ישי ריבו, שטח אפור (מרץ 2018)

ישי ריבו מציב שלושה מרכיבים  של מהות קיומו כאיש מאמין בשיר "אחת ולתמיד": "אני, אתה ויצרי". זהו וידוי של קרבה אינטימית מול "מלך חי וקיים" על בסיס תפילת שחרית ("מודה אני לפניך")  השירים של ריבו נשענים לעיתים על המקורות בתלות כמעט מוחלטת. בשיר כ"משגיח מן החלונות" ריבו עושה מעין קופי פסט לפסוקים מישעיהו, […]
קרא כתבה >>

דודו טסה אלי אליהו , איגרת אל הילדים

אינטרקציה בין משורר למלחין אינה דבר שבשגרה. שירה צרופה אינה מבקשת הלחנה, אלא אם כן המוסיקאי "שר" אותה מתוך עצמו, גם אם מבחינה קצב וחרוז היא אינה מתנגנת מאליה. אם אתה זמר ומוסיקאי, תעדיף להישאר בחלקת הסינגר-סונגרייטר שלך, להלחין את הסיפורים שלך. דודו טסה היה, ככל הנראה, מעדיף להשאר בחלקה הזו, אבל […]
קרא כתבה >>

יהודה פוליקר, אפר ואבק (אן.אם.סי, 1988)

"בגלל שאחרי המלחמה ההיא/ נולדתי אני/ בגלל שאחרי המלחמה נולדת אתה/ בגלל ששנינו הולכים לאיבוד/ בחיפוש אחרי העבר האבוד" את "בגלל" שכתב יעקב גלעד,  יהודה פוליקר לא שר. הוא זעק את המילים כמונולוג דרמטי, כשהרקע הוא קצב חזק ומרטיט. צריכים לשמוע את קולו, כדי להאמין שזה מקנן עמוק בתוכו, שזה […]
קרא כתבה >>

דודו טסה , בהופעה (אלבום הופעה כפול, נובמבר 2017)

זו הופעה שלא רציתי לשכוח. קיבלתי אותה עכשיו. תזכורת: האנגר 11 סוף השנה שעברה, דודו טסה מציג  תעודת זהות אומנותית – מגוונת אטרקטיבית. פאנקי, פופ, רוק מזרחי, קלאסי, רוק-רוק. כל הכיוונים וההשפעות מתלכדים למוסיקה שיוצאת מהעצמות שלו, מתוך יכולת להיות ישר עם עצמו ועם החומרים שלו כמו השירים שנולדו מתוך […]
קרא כתבה >>

טיפקס, חוזרים ל"נשיקה לדוד" (20 שנה לאלבום, אוקטובר 2017)

על השאלה מהו פופ מזרחי טוב, נתנו קובי אוז והטיפקסים תשובות באלבום הזה, מכל בחינה אפשרית, טקסט, מנגינה והפקה  הדיסק שיצא לפני 20 שנה מענג, חכם בפשטותו, ואם להתחיל מסופו, השיר "סתם" הוא אחד השנסונים השנונים שנכתבו על "מדינת הסתם", שמרוב פרשנות לא יודעים מה קרה בה, ושמרוב דרכים לא […]
קרא כתבה >>

עילי בוטנר וילדי החוץ , בית (אן.אם.סי, ספטמבר 2017)

"היי יש ילד שצריך אותך בבית/ לחלום ולעצום את העיניים/ ואמא ששומרת רק עליו / היי/ אף פעם לא אמרת אם את גאה בי  / עוד שיר מסתיר את מה שלא היה לי/ החזיקי את ידי/  אל תעזבי". השיר הפותח "היי" נכתב בקצב ובטמפרמנט מהסוג שאינם תואמים נושא כמו זעזוע […]
קרא כתבה >>

פלורה , מקום (הפקה עצמאית, ספטמבר 2017)

קול גבוה בתולי ששר בפיסוק מוזר על "רגש שנעלם כמו אוויר", על "שדים בארון שאינם רוצים להיעלם", על "יופי שנחבא כדי להיגלות מחדש". לעיתים, בהאזנה לאלבום השלישי של פלורה (לירון משולם) התחושה היא שהיא מתבססת יותר אל אווירה הזויה מאשר על הבעה לעומק. מצד שני, ברור שזוהי היא, על כל […]
קרא כתבה >>

