מארחים את מירי מסיקה
הג’יפסי קינגס של משפחת רייס משכפלים את עצמם כל כך יפה, שהם מצליחים למחזר את עצמם באותה נוסחה שהם מריצים 25 שנה, ועדיין להתלהב ולהלהיב. הקהל יודע בדיוק על מה הוא משלם. מה חשבתם לקבל – ראפ פלמקו צועני מודל
הג’יפסי קינגס של משפחת רייס משכפלים את עצמם כל כך יפה, שהם מצליחים למחזר את עצמם באותה נוסחה שהם מריצים 25 שנה, ועדיין להתלהב ולהלהיב. הקהל יודע בדיוק על מה הוא משלם. מה חשבתם לקבל – ראפ פלמקו צועני מודל
ננה מושקורי נפרדה מהבמה ב -2008, היא התכוונה שזו תהיה פרידה לנצח. הנצח נמשך בסופו של דבר רק כמה שנים קצרות. כששבה לבמה, היא תיארה את ההחלטה לפרוש כ"מצוקה נפשית". לדבריה, היא לא התכוונה לפרוש, אבל חשבה, שהיא צריכה להיפרד
איאן אנדרסון חוגג חמישים לג'טרו טאל, להקת הפרוג-רוק המיתולוגית. מבחינתו – ההזדמנות להודות לכל 36 הנגנים והמוסיקאים, שהשתתפו בהרכב לאורך שנותיו. גם באוקטובר 2018, אתה מבין שג'טרו טאל הייתה חלק מהאבולציה של הפופ והרוק, מוסיקה, שממשיכה להלהיב, כי השמונים-תשעים והלאה לא ממש
בעוונותי החילוניים, עלי להודות ואולי לבקש סליחה, שאינני הולך לבית כנסת בימים הנוראים הממשמשים ובאים ומבקש מחילה וכפרה כאחד מבני ישראל. אני מאותם חילונים, שמשתדל לבקש סליחה ממי שפגעתי בו בזמן אמת בלי לערב את הקב"ה. כל הסידור של בקשת
להיטי הביץ' בויז עושים לי תחושת דז'ה וו. מוסיקה שנחקקה בנעורי, ולאחר מכן שמרתי לה חסד נעורים. הנעורים, חלפו ואת מקומם תפסה הנוסטלגיה. בריאן וילסון, איש בן 76 מנסה לעורר מחדש געגועים ל- Pet Sounds, אלבום שיצא לפני 52 שנה. אנשים רבים
את "צעיר לנצח", שיר אחרון בחגיגה, סיים רמי קלינשטיין על אדי הדלק האחרונים שלו. אין לי מטפורה אחרת. קלינשטיין הגיע להיכל התרבות לחגוג 30 שנות קריירה מתודלק באוקטן גבוה, עם הרכב שהוסיף אנרגיות כדי להניע מצעד להיטים קולח. שנתיים וחצי
פוליקר הגיע להיכל התרבות לציין 30 ל"אפר ואבק". חששתי מדיסוננס. הקהל רוצה שמח וגוד טיים. פוליקר לא יכול להרשות עצמו ערב שכולו מתבסס על אלבום טראומטי. אז כן, הגיעו גם מחרוזות להיטים, וקהל קם לרקוד. פוליקר איכשהו הצליח לסגור את
לא האמנתי שהקול הזה יוצא מהגרון שלו. מדי פעם אנחנו מרימים גבה, נדהמים לשמוע שזמרים בני שמונים פלוס לא רק חורשים עולם אלא שומרים על קול נעוריהם. אם זה לא היה פלייבק, וניתן לו את הקרדיט שלא – אז פרנקי
כבר עברו 50 שנה? בן כמה היה דני סנדרסון כשהתחיל? אבל מי אנחנו שנתווכח. אמרו 50, אז 50. אמרו חגיגה בצהרי שישי – אז הגענו להשתתף. פרט לסרטון "דני 1963", שפתח את המפגש, בו נראה סנדרסון שר בבר-מצווה And I Love
