משה לוי

תמיד זה עכשיו

"מה מיהרת כל כך למות?" שואל שלום את מי שאיננו איתו. געגועיו קשים מנשוא, נשזרים ע"י תמונות נוף מוכר מן העבר באיפוק, בלי לגלוש לדרמה. נחליאלי בשדה שנחרש, עץ התות, לטאה ארוכת זנב. מגדל המים, השדרה האפורה. מבטים בלילות קיץ שמעוררים

פסטיבל ימי זמר חולון

התבוננתי בקהל. לפי הקמטים, רבים גדלו על שלום. לפי הישיבה – הם כנראה שכחו שהם גדלו עליו. מה שבטוח: הם לא באו לרקוד. אנחנו בערב הסיום של "ימי זמר" בחולון. כלומר, נפל בחלקו של שלום הכבוד להיות המופע המרכזי בסיום הפסטיבל.

ערב השנה החדשה

העיתוי מכוון? האם מושיק קליפר שמר השיר במגירה כדי לשלוף – עת המחוגים יתחלפו ל – 2012? מה הבעיה? לגיטימי בהחלט. אפילו רלוונטי. ערב השנה החדשה, לא?לדובר שבשיר לא ממש בא לחגוג. מנסים לשכנע אותו להזיל דמעת שמחה בערב הזה, אבל

הגשמה עצמית

אריק ברמן נוגע באירוניה במימוש הפוטנציאל האישי,  שיר על מילוי ציפיות, על הדרך להגשמת החלומות, שכוללת מסיבה עם "המי ומית" ב"ביצה המקומית", קשר עם מעריצים ("אוביל גדודים של נוער במלחמה הקיומית"), תוכנית אירוח בטלוויזיה ("לשמאלי סוכן ביטוח, לימיני איזו דוגמנית/

דילוג לתוכן