הדג-נחש-2-צילום-מרגלית-חרסונסקי

הדג נחש בקליפ לשיר " יוצא לדרך" – סיפור הפליטים הנמלטים מבתיהם

/5

" צריך לנדוד בשביל לשרוד" הוא משפט  שמוכר בתולדות העם היהודי במשך אלפי שנים עד קום מדינת ישראל. "הדג נחש" כתבו את השיר שנכלל באלבום "וולקאם טו איזראל" על מציאות של 65 מיליון פליטים, שקיימים כרגע בעולם, ובמיוחד על רקע מה שהתחולל בסוריה, מלחמת האזרחים שהחלה ב – 2011 והםכה לטרגדיה אנושית בקנה מידה של שואת עם – למעלה מחצי מיליון הרוגים, חלקם מנשק כימי,  13 מיליון אנשים ברחו מבתיהם, 5.5 מיליון מביניהם נמלטו לארצות אחרות. "הדג נחש" בחרו להמחיש את הטרגדיה דרך סיפורה של משפחה מייצגת אחת -"אבא , אימא, ילדה.. מושגים שאנחנו מכירים ויכולים לנסות לחשוב מה היה אם זה היה הסיפור של המשפחה הקטנה שלי".
הקליפ לשיר בבימוי אריאל סנפירי, מביא את המראות כפי שהם ערוך מחומרי ארכיון דוקומנטריים  שהתקבלו מחברת ההפקות הבינלאומית:  מפעל הרעיונות "לה קסטה בצלונה" מתוך צילומי סרט דוקומנטרי על פעילות הארגון ההומניטרי Humanity Crew מחיפה.

צריך לנדוד בשביל לשרוד/ צריך לנדוד בשביל לשרוד בשביל לשרוד/ הם כיסחו חצי עיר עד שהבנתי שזה לא עובר/ כותב מכתב מהיר כדי שיום אחד אזכר/ זה לא קשור לחופש דמוקרטיה או למילים גדולות/ זה קשור ללעשות את מה שצריך לעשות/ אחרי הפצצה השלישית אותו בוקר ידעתי שדי/ ואת ידעת גם ונצנצה לך העין/ לא היה צורך לדבר הלכת למקרר/ התחלת להעמיס אני יצאתי לחצר/ הבאתי שק של תאנים קטפתי גם לימון/ בכיס שמתי רוזמרין ואז רצתי לארון/ הוצאתי מהגרב את כל המזומן ליום צרה/ מהשידה את הטבעת של אמא זיכרונה לברכה/ אמרתי לילדים שיוצאים רק הבכור שאל/ מתי חוזרים? לנעול ת'דלת? אמרתי לו תנעל/ תכננתי לנסוע או לגבול או לנמל/ היה לי ג'ריקן דלק מילאתי ת'מיכל/ אחרי פחות מקילומטר ממש בכביש הראשי/ שמו מחסום נהיה פקק לא אנושי/ כשהגיע תורנו נתתי לשוטר תאנה/ הוא שאל לאן אתם אמרתי חתונה/ אני יוצא לדרך/ נוסע למקום אחר/ חייב לקום ללכת/ כי ככה אי אפשר יותר/ אני יוצא לדרך/ נוסע למקום אחר/ חייב לקום ללכת/ כי ככה אי אפשר יותר/ אחרי המחסום הראשון עברנו עוד שלושה/ פעם עם בקשיש פעמיים כי הילדה הקטנה ביקשה/ כפרה עליה, אם יקרה לה משהו/ אני יודע אני אשתגע/ בסביבות חמש בבוקר התקרבנו אל המזח/ מהכביש ראיתי ים סירות חלק מצ'וקמקות רצח/ בנו גדר בכניסה עם עמדת משטרה/ ושלט כזה שאומר שהכניסה אסורה/ התקרבתי אל השער ושאלתי קדש?/ הגיע האחראי אמר לי אתם כולכם בחמש/ הוצאתי מהכיס את כל השטרות וכל המטבעות/ אבל הייתי קצר באיזה אלפייה לפחות/ זה הטנדר שלך? אז תביא ת'מפתחות/ ותגיד לאשתך שתוריד עגילים, שרשראות, טבעות/ הכל תביאו אליי/ אחר כך שמנו חגורות הצלה ורצנו אל המים/ הסירה שקיבלנו נראתה בסדר יחסית/ איך שעלינו עליה עשינו חיבוק משפחתי/ אל תדאגו ילדים אמרתי הכל טוב בינתיים/ אבל תכלס מרוב פחד כמעט עשיתי במכנסיים/ אני יוצא לדרך/ נוסע למקום אחר/ חייב לקום ללכת/ כי ככה אי אפשר יותר/ אני יוצא לדרך/ נוסע למקום אחר/ חייב לקום ללכת/ כי ככה אי אפשר יותר/ יצאנו לפני שעתיים ועכשיו בלב ים/ אני נשאר חיובי אני מעודד את כולם/ אני יודע שאסור לחשוב על מה שנשאר מאחור/ כי יש עוד הרבה הרבה קושי שצריך לעבור/ אבל זהו שמנו ת'מלחמה מאחורינו/ הוצאתי את כולם משם העתיד לפנינו/ זה לא קשור לחופש דמוקרטיה או למילים גדולות/ כותב מכתב בשביל לזכור מה הייתי צריך לעשות/ בשביל לשרוד/ אני יוצא לדרך/ נוסע למקום אחר/ חייב לקום ללכת/ כי ככה אי אפשר יותר/ אני יוצא לדרך/ נוסע למקום אחר/ חייב לקום ללכת/ כי ככה אי אפשר יותר/ צריך לנדוד בשביל לשרוד/ צריך לנדוד בשביל לשרוד בשביל לשרוד/ צריך לנדוד בשביל לשרוד/ צריך לנדוד בשביל לשרוד בשביל לשרוד

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן