עיון ביקורת

תנו לי , רוק אנד רול! (על סגנון הרוקנ'רול, יוני 2018)

השירים הכי יפים, מוסיקה, מוסיקה רוק

איך שרו תיסלם: "לפני שהכרתיה הייתי כל יכול/ בעיר אז הסתובבתי גאה כמו תרנגול/ כבשתי לב הנערות – הלכתי על גדול/ ובלילות רקדתי לצליל הרוקנ'רול/ תנו לי, תנו לי רוקנ'רול,
תנו לי, תנו לי רוקנ'רול – לא רוצה עוד דיסקו, אני כבר לא יכול – תנו לי, תנו לי רוקנ'רול". יזהר אשדות ויאיר ניצני שכתבו את השיר נולדו בערך שלוש שנים אחרי הפריצה הגדולה של הרוק-אנד-רול. הם ידעו מה הם רוצים: "לא רוצה עוד דיסקו, אני כבר לא יכול – תנו לי, תנו לי רוקנ'רול" . במילים פשוטות: למי שמחפש  המשכה של "מהפכה" במוסיקת הרוק,  תחכום וחידוש, מוזמן לחזור  לרוק נטו של גיטרות חשמליות דומיננטיות כמו ב"עוד פגישה", "רדיו חזק", "תנו לי

