נברח לאמסטרדם
אחרי ההיפ הופ של "אין פנאנות" עם פישי הגדול – השיר הזה הוא אנטי קליימקס. "נברח לאמסטרדם" כתוב הכי שגרתי כהצעת בילוי של סופשבוע בחו"ל. הבנדאם הזמין כרטיסים, והוא מציע לה לשכוח מהצרות ולעשות אהבה פשוטה. ממש כלום. לא עצוב,
אחרי ההיפ הופ של "אין פנאנות" עם פישי הגדול – השיר הזה הוא אנטי קליימקס. "נברח לאמסטרדם" כתוב הכי שגרתי כהצעת בילוי של סופשבוע בחו"ל. הבנדאם הזמין כרטיסים, והוא מציע לה לשכוח מהצרות ולעשות אהבה פשוטה. ממש כלום. לא עצוב,
מצא את הצליל שלה. ממש פנטזיות. זה עניין אובססיבי. חייב להתממש הלילה. מה עושים שזה עדיין לא קורה. ארשה לעצמי לדלג על הטקסט. במוסיקת EDM מהסוג הקליט והפריך, לא מחפשים טקסטים מקוריים. די בכמה שורות משורבטות פשוטות שמייצרות את האפקט
זהר ופסי עושה שימוש ב"הכניסיני תחת כנפך" של ח.נ ביאליק ("הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת") לתיאור תחושת געגועיו למי שהייתה לו מקום מסתור, שאהבתה עטפה וחיממה אותו, שזיכרונה בוער בתוכו. הטקסט אינו קוהרנטי ואינו מתעלה לרמה לירית גבוהה, אבל
מה עושה הזמן לשירים? נחדד: מה הופך שירים לאל-זמניים? קחו את "יש זמן" של מיכה שטרית ו"החברים של נטאשה". הזמן לא עולל דבר רע לשיר. החידוש של אלון שר ו – The Choice מוכיח זאת. העניק לשיר ממד חיוני. זה