באדי גאיי, The Blues Is Alive And Well (אן.אם.סי)

הוא בן 81, ומוסיקאים, אפילו גדולים, כבר לא מה שהיו בגיל הזה. באדי גאי לא איבד דבר. בואו נגיד בזהירות – הוא איכשהו השתפר. הבלוז הוא חי ומרגיש טוב מאוד.  גאי עשה אלבום יוצא מהכלל כגיטריסט וכזמר. איך הבחור משתפר? פשוט מאוד: מאז ומתמיד הוא היה מחובר לכל מה שמתרחש […]
קרא כתבה >>

דון מקלין, הקהל זלל את הקינוח – "אמריקן פאי" (אמפי פארק רעננה, יוני 2018)

הקהל אכן זלל את ה"אמריקן פאי". הו, איזה קינוח זה היה בשבילו. עף על השיר. פתאום זה קרה. קמו, רקדו, הניפו ידיים, צילמו כמו מטורפים. הידד ללהיט. מה היינו עושים ללא העוגה האמריקאית הזו והנוסטלגיה. דון מקלין הרגיש, שבשביל השיר הזה קנו כרטיסים להופעה שלו, והוא משך אותו  לעשר דקות ומעלה. מקלין […]
קרא כתבה >>

נועם בנאי, טיול אחרי הצבא (מילים ולחן: נועם בנאי עיבוד והפקה מוזיקלית: פטריק סבג, יוני 2018)

חייו של  צעיר בישראל נמצאים על מסלול שבין הנופים המקומיים המחוברים למלחמות וצבע אדום ובין המולת ארצות המזרח, בין ריחות אבק שריפה לריח הגשם אחרי המונסון בהודו. "טיול אחרי הצבא" – שלוש מילים הכי נדושות במציאות המקומית, ועם זאת אומרות כמעט הכל על האדם שיוצא לנקות ראש/ להשתחרר או "לחפש משמעות". […]
קרא כתבה >>

קניה ווסט , Ye (הליקון, יוני 2018)

שמו של האלבום השמיני של קניה ווסט יכול להתפרש גם כשם החיבה של קניה ווסט גם כ – you, המתייחס לאדם אחד או קבוצה של אנשים. זוהי עמימות מעניינת, הנוגעת במהות אישיותו- יצירתו: היא מעלה את נושא היחסים בין היחיד לרבים, את הניכור בין הפרט לעולמנו. במוזיקה של קניה, האחר נראה לו […]
קרא כתבה >>

כנסיית השכל, חוגגת 25 שנות רוקנ'רול (אורחים אהוד בנאי, החברים של נטאשה, עמיר בניון, שמיניית ווקאל, מאיה בלזיצמן, אמפי קיסריה (הגן הלאומי))

אין בעיה למצוא סיבה למסיבה. לפני כחמש שנים, ביום ההולדת ה-20  אירחה הכנסיה את התזמורת האנדלוסית ואת אהוד בנאי.  גם הפעם במלאת 25 שנות רוק, הצטרף  אהוד בנאי, והגיעו גם החברים של נטאשה ועמיר בניון. תאריכים הם ככל הנראה מקדמי מכירות יעילים. הקהל אוהב חגיגות – להתרפק על על המוכר והחביב. […]
קרא כתבה >>

נתן כהן , שירים עד כהן (תמונע ת"א, יוני 2018)

שנים שאני מחפש הופעה של נתן כהן. סיבות? –  געגועים למוסיקה ישראלית טובה ובעיקר צורך אמיתי – להתענג על שיריו האהובים. כתבתי על כהן במהלך השבעים, תקופת להקת "הנשמות הטהורות", גם כשיצא לדרך עצמאית. הקריירה שלו התנהלה בדרך כלל על אש קטנה מאוד, נטולת מרפקים. בשנים האחרונות כמעט לא התרוממה. 2018 נראית כשנה […]
קרא כתבה >>

אברהם טל, מטייל במרחבי הזמן (אמפי קיסריה, 31 במאי 2018)

