ריקדו לצלילי ה – Fonky Music, שרו חברי סליי ומשפחת סטון ב-1968. שיר תהילה לריקוד ולקצב. שום רקדן לא יכול להסתתר. בוז לכל ה"מרובעים" – All the squares, go home!. השיר נכתב ע"י סילבסטר סטיוארט, הלא הוא Sly Stone. שיר
השיר מדבר בעד עצמו, כלומר בעד הזמר והראפר, סי לו גרין, על השנים שהקריירה שלו ידעה מורדות ומאבקים, על ההצלחה שלו עם Gnarles Barkley עם הלהיט הגדול Crazy, ההסתבכות (סמים) אבל כמו שהוא שר גם מן החשכה, למרות כל הרע,
מרווין גיי, ענק מוסיקת הסול מבית טמלה מוטאון, שר את שובר הלבבות הזה על גבר ששמע שמועה שנערתו בוגדת בו. זהו אחד הביצועים היותר תחושתיים של גיי בקריירה הקצרה שלו. נורמן ויטפילד, מי שכתב (יחד עם בארט סטרונג) והפיק את
ליל גשם בג'ורג'יה מרגיש כמו גשם בכל העולם, שר ברוק בנטון בקול בס פריך אפוף עצבות קשה. השיר המלנכולי נשמע המנון תהילה לבדידות ולגורל. הוא נכתב ע"י טוני ג'ו וייט, מלואיזיאנה, על מי שנמצא אי-שם בגשם בלי לדעת אנה יפנה
מכתב זועם למי שהיה איתה – מהסוג שמוביל למדרגות הרבנות: אתה הרסת לי את חיי, גנבת ממני הכל. שיחקת אותה כאילו אין לך מושג מה קורה, אבל אתה טיפוס ששום דבר לא יכול לפגוע בך, מתנהג יענו מקצוען, וגורם לאחרים
כבר לא עושה רושם שמכריזים על נערה בת 15 שהיא סופרסטארית. כשרונות נולדים ברחם. לא צריכים להמתין הרבה. בן כמה היה ג'סטין ביבר, כשהזניק את להיטו הראשון עד לסין. הנקודה היא, שאם פעם ילדים כוכבים היו נשמעים ילדים, היום כל בת
