קלאסיקה ישראלית

מאז שהשיר נולד (1978), זמרים ממשיכים ללכת לאיבוד בעקבות שלמה ארצי, והפעם גם דואט מקסים של דני גלבוע וירונה כספי.  מה קורה לגבר הזה? אוהב, סעור רגשות, מבולבל. לא רק אנחנו, כנראה, גם הוא אינו מבין את הראש שלו. בדיוק

מילים. מה כוחן של המילים? מילים הן אמצעי לומר דברים שרצית לומר, אבל יש דברים שגם המשורר אינו יכול להביע במילים – "עמוקים מן הים הסודות שאינם מובנים לי". רוטבליט כתב על דברים שאין להם מילים, על חוסר שלמות, שגורם

נתן אלתרמן תדלק תמיד את טובי המלחינים המקומיים. מיכה שטרית בחר בשיר מתוך "כוכבים בחוץ". – על יחסי הגומלין בין הדרך להלך – התפעלותו ממנה מתבטאת בהצהרה: "להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל/ ואמות ואוסיף ללכת". כאן חוזר מוטיב המת-החי

ילדות שנראית יפה במרחק השנים בעיני המבוגר. קסמה גם הוליד מנגינה קסומה, תרומתו של אפרים שמיר ללהקת כוורת. "שיעור מולדת" הוא בבואת ילדותו של עלי מוהר שכתב את המילים. שיעור מולדת כשיעור בטבע. שיעור מולדת, שבו ישראל הישנה מצטיירת בזיכרון המתגעגע

סמוך למותו של בני אמדורסקי ממחלת הסרטן, נערכה לכבודו מסיבה טלוויזיונית. נעמי שמר כתבה לו במיוחד לערב הזה – "אני גיטרה הרוח מנגן עלי בחילופי עונות". בחודש נובמבר 1993 שר בני את השיר הזה במסיבת הפרידה ממנו, חודשיים לפני מותו. המנגינה, הטון המשיכו מאז

פינה חמה שמורה לי לשם טוב לוי, החוגג בימים אלה 70. אגיד בלי להפריז, כי ללוי שמור מקום טוב בקידמת השורה הראשונה של המלחינים והמעבדים המקומיים, שהמוסיקה שלהם עשתה את החיים במדינה הזו קצת יותר יפים, קצת פחות לחוצים. קצת יותר

מהפכות מתחילות במשפט פשוט, נאיבי ואופטימי כמו: "אני ואתה נשנה את העולם" שנשמע כמעט כמו "כוח להמונים" של ג'ון לנון. גם לנון היה נאיבי, למרות שהאמין בכל ליבו בכוחם של ההמונים לשנות. הפופ הנאיבי של סוף השישים תחילת השבעים האמין

שירים קלאסיים הם כמו חתונה קתולית. הם נכנסים לפנתיאון של המוסיקה, ושם שוכנים לנצח. אין עליהם עוד ויכוח מהסוג של האם המילים והלחן נועד זה לזו. "אהבתה של תרזה די מון" הוא מהשירים האלה. טקסט – מופלא. לחן – אולטימטיבי. אבל

אם יש בלוז-סול אולטימטיבי במוסיקה הישראלית המכונה "ים תיכונית" או "מזרחית" – זהו "חומות חימר" שהלחינה מרגלית צנעני למילותיה של רחל שפירא. למעשה מפגש של שתי "אחיות" – כל אחת וחומות החימר שלה. כל אחת – סגורה מאחורי החומות שלה.

הניגונים האלה של שיריו של נתן אלתרמן ממשיכים לחזור ולהפעים. מלחינים וזמרים תמיד נמשכו אליהם, הפשוטים גם המורכבים, לפעמים הביזאריים. האוסף – שמכיל מבחר מהמנגינות והביצועים מהיפים בזמר העברי. תערובת מייצגת של מוסיקאים – מרדכי זעירא, משה וילנסקי, נחום היימן, סשה

מה למלחין פולני ולזמרת תימניה? את השאלה הזו שמע משה וילנסקי, שלחניו מפארים את הרפרטואר של שושנה דמארי, עשרות פעמים. ("תקשיבו ל"מרים בת ניסים". נו, באמת, איך מלחין יליד ורשא כותב לחן כול כך לא פולני?) התשובה שלו הייתה משהו

"היו לילות" לא נפרד מעולם מהרפרטואר של אסתר עופרים. מכל הביצועים (ויש עשרות) היא שהפכה את השיר למה שהוא – נצחי, קלאסיקת זמר ישראלי, נוסטלגיה מקומית צובטת. המשיכה לשיר על אותה אהבה שהתרחשה אי שם בטרם מדינה במשעולים שבין דגניה לכינרת.

הלילה ההוא, שכיוון את התנועה בשלל גחליליות, סיפר מעשיות, כאשר בביתני התינוקות יללו בלי הפסקות. "לילה" מחזיר לשלום חנוך, ילד קיבוץ (משמרות), עם ערימה של תלתלים, חלום וגיטרה שנשלפת עם כל החבר'ה על הדשא של קיבוץ משמרות, בהבלחה של הלבנה.

אליפלט" נוצר כעשר שנים לאחר מלחמת תש"ח, ומתוך מודעות חריפה לציוויי הגבורה של שירת תש"ח. למעשה – השיר היחיד שכתב נתן אלתרמן ללהקה צבאית (להקת גייסות השריון  שבה שרתה בתו, תרצה אתר). השיר מוכר בביצועי להקת 'התרנגולים' משנת 1961, אריק איינשטיין שממשיך להתנגן.  משך השנים הפך לחלק בלתי נפרד מהקלאסיקה הישראלית,

אש זרה הדליקה את לילותיה. מחר היא תהיה רחוקה, תהיה צל חולף בשדותיהם, של אלה שיוותרו, סוד נסתר. עד עכשיו היא הייתה ביניהם כמו צמח בר. ללא ספק אחד השירים היפים שנכתבו בשדותינו. נכלל באלבום כמו צמח בר הוא אלבומה ה-14 של

"חיינו הם גלגל" – שר בועז שרעבי בהתרגשות בשיר המתאר את  משמעות החיים בגוף שני ציווי ("אחי שלי הקט הקשב") בשיר רווי פרטים שיש בהם עירוב  מציאות אכזרית ("מדי הקרב עליך" "ועל ליבך החרב"),  הזמן האכזר המאיץ את חיינו החולפים

פתאום נוחת אלבום קאברים לשירים שאת מילותיהם כתב יורם טהרלב. מה יום מיומיים? אין לי תשובה, פרט לכך, שארומה מיוזיק מריצה פרויקט ששמו "צאן ברזל", הפקה מיוחדת המוקדשת לפזמונאים ומלחינים שונים. יורם טהרלב הוא נציג מובהק של מה שנקרא "זמר

תחושת המשורר ששירו כבר עמד להיוולד, אבל נשאר אי שם בין שמיים לארץ. "מי אני בשיר"? מביע את התסכול. תלמהאליגון-רוז אינה רק מתוסכלת. היא מתפעמת. מרחפת. היא בספירה אחרת. מרגישה קטנה מול שמיים ומים. בהתפעמותה עושה שימושים במטפוריקה של בעלי

השנסונייר העברי שר  "ערב עירוני" – שיר שהוא פגישה לאין קץ. לא רק נתן אלתרמן, אלא לחנו של יוני רכטר הוא שהעניק לשיר הזה ערך מוסף מוסיקלי יחיד במינו. וזהו יוסי בנאי, שהשפה האלתרמנית מתגלגלת אצלו כטבע שני. זה מהותו

יהודית רביץ לא הייתה עוד אחת המשתתפות בפסטיבל הזמר של 1977. היא הייתה אחרת, ענוגה ומעודנת,  וגם השיר ששרה לא שייך היה לשום מגירה סגנונית ולא פזל אל רשימות השירים שנגיעו למצעדים. המילים של המשוררת לאה גולדברג ( "באת אלי את

הפגישה באמצע החיים אחרי אהבת עבר מופלאה מפתה לטעום ממנה עוד.  טעימה קטנה, כזו שרק ילדים חווים. הכל שונה, הכל השתנה, אבל זו הזדמנות לאיזה דז'ה וו. שתחכה לו עוד לילה אחד. הזמן הרג את האהבה ההיא. הוא לא יתן

כשאלהים אמר בפעם הראשונה עוסק בבריאת העולם מהזווית של אלוהים, תוך ניסיון לתהות על חולשותיו…האנושיות. לפי הטקסט האירוני-הומוריסטי של נתן זך, עד הנקודה שקדמה לבריאת העולם, אלוהים היה אומלל, וברא את העולם כאקט של ייאוש בתקווה לאושר. הוא לא חשב על

בן אדם כעץ שתול על מים/ שורש מבקש בן אדם כסנה מול השמיים/ בו בוערת אש. שיר המסע העוסק בחיפוש אחר אמת ומשמעות בחיים יצא לאור בשנת 1983 כתקליט שדרים, והוצג כשיר משותף של שמוליק קראוס ואילן וירצברג שגם עיבד

הגוגל יגדיר – שער אטום בחלקה המזרחי של חומת-ירושלים. המסורת היהודית, שהעניקה לשער את השם, מספרת כי  שער זה ייפתח כשיבוא המשיח באחרית הימים, כשהוא רכוב על חמור לבן, ולפניו יצעד המבשר – אליהו הנביא. עד כאן המידע. מכאן –

"שדמתי" – שיר ישראלי? כמעט בא להגיד – כן, לא רק משום שיש ל"שדמתי" לפחות 12 ביצועים שונים, אלא משום שבשיר הזה שהולחן ב-1927, התגשם המיזוג בין מערביות ומזרחיות בתצורה מוסיקלית חדשה. ידידיה אדמון – בן המוסיקה המערבית  ספג והטמיע

יש שירים שאינם זקוקים להגדרת ז'אנר. מי שחפץ להגדירם כ"זמר עברי מזרחי" – אהלן וסהלן. גם בזה אינני מסתפק, כשמדובר ב"פרי גנך", מהשירים היפים שנכתבו במוסיקה הישראלית. נדמה כי טעמי המקרא הסתננו לשיר הזה בתבניות מלודיות מענגות. כמו מלחיני הזמר

עפרה חזה הייתה בת 63 בימים אלה – אילו חייה נמשכו. ממרחק הזמן – החסר מתעצם. יש שירים שנשמעים עצובים יותר מאי פעם. "לאורך הים" הוא שיר כזה, ספוג כאב לב. אפשר לייחס אותו למי שחווה מות יקיר, ואינו יודע

בקיץ 91 נכנס אביב גפן בן ה-18 עם המפיק משה לוי לאולפן ההקלטות על מנת להקליט את אלבום הבכורה שלו – "זה רק אור הירח". עשרים שנה אחרי חוזר גפן עם להקת התעויוט לנגן את אלבום הבכורה בהאנגר 11. יש סיבה

עופרה חזה שרה "שיר השירים בשעשועים" ו"שבת המלכה", אורי שבח "ארץ אהובה" ו"עיר כלה", בועז שרעבי "חידה את לי", שימי תבורי "שחורה ונאוה" ו"כינור דוד", משה הלל "לא הבל היופי לא שקר החן" ו"יעקב התמים", יזהר כהן – "ירושלים האחרת",