Yngwie Malmsteen מלמסטין

אינגוי מלמסטין, מגדולי נגני הגיטרה בעולם, חוזר להופעות ולכיתות אמן

/5

יש טוענים, כי מבחינה טכנית הוא גיטריסט הרוק המוכשר של שנות ה -80. Yngwie Malmsteen, אינגוי מלמסטין, מגיע בפעם השניה לשתי הופעות ב-11 וב-12 בספטמבר ברידינג ג'. מדובר אכן בגיטריסט פנומינלי. הבחור התאמן שנים בתרגול כמיט אובססיבי על לחנים  קלאסיים של באך, בטהובן ובעיקר פגניני. כתבו עליו שהוא שכתב את את הספר על נגינת גיטרה מטאלית. גיטרה כבדה.
אלבום הבכורה שלו, "Rising Force", הרים את הרף עבור גיטריסטים מז'אנר הרוק הכבד. מלמסטין הוציא במהלך שנות ה -80 סדרה של אלבומים, שלמרות ההבדלים הקלים בגישה וביצוע, היו דומים מאוד ל- "Rising Force", המבקרים לעומת זאת טענו שהוא הראה התקדמות אמנותית מועטה בלבד. הביקורת ירדה עליו לא פעם בטענה שהוא גיטריסט מגלומן, ששם בעיקר דגש על טכניקה לוהטת, אבל ב המוסיקה שלו משעממת, מכנית, מוסיקה של אוננות, ללא מקום לעדינות או לרגש.
מלמסטין טען בעקשנות שמאז שהוא מנגן מוזיקה שהוא אוהב, אין לו שום רצון להתפתח ושהאהבה שלו באה לידי ביטוי בנגינתו. לקראת סוף העשור, מלמסטין ניגן בעיקר לקהל שוחרי המטאל, בעקבות שורה של בעיות אישיות, טרגדיות ואפילו פציעות, חזר מלמסטין בסופו של דבר על חברות עצמאיות קטנות, והמשיך לנגן את המוסיקה שאהב בסגנון הניאו קלאסי שלו.
הוא שבדי במוצאו. נולד כ – Lars Johann Yngwie Lannerback בשטוקהולם, שוודיה, בשנת 1963. הוא אימץ שם הנעורים של אמו לאחר גירושין של הוריו.  ילד פרוע. אמו ניסתה ללא הצלחה לעניין אותו במוסיקה. תהליך ההתמכרות לגיטרה החל כשראה בטלוויזיה תוכנית מיוחדת על מותו של ג 'ימי הנדריקס המציגה קטעים מתוך הופעה חיה. הילד לומד לנגן את המוזיקה של הנדריקס וריצ'י בלקמור, הגיטריסט של דיפ פרפל. בריפים פשוטים של בלוז, מלמסטין  מנגן מוסיקה קלאסית. הוא משקיע שעות בנגינה אובססיבית עד שאצבעותיו דיממו.  במיוחד התאהב במוסיקה של הכנר / מפגניני מהמאה ה -19, אימץ את סגנונו והזדהה עם דמות פרא האדם שלו. פגניני הוא מהווה בסיס לתוכנית של מלמסטין לסינתזה של מוסיקה קלאסית ורוק. מלמסטין פיתח נגינה טכנית רהוטה. סגנון נגינתו כולל שימוש בויברטו-דמוי כינור נרחב בהשראת כנרי מוזיקה קלאסית ושימוש במינור הרמוני ובמודוסים מינוריים כבין ההשפעות הנוספות על מלמסטין –  בריאן מיי מלהקת קווין, סטיב האקט מלהקת ג'נסיס,
תחנות בדרכו 1981:  מלמסטין מגיע  לארצות הברית ומצטרף ללהקה סטילר ולאחר מכן עוד לפני אלבום הבכורה שלו – ללהקת אלקטרז. "Rising Force" – שיוצא ב-1984 הוא הראשון מבין ארבעה אלבומים שיוצאים עד סוף השמונים. במהלך שנות התשעים הוציא מלמסטין תשעה אלבומים ביניהם  – "Concerto Suite for Electric Guitar and Orchestra" עם התזמורת הפילהרמונית הצ'כית בפראג, שאותו החשיב כיצירת מופת.  בשנת 2000 הוציא לראשונה אלבום  בארצות הברית- War to End All Wars. עד 2009 הוציא מלמסטין עוד 5 אלבומים. בשנת 2009 נבחר ע"י מגזין Time כאחד מ 10 נגני הגיטרה החשמלים הגדולים בכל הזמנים, לצד ענקים כמו אריק קלפטון, ג'ימי פייג' וג'ימי הנדריקס. באפריל 2010 הופיע בישראל.
פרשנות: ללכת לשמוע אותו? הסקרנות עולה על גדותיה: מלמסטין הוא אחד הגיטריסטים המהירים ביותר שמעתי מעולם. בישראל – המון גיטריסטים ששואפים להגיע רחוק. גיבור גיטרה כמוהו – לא מחמיצים -גם ככיתת אמן.

Yngwie J Malmsteen – Black Star

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן