משובח, אנין, מופק נהדר, לחנים מאוד מיוחדים, חלקם של לורה בוטנה laurent boutonnat, ובעיקר – זמרת ... קרא כתבה >> |
 | | פגישות מחודשות במוסיקה הם לעיתים יותר משאלת הקהל מאשר רצון האמנים, זיהוי של פוטנציאל הצלחה מסחרית מחודשת יותר מאשר ניסיון ליצור יצירה חדשה. ההתרפקות יותר מהתחדשות. אני מקשיב לשני תקליטים של ריקי גל ומתי כספי. "מה זאת אהבה" מ – 1988, "אוהבת אותך יותר" מ-1996, ושואל ומה עם תקליט שלישי? כי? - כי תקליט שלישי מתבקש לנוכח ... קרא כתבה >> |
 | | בספרדית – להיות מאוהב זה להשיק ספינת נשיקות על המים, לתת ללב לצרוח, לגוף להשתגע, להרגיש דם רותח. לסבול קשיי נשימה. אבל כאן – זה עברית. האמת אין כמו פבלו רוזנברג לשיר פופ לטיני בעברית, בלי שזה יישמע שפה מנופחת, והשפה כאן (ב"כשאני מתאהב") מעט מנופחת. מי יזכור היום שפבלו רוזנברג, הרומנטיקן שמתרגם בטירוף שירים דרום אמריקניים, ... קרא כתבה >> |
|