ההופעה הסתיימה במפגן דאנס. אמפי קיסריה על תקן מועדון אלקטרוניק דאנס מיוזיק. זה הגיע אחרי שאברהם טל ירד מהבמה לחבק את הוריו של אלון בקל ז"ל, שנרצח בפיגוע טרור בפאב הסימטא בתל-אביב, ולשיר להם את "אור אלון", שנכתב לזכרו במלאת שנתיים לרצח. הקהל מיהר למקום לצלם בניידים. טל מערב עצב […]
קרא כתבה >>

קאמל , רוק מתקדם מאוד (אמפי שוני, מאי 2018)

קאמל אינה ממציאה עצמה מחדש. היא גם אינה מוציאה ישן מפני חדש. אבל אם ישן – אז המהדורה החדשה של קאמל לא רק שאינה נופלת מההרכבים השונים של החבורה – היא מגיעה לרמות דיוק שמעניקות לישן עוצמה מחודשת של ממש. הביקורת הזו נכתבת אחרי המופע הראשון מתוך השלושה (כולם סולד […]
קרא כתבה >>

אוהד חיטמן , רעידות – ההשקה (תמונע ת"א, מאי 2018)

אוהד חיטמן שר "שיר קטן" על אהבה, על יחסים שיש לקיים על אש הקטנה. אם יש בסיס יציב, היא תהפוך שוב לתבערה. חוזרים לבסיס הזה של "מה שבנינו  יחד כאן – זה משהו טוב כמו שיר קטן". צלילי הפסנתר, הטון הנרגש העדין, המנגינה הקליטה. שיר קטן סולו שפותח את השקת "רעידות", […]
קרא כתבה >>

K's Choice, קייס צ'ויס, טוב שהם אינם משתנים (בארבי ת"א, מאי 2018)

הסיום: אקפלה בשלישייה של השיר Killing Dragons. "קח את גופי, את הקליפה שלי….קח את שפתי הם חופשיים, והם אינם מועילים לי. כל מה שרציתי לומר נאמר. קח את ידיי הן קרות שבירות מדי מכדי להחזיק בהן. כל כך קשה להאמין שהן היו שלי. קח את נשמתי (קח את נשמתי) קח […]
קרא כתבה >>

אוהד חיטמן, רעידות (עננה, אפריל 2018)

אוהד חיטמן כותב את המחזמר של חייו, נוגע במהות הקשר בין יצר ויצירה. באלבום הזה הוא מצרף חלקי סיפור אישי ותוכן רגשי, ומה שחסר למחזמר – זו העלילה. אחרי "בילי שוורץ" הנפלא ברור, שהסיפור המוסיקלי הוא חלק בלתי נפרד מהוויתו כיוצר. האלבום נכתב על רקע רעידת האדמה שחווה בנפאל עם בן הזוג […]
קרא כתבה >>

משינה, מתים שרים הולכים (התו השמיני, מרץ 2018)

משינה חדש הוא ציפיה לאלבום של להקת-על מקומית, כלומר – רף גבוה. שלומי ברכה ויובל בנאי הם צמד יוצרים, שאינם שולפים מן השרוול. כשהם מחדשים – יש להם בדרך כלל מה להציע. לכן – הציפיה. האלבום רובו – במצברוח מלנכולי, על פערים בינו ובינה, על העיר המבאסת והלוכדת, בקשת יאוש […]
קרא כתבה >>

אנדרה ריו , מופע הראווה והגימיקים

לקראת סיום ניגנה התזמורת של אנדרה ריו "ירושלים של זהב" ו"הבה נגילה", באוויר התעופפו בלונים צבעוניים, מישהי מסרה לו דגל ישראל. הקהל נשפך על החנופה. מבקרים שהגדירו את המופע הספקטקולרי של אנדרה ריו כשמאלץ לא הרגיזו את המאסטרו. הכנר והמנצח ההולנדי, ששינה את נוף המוסיקה הקלאסית, אפילו רואה בכך מחמאה. הוא משתמש […]
קרא כתבה >>

משינה, בלוז טאקו בר, השקת האלבום החדש (בארבי ת"א, מרץ 2018)

