ססיל טיילור

פסנתרן הג'אז ססיל טיילור נפטר בגיל 89

/5

הפסנתרן ססיל טיילור (Cecil Taylor), אגדה הג'אז החופשי, נפטר ביום חמישי בערב בביתו בברוקלין, ניו יורק אחרי קריירה שנמשכה שישה עשורים. הוא היה בן 89. במותו. "ססיל הוא הג'אז, וגם מעבר לכך", אומר בן רליף, סופר ומבקר הג'אז של הניו יורק טיימס. הוא מדבר על המהפכה המוסיקלית שטיילור עשה בהרמוניות מוזרות ובדינמיקה מוזרה. בסוף שנות ה -50 זה נשמע כמו מהפכה, אבל ססיל טיילור אמר כבר אז " זו הדרך הנכונה לנגן זו הדרך לעשות את זה, זה באמת מדהים".
הוא יליד ניו-יורק, קיבל חינוך קלאסי ב"ניו יורק קולג' אופ מיוסיק", הושפע ממלחינים קלאסיים כמו סטרווינסקי, שנברג וממוסיקאי ג'אז מדייב ברובק ועד תלוניוס מונק.
טיילור דמות מרכזית בג'אז חופשי. אחד מאלבומיו הבולטים והחשובים ביותר היה “Jazz Advance” שיצא ב-1956. יחד עם מובילים אחרים במהפכת הג'אז כמו אורנט קולמן, ארצ'י שפ  וג'ון קולטריין.  כשהמוסיקה שלו נעשתה יותר ויותר מופשטת,  הוא נתקל באופוזיציה מקרב מעריצים רבים של הג'אז המסורתי הקונבנציוונאלי, שחיפשו את תחושת הסווינג בג'אז, אך בסופו של דבר זכה להכרה על עבודתו החזונית. הוא הוציא עשרות אלבומים כסולן לאורך השנים, האחרון ב – 2009 “The Last Dance”.
הוא שיתף פעולה עם מוזיקאים רבים, ואף הלחין מוזיקה לבלט עם מיכאל ברישניקוב שנקרא “Tetra Stomp: Eatin’ Rain in Space”. במשך השנים הפכה נגינתו של טיילור אוונגרדית ומוחצנת, והגם שלא הגיע להצלחות מסחריות, הוא זכה להכרה שלצעמיתיו ומבקרי ג'אז רבים ואף זכה לנגן בפני הנשיא ג'ימי קרטר בבית הלבן.
על פי ה"גרדיאן ", ססיל אמר בב -1964:"יש יתרון אחד לאדם השחור: מי שיוצא מהביבים יכול לראות הכל מנקודות מבט שונות. אנשים שקועים במצבים של שעבוד וחייבים לחיות, חייבים למצוא דרכים להקרין את כבודם כבני אדם – למרות כל המאמצים של הסובבים אותם להשפיל אותם. המוזיקה היא ביטוי לכבוד החיים. זה היתרון של כל אמנות – להביע השמחה והצער".

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן