סינגלים חדשים

תקופת ה"אור" ביחסים ביניהם סייעה לו, לאוהב, לעבור את תקופת ה"בור",שהתרחשה בעקבותיה  כאשר הכאוס גבר, בזמן שהיא יצאה לרקוד ושכחה איך לחזור. באהבה גדולה – ההגיון שאומר  להרפות, לעזוב אחת מטורללת כמוה – לא תמיד מנצח, וממשיך להתקיים בזכות אותו אור שהיה. הרי לא אהב אף אחת, כמו שהוא אהב אותה. דודו […]
קרא כתבה >>

עקיבא תורגמן הרחיק עד ספר בראשית. האנלוגיה יומרנית. ציוויו של הקב"ה לאברהם, "לך לך מארצך, וממולדתך ומבית אביך", נתפש במסורת חז"ל כאחד הניסיונות הקשים שבהם נתנסה. השילוש שבראש הפרשה, מבטא את קושי הניתוק ועצמתו: ניתוק מהארץ הפיזית, ניתוק מארץ המולדת, מהעבר הלאומי ומורשתו, וניתוק אישי מבית האב – מהמשפחה והידידים. עקיבא […]
קרא כתבה >>

אמאל'ה שמחה, אבאל'ה שמח. כולם שמחים. גם שרית. יעצו לה: תחזרי לאולם החתונות. עם ישראל נמצא שם. שרת התרבות נמצאת שם. זה אינו חזון אחרית הימים. כולם מוזמנים ובאים לחתונה ללא הבדל עדה, מין, מעמד ומצב כלכלי.  רומני עם טוניסאי עם מרוקאי אלג'יראי ועיראקי וגם פולני. מה עם דת?מה עם […]
קרא כתבה >>

האוויר, השמיים, המים, החושך. שרון קידושין נשענת חזק על הטבע כדי להביע חסר, בדידות.  החושך רועד, הכוכבים בודדים. השאלה "לאן" מציפה את השיר. היא כל כך דומיננטית, שהשיר מצטמק. המוסיקה מצליחה למלא את החסר בצורה חלקית. המנגינה משדרת הלך רוח. העיבוד לכלי מיתר מעבה בשכבה דרמטית. הבעיה היא בביצוע הקולי. שרון קידושין נרגשת-נפעמת, […]
קרא כתבה >>

אני מחכה ליום שקובי אפללו יפתיע אותי בשיר מחאה חברתי/ פוליטי נוקב. הצחקתי אותו? הבהלתי אותו? הלחצתי אותו? כנראה נמשיך לקבל קובי אפללו בגודל טבעי צפוי. כלומר – פופ קליט, נעים הליכות, מאיר פנים. האהבה פנים רבות לה, ולעולם נגלה אותה עוד ועוד בשירים. כאן הבנאדם צונח בכיף מלמעלה כדי […]
קרא כתבה >>

מה קרה שהיא מצטערת על מה שגרמה לו? פתאם התפקחה, הוצפה ברחמים? הבינה את מהות אהבתה? מסוג הטקסטים שאינם מסבירים את עצמם. התשובה מן הסתם נמצאת בעצם חילוף התפקידים. בפופ הקומי, מסתבר, גברים בוכים גם מפרספקטיבה נשית. הוא שר אותה בגוף ראשון מנקודת מבטה. כלומר: ככה הוא היה רוצה שהיא תחוש […]
קרא כתבה >>

כשיש בעיה של אי הבנה בינו ובינה, הוא יעדיף לחזור  למצב התחלתי של לוח חלק – היעדר אור.  אלון עדר – בעוד אחת מהברקותיו המוסיקליות. הנרטיב מגיע בשילוב של מוסיקה מורכבת – במניגינה ובהרמוניה. בקול המתפתל. עדר מצליח לשדר את מצבי רוחו – מעין עצבות מפוקחת שנוגעת לקראת סיום בהזיה.. המוסיקה אינה הולכת בדרכים […]
קרא כתבה >>

פילוסופיה על החיים בשתי אגורות משובצת בהתפייטות ממראות ודימויי הטבע (שלכת, שמיים, סופות גשמים). החיים עוברים, אנחנו נשארנו יציבים, ואפילו רואים אופק, למרות השריטות והדמעות ו"הסופות והגשמים של חיינו"). סתיו שמש, מי שחתומה על שירים למיטב זמרי המיינסטרים הים-תיכוני  (עומר אדם, אייל גולן, משה פרץ, אליעד, לירן דנינו)  שרה מפיו […]
קרא כתבה >>

מצב של ברירת מחדל מייצר הסכמה לקבל את חוסר היכולת לשלוט – "קח אותי מתוך הפחד  אל הלא נודע". התלות היא בלתי נמנעת. מצוקת הדובר מתורגמת לרוק ישיר מהוקצע, מבע של כאב פנימי שפורץ בשירה דרמטית מלנכולית המבטאת את התסכול. החוכמה ברוק  – לא רק לנגן טוב, אלא לשדר אמינות. ל"דור המבול" […]
קרא כתבה >>

זאב נחמה כתב לישי לוי שיר על חיפושי אהבה אידיאלית כמו זו של אברהם ושרה. החיפושים מולידים געגועים. לא ברור אם הוא פונה למישהי קונקרטית או שהוא מפנטז על אהבה נוסח שרה-אברהם. חולשה אחרת של הטקסט: שימוש מופרז ב"זה". ספרתי 10 שימושים במילת הגוף הזו, מילה סתמית ריקה מתוכן. השימוש […]
קרא כתבה >>

אביתר בנאי, איש מאמין, ממשיך לשאול שאלות. התפיסה שלא הכל ברור לך – גם באמונתך, היא שמאפיינת את כתיבתו. השיר הוא בחינה מחודשת של מהות הקיום והזהות האישית והכרה בקשיים שבעטיים "האם אני בורח מעצמי"? "האם מותר לי להאמין בעצמי/ האם מותר לי להיות אני?" התשובה מגיעה בבית האחרון – […]
קרא כתבה >>

אז מה קורה בפלורנטין בשבת? ממש כלום. מה מיוחד באישה שמנקה את הרצפה, צלילי בוזוקי ופעמונים, שכנה שמסתכלת מגבוה, תריסים קלופים. הכי אמביציה יש למי שמברך אותך באחלה יום, ממתין שמישהי תעבור מולו ותתייחס אליו. אכן: מה יש כאן להסתיר. הכל גלוי, ולכאורה מה-זה משעמם. מחשבה שניה: דווקא באין כלום […]
קרא כתבה >>

מזהים? הפשטות הזו – המלודית, הרכות המלו-מלנכולית, פופ שכמו כותב את עצמו, נמס במתיקותו  ומשאיר טעם טוב. זהו עידן רייכל. כבר לא מחפשים חריגים סגנוניים אצלו. נדמה לי, שהוא ממשיך לזרום באפיק של אזור נוחות. באהבות שלו יש געגועים, עננים, בדידות, צער. מי לא חושב ככה כשהוא אוהב – "כשירד הערב […]
קרא כתבה >>