יוני רכטר, סביבנו (התו השמיני, ספטמבר 2017)

יוני רכטר נכון לעכשיו? – "עכשיו אני מבין דברים שלא הבנתי/ עכשיו אני יכול לראות אותם ברור/ עכשיו אני יודע מה שלא ידעתי/ עכשיו נפתח מה שהיה עד כה סגור" – מילים של דן מינסטר, מכותבי השירים האהובים על יוני רכטר. באלבום החדש – יוני רכטר לא המציא עצמו מחדש, […]
קרא כתבה >>

מוקי , הולך על מים (הליקון, אוגוסט 2017)

"אני מוקף בחומות/ אבל חסר הגנה/ ואת חופשייה / מכל מאבק/ אני רודף את עצמי/ מפינה לפינה/ כשכל מה שאני רוצה/ זה להיות שלך/ השדים שבראש, המלאכים שמעל/ התאווה והזעם ואהבת הקהל/ הכול לוקח למקום אחד -לבד הלאה לבד/שמרי עליי מעצמי" מוקי עוסק ועסוק בעצמו באלבום החדש.  שומעים הרבה "אני", או […]
קרא כתבה >>

שיר לוי , להתחיל מחדש (אוגוסט 2017)

חדש אצל שיר לוי?  זה קורה ב"דיזנגוף 30" בשיתוף האולטראס. מה לשיר לוי ולראפ? נדמה לי שגם לו אין תשובה. . מבחינת התוכן, אין כאן שום מסר חברתי/ פוליטי. זהו עוד אחד מהשירים  באלבום שמתבכיין על הפער בינו ובינה. פוליקר שורף לה את הלב, אבל הלב הזה אינו מרגיש כמו […]
קרא כתבה >>

מורן מייזלס, מורן מייזלס (הפקה עצמאית, יולי 2017)

בסיום ה – ep שרה מורן מייזלס "במיטתי" כשהיא חוברת לשירי השירים ג' –  "על-משכבי בלילות, ביקשתי, את שאהבה נפשי, ביקשתיו, ולא מצאתיו. אקומה נא ואסובבה בעיר, בשווקים וברחובות–אבקשה, את שאהבה נפשי, ביקשתיו, ולא מצאתיו. מצאוני, השומרים, הסובבים, בעיר" מייזלס שרה באותן סגנון נמלץ בקול ענוג וכמה על אהבתה שאבדה: "ביקשתיהו ולא […]
קרא כתבה >>

יונתן רזאל , פותח לב (אן.אם.סי, יוני 2017)

כשיונתן רזאל פותח לב, הוא שר מהלב. אני, החילוני, מרוחק מעולמו הטקסטואלי. אני מעריך, שלא אתחבר אליו  לעולם. מצד שני, אני נפעם כל פעם מחדש מהמוסיקאי שמצליח לתרגם את ליבו המתפעם למנגינות חדשות, להרמוניות יפות, נוגע במקום, שגם אם לא נקרא לו "לב" – הוא-הוא האמת שלו. אני עוקב אחרי […]
קרא כתבה >>

נתן גושן , שלושים (טדי הפקות)

איך זה להרגיש 65 כשאתה בן 30? לנתן גושן יש תשובה. הוא עדיין לא היה שם, אבל כותב שורות אלו יכול לספר לו: לא נורא. או: לא בטוח  שגיל 30 נפלא, כשאתה מרגיש כמו  65. חוץ מזה 65 זה ה-55 של תקופתנו,  את מי שזה מעודד. לפי שיר מס. 5 […]
קרא כתבה >>

אולה שור סלקטר, אולה (הפקה עצמאית, מאי 2017)

