אלי גולדינג, Halycon (הליקון, נובמבר 2012)

הכרנו אותה ב-2010 באלבום הבכורה Lights. גולדינג, נדמה לי, היא הדבר הגדול הבא אחרי אדל. שרה מרטיט. Halcyon אלבום שני מניב את Anything Could Happen – סינגל מצוין בליווי מקהלת גוספל וביטים עדכניים. Letting darkness grow/As if we need its palette and we need its colour/But now I've seen it […]
קרא כתבה >>

Bat For Lashes בט פור לשס, The Haunted Man (הליקון, אוקטובר 2012)

ברור שאתה נתפס לצילום העטיפה. הרי היא התכוונה שנתחיל בה. נטאשה קאן, שם במה – Bat For Lashes, סינגר סונגרייטר, אלבום שלישי, בעירום מלא, כשעל כתפיה מוטל גבר (עירום) שידיו מסתירים מבושיה. פשר הדימוי? ערטול נותן אותה נטו – כלומר רק היא והאיש הרדוף/מבועת שבה? זה כנראה יותר לקידום. שום […]
קרא כתבה >>

מלאכת , תחת עץ האדומים (היי פידליטי, נובמבר 2012)

"מלאכת" הגיעה באלבום משולש. אני מודה, שהסקרנות לפעמים נעצרת או נרדמת רגע לפני שמקלפים הניילון. מבקרים עתירי דיסקים בהמתנה דוחים אלבומים משולשים עתירי שעות האזנה, והשם "מלאכת" לא ממש עודד. ואז כשהאזנתי ל"תחת עץ האדומים" חלק א', הבנתי שאני נשאר כאן לסיבוב שני. ששני (החלקים) האחרים ימתינו. רשימה זו נכתבת על […]
קרא כתבה >>

טורי איימוס, Gold Dust (הליקון, אוקטובר)

טורי איימוס סוגרת מעגל. כילדה, היא זכתה במלגה ללימודי מוסיקה קלאסית באחד בתי הספר הנחשבים ביותר למוסיקה Peabody Institute בבלטימור, אבל לא החזיקה מעמד, בגלל ששנאה לקרוא תווים. את הכישרון מימשה בפופ בפריצתה הגדולה עם Little Earthquakes, אלבום הסולו הראשון שלה. כשהגיעה לראשונה לישראל להופעה מיוחדת בסוזן דלל, נוכחנו בקשר […]
קרא כתבה >>

Antony and the Johnsons אנטוני והג'ונסונס , Cut the World (לב גרופ מדיה, ספטמבר 2012)

קיים מיתוס שאמנים מיוסרים חיים במגדל שן של בדידות. אני שומע מונולוג שנשא אנטוני הגרטי Antony Hegarty הסולן של אנטוני והג'ונסונס מול קהל בקופנהגן, ברצועה השנייה ('Future Feminism' ) של האלבום, ומבין שזו הכללה מוטעית. הגרטי חי בעולם הזה. הוא מעורב. כבן אנוש דו-מיני – מוביל את הגותו הפרסונאלית והאוניברסאלית […]
קרא כתבה >>

טל כהן-שלו , Nowhere That You Know (היי פידליטי, מאי 2012)

"ציפור בכלוב" Bird Inside A Cage הוא שיר כאב (תרגום חופשי – למטה) . באנגלית הפותח אלבומו של טל כהן-שלו. זה לא רק שהכאב נשמע מדוכדך יותר באנגלית. כהן-שלו בחר באנגלית, כי באנגלית הוא נשמע הכי סינגר-סונגרייטר, הכי מנגן עצמו לדעת. הטון הרך והמתכוון בשירי הפתיחה, העיבודים האקוסטיים, מחזירים אותי […]
קרא כתבה >>

גבע אלון , In The Morning Light (לב גרופ מדיה, מרץ 2012)