אתחיל בקביעה שחוקה אך עדיין רלוונטית: כמעט כול שיר קלאסי של מתי כספי מזוהה עם העיבוד המקורי שלו, שממשיך להיות חלק בלתי נפרד ממנו. אני יותר מאשר זוכר חסד נעורים לעיבודים הישנים ההם. מתי כספי הוא מהיחידים, שעיבודיו משנות השבעים
עילי בוטנר הכפיל את ההרכב של ילדי החוץ. בהופעה בהיכל נוספו זמר וזמרת – תום גפן וגל לוגסי לאוהד שרגאי ואדר גולד. הטובים הארבעה מן השניים? אם להתחיל בשורת הסיום – לא מצאתי סיבה מוסיקלית לשינוי. המופע המושקע (תאורה, וידיאו)
באנו להתגעגע לעלי מוהר, באנו להתגעגע לגעגועים של עלי מוהר, כמו שאמר מנחה המופע מודי בר-און. "עלי מוהר היה נוסטלגי למפרע, לאחור לקדימה ולצדדים". כבר עשר שנים לפטירתו של מי שכתב שירים כמו "העיקר זה הרומנטיקה", "שוב היא כאן", "כל
הסדרנים בהיכל התרבות ניסו למנוע את התפרצות הקהל לעבר הבמה. דיקלה לא רצתה קהל יושב. כשהודיעה כי קיבלה רשות להקים אותו מ"הבעלים של הבית", רבע אולם היה מיד למטה. דיקלה – בתוך עמה חיה. רוצה לחוש אותו. היא כיוונה את
קשה להאמין שהקשישים האלה עוד מזוהים עם פאנק שנות השבעים, הגם שמעולם לא נשארו במחוזות ההם. אם כבר, אז הסטרנגלרס זוהו כצד הרך של הפאנק. העדיפו להגדיר את עצמם כפאב-רוק. היום, לקראת העשור החמישי של הלהקה, הסטרנגלרס אינם פונקציה של ז'אנר.
ביקורת? תחסכו ממני. תלחצו מטה על הלינק לביקורת ההופעה. מבחינתי אין כל חדש. התיעוד של ההופעה המשותפת מאשר: אם יש סולם למיינסטרים מחניף במוסיקה הישראלית – לרמי קלינשטיין וקרן פלס אין מתחרים. הם סולד אאוט! השניים מתחבקים בחיבוק של זהב
מה שווה להקה שמתהדרת בשם Dire Straits בלי מארק נופלר? הבעיה קשה יותר היא אצל אחד כמוני שראה את ההרכב המקורי בפעולה בהופעה בישראל ב-1985 ושבוי בקסמה הראשוני. דייר סטרייטס בשבילי היא קודם כל מארק נופלר. שום להקת קאברים אינה יכולה
בשנה הבאה ימלאו 40 שנה למותו של מלך הרוק . הוא יהיה אז בן 82. האגדה ממשיכה לתדלק את עולם המוסיקה והבידור. מאז מותו קמו אינספור כפילים, חקיינים, פעלולנים. הדרישה לאלביס פירנסה ומפרנסת המונים. לא כל חקיין של אלביס מצליח
ארבעים שנה שדיוק אלינגטון הגדול, מי שכונה "אבי הג'אז", לא איתנו, אבל רוחו ממשיכה להלך על תזמורות המנגנות בהשראת המוסיקה שלו. אחת כזו היא התזמורת הזו בת 15 הנגנים, שממשיכה אותו ברוח התזמורת המקורית שלו. מציבים נבחרת של נגנים בהרכב
כמעט כל ביוגרפיה של כריס קורנל מתחילה במילה grunge, מושג המתייחס לסגנון רוק אלטרנטיבי שמקורו בסיאטל. אחרי ההופעה בהיכל, הייתי מוסיף את המינוח soul לסיפור החיים שלו, לאו דווקא במשמעות של ז'אנר, אלא של טון ואווירה. למעשה – Soulful. זו
התחיל אינטימי. שר "רוח" בטון מופנם, מעודן. גיטרה וקול. במה חשוכה. בדידות מזהרת. האם אנחנו במופע אנפלאגד, המשך של איזשהו קונספט של אברהם טל להתכנס לתוך עצמו? שנגלה את הסוף? – השקט שלפני הסערה. אחרי שתי גירסאות שונות של "בוקר