מהו הסוד שנעול בשפתיה התפוחות של אולה שור סלקטר? בשני הבתים של "סוד" הפותח את אלבומה החדש הוא משתפת את כל אברי גופה – פנים, רגליים, עפעפיים, שפתיים. אז מה הסוד? – נשאר נעול. ואולי זה "הכאב שלא נגמר" בשיר "שפתי שותקות" – מהשירים החזקים באלבום העוסק במוות. בשיר כ"סוד" […]
קרא כתבה >>

אביגייל רוז , השריטה שבפרקט (הליקון, אפריל 2017)

השריטה שבפרקט? תעברו לשיר מס. 6 "כל הזמן על סף בכי". אביגייל רוז שרה טקסט של ענת עופר על החמצות, בדידות וכאב בסלואו טמפו. אין כאן היסטריה.  מתנחמת בקרן שמש ש"מחממת את הכאב". סוג של דכדוך שעובר כמעט לאורך אלבום ששרוט בשריטותיה, שעניינן הפער בין היש והאין. כשהאין מנצח נולדים […]
קרא כתבה >>

ניב דמירל, בין הסימנים (הפקה עצמאית, אפריל 2017)

בחו"ל היו עושים מניב דמירל סופרסטאר. הזמר המלו-מלנכולי, הרגיש והרגשן, ששר את כאבי אהבותיו, פחדיו, לבטיו  ותסכוליו בטונים משכנעים ובמנגינות קליטות. בעברית – זמרים מעטים מצליחים לעלות על נתיב המיינסטרים הזה. מצוקת הרומנטיקן התורן. המתבודד המנוכר בחשכה ("השמש נעלמה לי לשבוע"), משרבט מטפורות סתמיות כמו "היום נכבה לי כמו סיגריה […]
קרא כתבה >>

יאיר לוי, שוב לנשום (הפקה עצמאית, אפריל 2017)

הגשם ממלא אותו תקווה שאולי ישטוף מעצמו את מה שהיה. מה היה? גשם הוא נושא השיר הפותח את אלבומו של יאיר לוי. צלילי פסנתר חוברים לטון עגמומי. אני מנסה לתהות על קנקנה של הבלדה העצובה, כלומר להצטרף לפרץ הרגשנות הגואה של לוי, ונשאר תוהה ותועה. ישנן כאן "ניצחונות מפוארים" וחציית […]
קרא כתבה >>

איפה הילד, מתוק בחשיכה, האלבום, מופע השקה (בארבי ת"א, מרץ 2017)

נמצא הילד. הוא התבגר. הוא רגיש יותר, עצוב יותר. הוא שר משפט כמו "צריך לפעמים לראות בחושך". רגע לפני שאתם יורים, נסו לראות גם מבעד לאפלה. לראות דברים שאינם ברורים מאליהם. החשכה מעוררת געגועים. "איפה הילד" מתגעגעים לטוב של פעם, נופי ילדות של יללות תנים בלילה ושועל שחומק מהישוב – […]
קרא כתבה >>

נואיבה 78, פסטיבל פופ, אמנים שונים (אן.אם.סי, NMC, 1978, 1993)

אני זוכר את הנסיעה הזו למדבר. עוברים את אילת וממשיכים הלאה, אין גבול, אין דרכונים. היינו אז ב-78' נפעמים מעצם הרעיון של פסטיבל במדבר.בחור בשם איתן גפני הרים עיר פופ על החולות. טומי פרידמן הקים, כמו שכותבת המפיקה תלמה אליגון, אימפריה של רמקולים, מקרופונים, קונסולות.  יעקב מורנו הקליט, בישל ותיקן באולפני טריטון ז"ל. אני זוכר יותר חול […]
קרא כתבה >>

החברים של נטאשה, חוזרים לשינויים בהרגלי הצריחה (הד-ארצי)

הקהל הישראלי  מחבק את להקות שנות השמונים והתשעים. רוב המצליחות של אז חוזרות מן העבר. גם "החברים של נטאשה" חוזרים מהתשעים, והפעם עם "שינויים בהרגלי הצריחה" האלבום השני של הלהקה שיצא ב-1991. היום כבר מדובר בשמורת טבע מוסיקלית. הם היו אז בני 28-9, ימי מלחמת המפרץ, מקלטים, טילים ומסכות, והם […]
קרא כתבה >>