אהובה עוזרי

דודו טסה חידש את שירה של אהובה עוזרי במסגרת פרויקט "עבודה עברית – מחווה ל-60 שנות יצירה מקורית".  עוזרי כתבה שיר של יאוש, דיכאון וגעגועים שמתחיל בקריאה לעזרת אם: "אמי אמי פתחי הדלת/ כי גופי רועד מקור… על כתפי משא כבד",

אהובה עוזרי כמוסכמה, כקונצנזוס, בלי הבדל סגנון ועדה, אולי אפילו סוג של קאלט, אלא שכאן יש איזושהי חזרה הביתה – עד כרם התימנים, בו נולדה, בעזרתם של המסלסלים הטבעיים, בני העדה משני דורות – דקלון את סגיב כהן, ששרים עשרה

יובל דיין שרה אהובה עוזרי במסגרת פסקול סרט תיעודי על אהובה עוזרי (**), היוצרת- זמרת המופלאה. זה אינו הסגנון שלה. יש כאן סוג של אסימילציה – התאמת המנעד וההבעה לנוסח התפילה של עוזרי. העיבוד בנוסח המוסיקה התימנית, שירת הנשים התימנית,

פירושו של השם "גלי הזמר" Waves Of Nightingales, יש שמכנים אותו "בנג'ו הודי". הוא אכן כלי מיתרים שמוצאו מהודו ופקיסטן שהתפתח מהטאישוגוטו Taishōgoto היפני. לכלי שתי מערכות מיתרים אחת לצליל קבוע (drone) והשניה – למנגינה. המיתרים מתוחים על לוח פריטה,

זלדה אינה מהמשוררות היותר מולחנות במוסיקה המקומית, בטח לא כמו לאה גולדברג, אלתרמן, רחל, נתן זך, אפילו לא כמו יונה וולך. חנן יובל הלחין את שירה "לכל איש יש שם", שביצעה חוה אלברשטיין. למעשה, זה היה השיר הראשון שלה שהולחן שחשף אותה גם

שימי דיאי חשב "צלצולי פעמונים", כתב בהשראת השיר הזה, וגם מצא דרך לדגום את יוצרתו, אהובה עוזרי לשיר באמצעות קבצי שירה מקוריים.  דיאי אינו הקול הגדול שמנסה לכבוש מקום בין האייל גולנים והפאר טסים באיזה שיר שמח לכפיים או שיר לשבורי

קיים חשש בקאברים – שלא תצליח להביא ביצוע שיצדיק את גרסתך מול המקור. יסלח לי יקיר הלל, אבל הביצוע המקורי של אהובה עוזרי לשיר זה הוא עדיין נאולטימטיבי עד כדי כך, שלא הייתי מסתכן (ללכת על קאבר).  עוזרי  בשיר הזה

קריאה בשיר של אלתרמן כל כך מרתקת, עד כדי כך שהוא (השיר) מתחנן: השאירו אותי כפי שאני. אל תוסיפו לי מוסיקה. אל תחזרו על שורות כאילו אני פזמון של שורות ובית שמבקש שילחינו אותו. "שחרית" הוא מהשירים האלה, שהיו חיים חיים