"השירים הטובים ביותר? יש משהו כזה? קנה מידה? מישהו יכול לכמת? רוב הזמן אנחנו עסוקים בסופרלטיבים שמסתיימים ב "השיר הטוב יותר", "השיר הכי יפה". שיר טוב לא התכוון להיות "הטוב ביותר" או "הכי טוב". שיר טוב לא התכוון להיות שום דבר – פרט מאשר להיות עצמו.
כששומעים שיר טוב, חושבים על דברים שונים ומשונים: איפה הייתי כששמעתי את השיר בפעם הראשונה. הצליל. הריח. המקום. זהו רגע אחד שמונצח לחיים. הוא מנצח את הזמן. שלא כבני תמותה, שיר טוב חי חיים ארוכים מאוד, לעיתים – נצח נצחים. כמובן, על הנייר שיר טוב, תרצו שיר גדול, הוא שילוב של מנגינה-מילים-עיבוד-הפקה-רגש. לעיתים אחד האלמנטים האלה הוא שקובע את הצלחתו.
האם שיר טוב-מצליח חייב להיות קצר? ב"רפסודיה בוהמית" של להקת "קווין" יש שילוב מדהים של מירב האלמנטים – חילופי מנגינות, אופרה, ריתם נ' בלוז, רוק, והוא מצליח ללכד את כל הז'אנרים האלה בצורה אותנטית לשיר/יצירה אחת שלמה, מושלמת בפרק זמן ארוך יחסית של כ-6 דקות.
כשמרכיבים את רשימת "השירים הטובים ביותר" – ניתן לעשות זאת ע"י משאל קוראים/מוסיקאים/עיתונאי מוסיקה. והנה אחד המשאלים, סתמי למדי על אהבותיהם האישיות של הידועניעם (מדינאים, שחקני קולנוע, ספורטאים, מוסיקאים) מאובמה ועד רונאלדו ואל פצ'ינו.
ברק אובמה – Ready or Not של הפוג'יז
כריסטיאנו רונאלדו – I Believe I Can Fly של ר.קלי
ג'ורג' קלוני – Destination Moon של דיאנה וושינגטון
אוזי אוסברן – Whiter Shade of Pale של פרוקול הארום
אל פצ'ינו – You've Got to be Carefully Taught מאת רוג'רס והמרשטיין
קווין ספייסי In The Wee Small Hours of the Morning בביצוע פרנק סינטרה
מרק רונסון – Fools Gold של The Stone Rose
טוני בלר – Ave Maria בביצוע רנה פלמינג
מייקל קיין – My Way בביצוע פרנק סינטרה
מוריסי – (There's Gonna Be a) Showdown של ניו-יורק דולס
אנג'לינה ג'ולי – Know Your Rights של הקלאש
דיוויד קמרון – Tangled Up In Blue של בוב דילן
דניאל רדקליף – Buddy Holly של Weezer
נטלי פורטמן – Ben של מייקל ג'קסון.
וידיאו: Ready Or Not של הפוג'יז