מבחינה טכנית מוצאו של הרוק אנד רול הוא מן הבלוז, למעשה הרחבה של מה שנקרא "ריתמוס ובלוז" או ריתם-אנד-בלוז מוסיקה שהתפתחה באמצע שנות הארבעים שהיתה מכוונת בראש ובראשונה לשוק של האפרו אמריקנים, שהופלו לרעה כמעט בכל תחום – חברתי או פוליטי. היא התאפיינה בהטמעה הסינקופית של פעמות 2 ו-4 בכל תיבה. הרוק אנד רול ניצל היטב את אותה פעמה ואף הוסיף לה יתר כובד. רוק אנד רול Rock and roll (לעתים כותבים rock & roll או rock 'n' roll) הוא ז'אנר שהתפתח בארצות הברית בסוף שנות הארבעים ובשנים המוקדמות של שנות החמישים. מדובר במוסיקה עממית שמאמצע שנות ה-60 הפכה לסגנון הבינלאומי המקיף יותר הידוע כ "rock music".  לצורך בידול, מאמר זה עוסק ב -Rock & Roll.
הבלוז יצא מהאופנה בארצות הברית בשנות העשרים, אך כבר בשנות השלושים והארבעים הוא חזר בגרסה אינסטרומנטלית מודרנית: הרוק אנד רול הופיע בזמן של שינויים טכנולוגייים בולטים, זמן קצר לאחר פיתוח של הגיטרה החשמלית, המגבר  והאורגן החשמלי, ובשנת 1951 הומצאה גיטרת הבס החשמלית, שקיבלה תפקיד שהיה עד אז נחלתו הבלעדית של הקונטרבס. פיתוחם של שלושת כלי הנגינה החשמליים, ובמיוחד הגיטרה החשמלית, השפיע על שני סגנונות מוזיקליים: הקאנטרי והבלוז. נגני הקאנטרי עברו מבנג'ו לגיטרות חשמליות. בעוד שהאירופאים ניגנו בגיטרות הקלאסיות בעזרת האצבעות והציפורניים בלבד, האמריקאים ניגנו בגיטרות החשמליות בעזרת מפרט, כמו שלפני כן ניגנו בבנג'ו. שינוי עמוק יותר חל בבלוז בשנות הארבעים: מוזיקאים אפרו-אמריקאים מובילים וביניהם טי-בון ווקר, ג'ון לי הוקר, מאדי ווטרס ואחרים עברו לנגן בגיטרה חשמלית, דבר שהפך את הגיטרה החשמלית ליותר ויותר פופולרית.
בסגנונות המוקדמים ביותר של הרוק אנד רול, הפסנתר או הסקסופון היו בדרך כלל כלי הנגינה הראשיים, אך כל אלו הוחלפו או הושלמו בדרך כלל על ידי גיטרה באמצע שנות החמישים. הקצב הוא למעשה קצב ריקוד עם backbeat מודגש, אשר כמעט תמיד מסופק על ידי תוף snare. רוק אנד רול קלאסי מנוגן בדרך כלל עם אחת או שתי גיטרות חשמליות (אחת מובילה, אחת לקצב), בס כפול גיטרה בס חשמלי, ומערכת תופים.
בנגינת בלוז, לרוב, השתמשו בשתי גיטרות. גיטריסט אחד מנגן ליווי קבוע, המורכב ממספר אקורדים. הליווי מנוגן בקצב של צליל ארוך וצליל קצר לסירוגין. בזמן שהגיטריסט הראשון נותן את הקצב, הגיטריסט השני מאלתר. האלתור מאופיין בהרבה סליידים ובנדים ובשימוש בתווים כחולים (מונחתים). הוא מנוגן על חמש צורות יסוד של סולם, הנקראות סולמות פנטטוניים. השילוב של הקצב הנ"ל, עם אקורדים מיוחדים של בלוז (ספטאקורדים) אשר חוזרים על עצמם במחזוריות קבועה של 12 תיבות ועם האלתור על הסולמות הפנטטוניים, מעניק לסגנון את צלילו המיוחד ומשרה את האווירה המיוחדת המאפיינת מוזיקה זו. קצב הבלוז חזר, ולא רק בצורתו המקורית, אלא גם בסגנון חדשני שכונה rocking and rolling (להתנדנד ולהתגלגל), או בקיצור – רוק'נרול. מונח שטבע שדר הבלוז האמריקאי אלן פריד בשנת 1954. צ'אק ברי, אפרו אמריקני, אמנם היה מהראשונים להציג נגינה שאופיינה בסגנון יותר אגרסיבי, מהיר וגם שמח מהבלוז. "אם היית צריך לתת לרוק-אנד-רול שם נוסף – היית קורא לו צ'אק ברי" – דברים שאמר ג'ון לנון על הגיטריסט וחלוץ הרוק האגדי שמת בגיל 90. קית' ריצ'ארדס, גיטריסט הרולינג סטונס, אמר כי הוא שתה בצמא את סגנון נגינתו של ברי.  צ'אק ברי נחשב לגדול אמני הרוק-אנ-אנד-רול השורשי, מה שברוס ספרינגסטין מכנה – pure rock.
אבל רוב אמני הרוק'נרול היו אמריקאים לבנים ששווקו ל"קהל הלבן" בארצות הברית בתקופת ההפרדה הגזענית. עם זאת, הרוק'נרול ירש מהבלוז את הקצב ואת טכניקת הנגינה בשלמותם, על כן, בלוז (בגרסתו האינסטרומנטלית) ורוק'נרול הם סגנונות אחים – בלתי ניתנים להפרדה. אף-על-פי-כן, אמני הרוק'נרול הוסיפו גם מספר חידושים, כגון, שירה שמחה, קצב תופים מהיר, פריטה הרבה יותר מהירה על אקורדים שמחים יותר (אקורדים מז'וריים) ואלמנטים אחרים ממוזיקת קאנטרי. הרוק'נרול היה מוזיקה סוחפת שלוותה בריקודי זוגות סוערים. חלק מאמני הבלוז-רוק'נרול הוסיפו גם גיטרות אקוסטיות בנוסף לגיטרות החשמליות. הולחנו הרבה שירי בלוז-רוק'נרול במיוחד לגיטרה האקוסטית– שירים קצרים, קלים ושמחים.
אם רוק אנד רול שמח  – אז "מסביב לשעון". השיר נכתב ב-1952 ע"י מקס פרידמן וג'יימס מאיירס. מקום ראשון בארה"ב ובבריטניה ב-1955. הלהקה המבצעת: Bill Haley & His Comets, ביל היילי והקומטס. השיר יצא שנה לפני כן ב-1954.זה לא היה שיר הרוקנ'רול הראשון שהוקלט. בין המתמודדים על התואר הסינגל הראשון של ה"רוק אנד רול" נמצאים את "The Fat Man" של פאטס דומינו (1949)השיר של Sister Rosetta Tharpe הנקרא "Strange Things Happening Everyday" משנת 1944, השיר "Rock Awhile" של גורי קרטר משנת 1949, השיר "Rock the Joint" מ-1949 של ג'ימי פרסטון שזכה לגרסה של בילי היילי והקומטס, "Rocket 88" של ג'קי ברנסטון ו"חתולי הדלתא" שלו שהוקלט ב-1951 ע"י סם פיליפס עבור חברת "סאן".