בהדרן הגיע "החומר החדש", שיר שפותח את האלבום החדש של משינה "מתים, שרים הולכים", שיר איטי, אפלולי, בלדת רוק נוגה על השוני שבינו ובינה. הדובר עף למקום רחוק עם "החומר החדש", שזורם לו בראש, היא רוצה הכי קרוב את הכל. היא צריכה תקווה. הוא הולך עם קו המחשבה. תגובת הקהל ל"חומר החדש" היתה משהו […]
קרא כתבה >>

רונית שחר, לרדוף אחרי הרוח (הפקה עצמאית, מרץ 2018)

רונית שחר שרה ב"אחרי שאת תבכי ים": "ועכשיו כשמתהפך לך העולם/ ואת רוצה להחזיק חזק/ את כל מה שקיים/ אולי תתני לזה לקרוס/ כי לפעמים בשביל לבנות/ צריך קודם להרוס את הישן".  רונית אינה הורסת את הישן. הוא מדי טוב כדי לחרב אותו, אבל היא יוצאת ממנו ומחשבת מסלול מחדש,  כדי […]
קרא כתבה >>

דני רובס , לקראת (עננה, מרץ 2018)

האוברטורה – כלי מיתר, עיבוד בנוסח קלאסי, מקדימה את המילים "מה משתק אותי/ מי מסתכל בי ממרומי השנים שצברתי?". מונולוג רגשני, זרם שאלות (מי אני, איפה אני?) על עבר ועתיד, תחושת עצב אישית מאוד, מתורגמת לשירה דרמטית. "מנגינה מפוחדת", הפותח את האלבום נשמע כאחת היצירות היותר אלמותיות של דני רובס […]
קרא כתבה >>

שלמה ארצי, חוף עזוב מאהבות (מילים ולחן: שלמה ארצי, מרץ 2018)

הרומנטיקן נפגש עם הנוסטלגיקן. יש למה להתגעגע, ואצל שלמה ארצי געגועים לאהבות ישנות הופכים שירים. מה היה פעם? שנלך עד סוף הסיקסטיז, ימים של סקס,סמים ורוקנ'רול? היינו שרים אז באנגלית. כשיצא ביטלס או דורז חדש, היינו מחכים נפעמים עשר דקות ליד חנות התקליטים, כדי שיפתחו את הדלת ונצא ראשונים עם […]
קרא כתבה >>

מאיה בלזיצמן מתן אפרת , Two Elements השקת האלבום (צוותא ת"א, מרץ 2018)

אחרי ששמעתי את האלבום החדש של מאיה בלזיצמן את מתן אפרת, חשבתי שלא יהיה לי הרבה מה לומר על הופעת ההשקה. טעיתי. יש עוד משהו לומר על הצמד, אחרי הסטנדינג אוביישן המוצדקים שהם קיבלו, אחרי  Gypsy  ו"ושום סלע" שבלזיצמן שרה בטון נוגה מצמרר בעיבוד מרטיט לצ'לו, היה ברור, שזה לא […]
קרא כתבה >>

ישי ריבו, שטח אפור (מרץ 2018)

ישי ריבו מציב שלושה מרכיבים  של מהות קיומו כאיש מאמין בשיר "אחת ולתמיד": "אני, אתה ויצרי". זהו וידוי של קרבה אינטימית מול "מלך חי וקיים" על בסיס תפילת שחרית ("מודה אני לפניך")  השירים של ריבו נשענים לעיתים על המקורות בתלות כמעט מוחלטת. בשיר כ"משגיח מן החלונות" ריבו עושה מעין קופי פסט לפסוקים מישעיהו, […]
קרא כתבה >>

רועי פרייליך והמתוקים , הריגוש שבנפילה

קול מנוכר דרמטי, חדגוני, תזזיתי פונה בגוף שני לדמות נשית כמעט לכל אורכו של האלבום. רועי פרייליך ("נערות ריינס" לשעבר) מקפיד לחרוז במדויק את זרם התודעה שלו, למרות שהוא אינו מתכוון לשירי פופ סימטריים.  השירים הם שברי מחשבות ואסוסיאציות פואטיות  בפניה לאישה. "תווי את הריגוש שבנפילה" הוא מבקש ממנה בשיר […]
קרא כתבה >>