גבע אלון – טרובדור שמגיע אלינו מנופים אחרים. לפי צליל הגיטרות, לפי הטון, לפי ההרמוניות, אלון גבע לא גר כאן. ברוחו הוא ה – easy rider שיוצא לחפש את גורלו במקום אחר. My House Stands/in the meadow/and welcomes no one/i'm out/following footsteps/ toward the/bridge to your heart//I saw myself/on a […]
קרא כתבה >>

ביג דיל Big Deal, כיבוי אורות Lights Out (הליקון, ינואר 2012)

שימוש בשני קולות ושתי גיטרות בלבד כובל את אליס קוסטלו וקייסי אנדרווד, צמד ביג דיל,  למוזיקה שאפשר לכנותה "מסורתית". צליל שקוף-צנוע-ספרטני ואמיתי, הקול שלו מחוספס שלה צלול. העוצמה מגיעה מהאינטימיות. המלודיות היפות מתבהרות דווקא מפורמט הסקיצה. ההחלטה להשמיט כל רמז לכלי קצבי ולהסתפק בפריטה – ללא ספק נועזת. וזה נשמע […]
קרא כתבה >>

Kate Bush קייט בוש, 50 Words For Snow (הליקון, דצמבר 2011)

שבעה שירים בשישים וחמש דקות. Snowflake הפותח את "חמישים מילה לשלג" של קייט  בוש מייצר את האווירה והמתח משך כמעט 10 דקות. אחרי שלושים שנות יצירה והקלטה, קייט בוש, אמנית אקסצנטרית, יוצרת עתירת דימיון, קול חדפעמי, מפתיעה במסע מוזר לנופים מושלגים שלא ביקרנו בהם. מהאקורדים הראשונים על הפסנתר ועד לקולות […]
קרא כתבה >>

קולדפליי, Mylo Xyloto (הליקון, אוקטובר 2011)

סיפור אהבה עם סוף טוב כמו באגדות: Mylo ו – Xyloto שני הגיבורים, שחיים בסביבה מדכאת, נפגשים ומתאהבים. כריס מרטין תיאר את האלבום כאופרת רוק בהשראת כתובות קיר של ניו יורק מהשבעים ותנועת המרי האנטי נאצית "השושנה הלבנה", קבוצת סטודנטים שהתנגדה לשלטון המפלגה הנאצית בגרמניה. מרטין מתאר ב – Every […]
קרא כתבה >>

דן בילו , New Hiaircut (היי פידליטי, נובמבר 2011)

התספורת החדשה של דן בילו היא אלטרנטיב שמגיע מספירות כמו-חלומיות, צלילים שעוטפים בטון קולי צנוע, שמעדיף להישאר בקווי מתאר הזויים משהו: House in the sky/horses arrived/and put me outside/From twelve down to nine/i'm back in the line/a nursery rhyme/I am your one and your only goodbye/and it must be the […]
קרא כתבה >>

Panic At The Disco פאניקה בדיסקו , Vices & Virtues (אפריל 2011)

פאניקה בדיסקו עם סימן קריאה לאחר המילה פאניקה. לא שההרכב האלטרנטיבי מלאס וגאס משדר הפרעות נפשיות במוסיקה שלו, אלא יותר במובן של ואללה. הגדירו את סגנונם emo-pop, משהו כמו תת סגנון של פאנק רוק עכשווי. פאנק ופאניקה כנראה אינם מסתדרים: ההרכב עבר שינוים (נטישתם של ג'ו ווקר וראיין רוס) שאחריהם הלהקה הפכה צמד […]
קרא כתבה >>

הקולקטיב – Acollective , Onwards (היי פידליטי, מרץ 2011)

"קולקטיב" התקשר אצלי בד"כ לקיבוץ, אותה צורת חיים שיתופית שבשנים האחרונות קצת מתפרקת מנכסיה המסורתיים ברוח הקומוניזם ולובשת צורות קפיטליסטיות. אינני יודע אם החבורה המוסיקלית שנקראת "הקולקטיב" שאבה משהו מהקומונליות זה, אבל דבר אחד די ברור – היא נשמעת כאחד מחבורת הרוק היותר קולקטיביות שנולדו בארצנו דווקא על רקע הקליידסקופ המוסיקלי […]
קרא כתבה >>