קאבר של  לאנס ליפינסקי וה – Lovers ל Rocket 88 של ג'קי פרסטון וחתולי הדלתא

Rock Around The Clock הוא שיר הרוק הראשון שהגיע לראשי המצעדים, ונחשב לשיר המייצג את תחילת עידן הרוק. כלהיט של מקום ראשון הוא הקדים את Heartbreak Hotel של אלביס – שהגיע למקום הראשון במצעדים ב-1956. היילי והקומטס היו דמויות מפתח בהתפתחות מוסיקת הרוק – בשילוב של Black rhythm-and-blues with ו – White country-and-western. היילי הוא לא הצליח להמשיך את ההצלחה הגדולה של "רוק מסביב  לשעון" בגלל שירים בינוניים ומטה שהוציא ובעיות משפטיות וכספיות שהסתבך בהן. אלביס פרסלי גנב לו את ההצגה בגדול. הוא נפטר ב-1981, בגיל 55. הוא והקומטס הוכנסו להיכל התהילה של הרוקנ'רול בקליבלנד ב-1987. היתרון של היילי על פני שיר רוק אחרים שיצאו באותה תקופה, אשר התבססו על הבלוז, היה  בתוספת אלמנט של קאונטרי. גם אלביס עשה צעד דומה כשהפך את ה- R&B לרוק בשיר Hound Dog.

"רוק מסביב לשעון" – ביל היילי והקומטס

אלביס פרסלי – Heartbreak Hotel

תעשית המוסיקה: הרוק אנד רול  הוטבע תחילה על תקילטוני 45 סיבובים לדקה. הוא צמח עם עליית חברות עצמאיות כמו אטלנטיק, סאן וצ'אס (Chess) במקביל לעליית תחנות רדיו ששידרו את המוסיקה תחנות רדיו כי שיחק המוזיקה שלהם. ההתעוררות חלה בעקבות ההבנה, כי בני נוער לבנים אמידים יחסית האזינו למוסיקה הזו שהובילה להתפתחות של מה שאמור היה להיקרא רוק אנד רול ולהפוך ז'אנר מובהק. בגלל שהתפתחות של הרוק אנד רול היה תהליך אבולוציוני, אין למעשה שיר אחד שניתן להצביע עליו באופן חד משמעי כשיר הרוק אנד רול הראשון.

פטס דומינו – The Fat Man מ-1949

במונחים של השפעה תרבותית רחבה על פני החברה בארה"ב ובמקומות אחרים, "Rock Around the Clock" של ביל היילי, שהוקלט באפריל 1954 מוכר בדרך כלל כאבן דרך חשובה בתולדות הרוק, אך קדמו לה הקלטות רבות מעשורים קודמים שבהם ניתן להבחין בבירור באלמנטים של רוק אנד רול. בין האמנים האחרים שעמדו מאחורי להיטי רוק אנד רול בלטו צ 'אק ברי עם "Maybellene" משנת 1955 וגם אמני רוק כבו דידלי, ריצ'רד הקטן, ג' רי לי לואיס, וג 'ין וינסנט. צ'אק ברי בלט בלהיט הקלאסי "Maybellene" משנת 1955 תודות  לסולו גיטרה חשמלית מעוות (distortion) עם אוברטונים חמים שנוצרו על ידי מגבר ייחודי. עם זאת, השימוש בעיוות נולד עו קודם על ידי גיטריסטי בלוז חשמלי כגון ג 'ו היל היל, גיטאר סלים, וילי ג' ונסון בלהקת Howlin 'וולף, ופאט הייר; שני האחרונים השתמשו גם באקורדים מעוותים עוד בתחילת שנות החמישים. ב -1955 הציג בו דידלי את "Bo Diddley beat" וסגנון גיטרה חשמלית ייחודי, שהושפע ממוסיקה אפרו-קובנית.

