Dance Me This, אלבומו האחרון של פרנק זאפה, המוסיקאי הססגוני, איש הסטירה הפוליטית וההומור השחור יצא לאור ביוני. את האלבום הקליט לפני מותו ב-1993. הוא יצטרף לדיסקוגרפיה האדירה שלו מאז Freak Out של 1966, שמתפרשת על כ-100 אלבומים. זאפה נפטר מסרטן הערמונית בגיל 52. ממש לפני מותו הוא סיפר למגזין Guitarist, כי הוא עובד על אלבום חדש, שנקרא Dance Me This, שנועד לשמש להקות מחול מודרניות.
באלבומו הראשון "!Freak Out" ניתן לראות את ניצני הסאטירה של זאפה, כאשר למעט כמה יצירות, האלבום בנוי כולו משירי אהבה בנאליים ברוח התקופה (אותם תיעב זאפה), כאשר כל שיר הוא בעצם פרודיה לסגנון זה. עם הזמן התאפיין זאפה בסאטירה חברתית כללית ומגוונת יותר, שהייתה חריגה ביחס לתקופה. זאפה השתמש בצלילים אונגרדיים, שינויי קצב רבים ומפתיעים, בסגנונות מרית'ם אנד בלוז מוזיקה אטונלית, מוזיקה מודרנית, רוק מתקדם, פופ, פיוז'ן, אלבומיו של זאפה הממזגים הפכו סוג של קאלט, למרות שמעולם לא זכו להצלחה מסחרית.
השקפת העולם הביקורתית שלו הובילה אותו להצהרות פרובוקטיביות. את רוב חיצי הביקורת שלו הפנה כלפי התרבות האמריקנית בה חי, על רבדיה השונים ותת-התרבויות שבה (תרבות ההיפים, תרבות הרוק, תרבות הצריכה ועוד). זאפה גם היה אחד הדוברים הבולטים בעד חופש הביטוי באמנות וכנגד כל סוגי הצנזורה.
לאורך הקריירה המוזיקלית שלו, ניגן זאפה עם מספר הרכבים שחלקו את השם "Mothers of Invention" בואריאציות שונות. זאפה הלחין, עיבד, הפיק, ניצח וניגן בגיטרה חשמלית. מגזין הרולינג סטון דירג אותו במקום ה-45 ברשימת 100 הגיטריסטים הטובים ביותר.
https://www.youtube.com/watch?v=B9DqykUsqRY