לא יודע למה בדיוק ציפו מעריצי Jethro Tull, להקת הפרוג-רוק המיתולוגית. אין לי שום ספק: לרבים זו היתה הפתעה. זמר הבריטון, הגיטריסט והחלילן איאן אנדרסון (68), איחד נגנים לפרויקט חדש, שאפתני הנקרא Jethro Tull: The Rock Opera. מעין חצי אופרת
הייתי צריך להגיע להיכל כדי להבין, שאכן זהו פט בון האמיתי – האיש מאחורי "ספידי גונזלס". באיזשהו מקום בתודעתי, פט בון, אגדת החמישים והשישים, היה טמון אי-שם בתוך דפי ההיסטוריה של המוסיקה הפופולארית, שוכן לבטח בהיכל התהילה של הפופ. והנה,
מהות הזיווג רמי קלינשטיין וקרן פלס? מה קרה? מישהו מוכן להסביר את פשר הדואט? טובים השניים מן האחד/אחת? טובים השניים לצורך שדרוג הקריירות? קומבינה לעידוד קופות מחייכות? השראה משותפת שהציתה יצירה משותפת (אלבום חדש)? חברות שהולידה דואט נחשק? כל התשובות נכונות? מה משותף לו
מי שהגיע בשביל מיטב הלהיטים של אלפאוויל יצא מההיכל כשלא כל תאוותו בידו. המעריצים המתרפקים של להקת הסינת'פופ הגרמנית, אולי אינם מודעים שהלהקה של מריאן גולד המשיכה להוציא אלבומים אחרי שנות השמונים. גולד תמיד מצא דרך לאסוף נגנים ולהחיות את המותג
להתרפק על סווינג. עונג הישן והטוב. לחזור לג'אז שפיתחו הלהקות הגדולות החל משנות העשרים דרך השלושים והארבעים
להתרפק על סווינג. העונג הישן והטוב. לחזור לג'אז שפיתחו הלהקות הגדולות החל משנות העשרים דרך השלושים והארבעים, למעשה סגנון הג'אז הראשון, שזכה להצלחה מסחרית. יש הגדרה לגעגועים המעורפלים האלה? בעולם מסתובבת כבר שנים תזמורת, שהיא העתק אירופאי של הביג בנד
אתניקס הכינו חגיגה להיכל. לפי התאורה – חו"ל פלוס. לפי האווירה – קלאב דאנס חו"ל. הקימו את הקהל בשלבים. כמו שיגור לוויין. נחמה הודיע בכל פעם באיזה שלב של השיגור אנחנו נמצאים. לפי הרפרטואר – זו לא הייתה השקת לאלבום
סוזן וגה עם תזמורת פילהרמונית? מה רע בפורמט של גיטרה אקוסטית, בס, תופים. אני אפילו מוכן לקבל סולו שלה עם החשמלית, שהייתה לצידה לאורך הערב. סינגר-סונגרייטרים מזן הפולק אינם משתגעים להעמיס על עצמם 70 נגנים. וגה בטח אמרה לעצמה: אתגר מעניין.
אנגלברט הומפרדינק, המכונה The King of Romance, חוזר לשתי הופעות בהיכל התרבות ת"א (2-3.6) , אחרי שהופיע כאן בדצמבר 2011. (ראו ביקורת). כשנה לאחר מכן הופתענו לשמוע כי ענק בלדות הפופ ייצג את בריטניה בתחרות האירוויזיון שנערכה בבאקו, בירת אזרבייג'אן
את השורה האחרונה אני מעביר מעלה: זו הייתה כנראה הפעם האחרונה לשמוע את האגדה בחייה. אם יש זמרת שראויה להיקרא אגדית – זוהי בטח ג'ולייט גרקו. היא סיימה את הערב בז'אק ברל של "נה מה קיטה פה". רגעים שהם כנראה