Asaf Avidan & The Mojos אסף אבידן והמוג'וז, Through the Gale דרך הסערה (Telmavar, ינואר 2011)

אסף אבידן יוצא להפלגה כדי לספר סיפורו של רב חובל המוביל את צוות ספינתו. "מעבר לסערה" מתואר במינוח היומרני "אלבום קונספט", מושג הלקוח מלקסיקון הרוק של השבעים, יצירה המגובשת רעיונית בקשר כרונולוגי בין הרצועות (התחלה, אמצע, סוף) ובזיקה בין רצועה לרצועה מבחינה מוזיקלית, כך שהמאזין מקבל תחושה שמדובר בקטע אחד […]
קרא כתבה >>

Plain White T’s פליין וייט טיז, Wonders of the Younger (הליקון, דצמבר 2010)

מה שגרמה צפייה ב – קרקס השמש – Cirque du Soleil בשנת 2009 לטים היגנסון, היוצר והזמר הראשי של "פליין וייט טיז". נפעם מהעושר, מהדמיון, מהצגה שגרמה לו להרגיש ילד בתוך הרפתקה אחרת מסעירה. "בסוף ההצגה חשתי שאני רוצה לעשות אלבום שיעורר אצל המאזינים תחושה דומה". אז משהו מזה קיים […]
קרא כתבה >>

Eatliz איטליז, Teasing Nature (אנובה Anova, דצמבר 2010)

מנת האיטליז הראשונה שאני כותב עליה מאז יצא אלבום הבכורה שלה Violently Delicate – אלימות עדינה. הרכב שמראשיתו ניסה להיות אלטרנטיבה בכל מיני שעטנזים ממטאל ועד רוק מתקדם, ג'ז, אוריינטלי גם אלקטרוניקה. אינדי תזזיתי, עמוס דיסטורשן. שנים שמייחלים במקומותינו לרוק נורמטיבי ליצוא. נדמה לי שאסף אבידן ואיטליז עשו צעד אחד […]
קרא כתבה >>

רגינה ספקטור Regina Spektor, הופעה חיה בלונדון Live In London (דצמבר 2010)

מרץ 2007, בארבי ת"א. מישהו היה? פעם ראשונה ששמעתי  פסנתר כנף מנגן בבארבי. לונדון תזכיר לנו הופעה בלתי נשכחת. זהו ה-סי.די מההופעה של רגינה ספקטור, למעשה מסרט שצולם ב – Hammersmith Apollo Theatre המפורסם.23 שירים מהרשימה שלה + שלושה חדשים. כל מה שחשקתם ממנה. Us גם Fidelity ו-Samson. רגינה היא […]
קרא כתבה >>

Karen Elson קארן אלסון, The Ghost Who Walks הרוח שמהלכת (דצמבר 2010)

השד של קרן אלסון מסתובב בין סיפוריה – סיפורים של  אובדן אהבה, תקווה, בגידה רומנטית ועוד פשעים שונים של תשוקה על רקע  ירח המלא. "הרוח המהלכת" הוא סיפור מוזר על אדם הרוצח את אהובתו. מושר כסיפור מתח בליווי קלידים בנוסח הדורז. היא שרה בקול לא גדול אבל ייחודי, מלוווה עצמה […]
קרא כתבה >>

אלן פרסונס פרוג'קט , ההופעה (היכל התרבות ת"א, מרץ 2010)

נדמה לי שגם אלן פרסונס הופתע מהקהל. התלהבות נרגשת פרצה במיוחד אחרי ענק להיטיו Eye in The Sky, שסיים את הערב. ישבו לידי שני עולים ממדינות חבר העמים. הם הראו לי את עטיפת האלבום האחרון של הפרויקט.  מעריצים מבוגרים. נזכרתי במופע של אלקטריק לייט אורקסטרה ברעננה. גם אז הצליחו כוכבים […]
קרא כתבה >>