צ'אק ברי – Maybelline

המושג "Rockabilly" מתייחס בדרך כלל (אך לא באופן בלעדי) לסוג המוסיקה רוק אנד רול אשר נוגן והוקלט באמצע שנות החמישים בעיקר על ידי זמרים לבנים כגון אלביס פרסלי, קרל פרקינס, ג 'וני קאש, וג'רי לי לואיס, אשר הדגיש בעיקר על שורשי הקאנטרי של הרוק. ביל פלג שהוא תושב קונטיקט, החל להתייחס לתערובת של קאנטרי (hillbilly) ורוק כ"רוקבילי" בסביבות 1953. השיר שלו "Guitar Rock" נחשב כרוקבילי קלאסי.
זמרים פופולאריים רבים אחרים של הרוק אנד רול, כגון Fats Domino ו- Little Richard, יצאו ממסורת הקצב והבלוז השחור, אלמנטים שהפכו את המוסיקה למושכת קהל הלבן, אבל בדרך כלל אינה מסווג כ – "rockabilly".
ביולי 1954 הקליט אלביס פרסלי את  "That's All Right" בחברת סאן בממפיס. שלושה חודשים קודם לכן, ב -12 באפריל 1954, ביל היילי והרוקטס הקליטו את "רוק מסביב לשעון" שהיה פריצת דרך עבור שוחרי הרוק משתי החברות – השחורה והלבנה. "רוק מסביב לשעון" הציג את המוסיקה בפני קהל גלובלי
פריצתו של הרוקבילי בלטה בהצלחה של שירים כמו "Folsom Prison Blues" על ידי ג'וני קאש בשנת 1956,"Blue Suede Shoes" של קארל פרקינס ו – "Heartbreak Hotel" של ידי פרסלי, שהגיע למקום הראשון.
במשך כמה שנים זה הפך הרוקבילי לצורה המסחרית המוצלחת ביותר של רוק אנד רול. מאוחר יותר הרוקבילי הפך מסחרי ומצליח במסגרת הרוקנרול במיוחד ע"י כותבי שירים כמו באדי הולי, שלו היתה השפעה גדולה על הפלישה הבריטית ובעיקר על שירי הביטלס ובהמשך על אופי של מוזיקת רוק בכלל.
מוסיקת הרוק אנד רול  אובחנה במאפיינים של אנרגיה, מרד נעורים ושירים קליטים מאוד, אך ככל שהז'אנר הזדקן, הוא השתחרר מהמאפיינים האלה. המגמה הברורה היתה – מתיחת גבולות המוזיקה. תחת המושג Rock & Roll נהגו להכניס כמעט הכל – גם את שלושת האקורדים של צ'אק ברי, גם את הרמוניות המתוקות של הביטלס כמו גם את הצליל הא-טונאלי של "סוניק יות'" , רוק אנד רול התפצל לסגנונות חדשים ווריאציות על סגנונות  מ – הבי מטאל ועד גראנג'. נוצרו  יצירי כילאיים כפולק-רוק, ג'אז-רוק, פאנק-רוק, גלאם-רוק, לאטין-רוק, פרוגרסיב רוק. זה היה אך טבעי לז'אנר שהחל את חייו כאיחוי של סגנונות. את הרוק אנד רול הבסיסי בארה"ב ייצגו זמרים כצ'אק ברי, באדי הולי, ליטל ריצ'ארד, ג'רי לי לואיס, ביל היילי ואלביס פרסלי. העוצמה שלהם התבטאה במגע עם רחבות הריקודים בארה"ב על רקע התקופה הרומנטית של אחרי מלחמת העולם השנייה. ההתלהבות של בני הנוער מהרוק חצתה אוקיינוס והגיע לבריטניה – ללונדון, ליברפול ומנצ'סטר וערים אחרות. אם אפשר לומר שהנער הבריטי של סוף החמישים תחילת השישים גדל על הריתם ועל הבלוז וגם על השידוך ביניהם. התוצאה היתה שחבורות הרוק הבריטיות שצמחו על המוסיקה האמריקנית הגיעו באמצע השישים (החל מ-1964) חזרה למקור ההשראה – ארה"ב, במה שנקרא "הפלישה הבריטית", ובראשם הביטלס, הרולינג סטונס, דייב קלארק פייב, גרי והפייסמייקרס, יארדבירדז, הקינקס ועוד. למרות שהצליל של הרוק האמריקני המסורתי שונה מזה של עמיתו הבריטי, הוא חולק את אותה אסתטיקה – כלומר, הוא מוקדש לשמירת הצליל והרוח של שנות ה -60 הקלאסיות. אם הרוק הבריטי מיוצג על ידי הביטלס, הרולינג סטונס וה- Faces, הרוק האמריקאי מבוסס הבוגי בלוז הדרומי בולט אצל הרכבים כמו The Grateful Dead ו- Allman Brothers הם ממשיכי הרוק המסורתי.
רוק אנד רול הוא מוסיקה שכל אחד יכול לנגן (או יכול לדמיין מנגן) וכולם יכולים לרקוד. שלושה או ארבעה כלי נגינה, לעתים קרובות -אותו מספר של אקורדים. אתה יכול להוסיף כלי נשיפה, כלי מיתר וזמרי ליוי. אתה יכול להוסיף עוד אקורדים, אבל הדבר החשוב הוא ההרגשה. the feeling רוק אנד רול מרגיש בלתי מרוסן ללא מעצורים, ללא עכבות, ספונטני, ומהנה. ה – Rock & Roll רוק אנד רול מעולם לא מת. הוא כבר בן למעלה משישים וחמש שנה, והוא ממשיך לחיות.

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


1 − 1 =