"גבעה אחת" של נתן יונתן הפגיש לראשונה את שלמה ארצי עם אמיר דדון והגבעטרון. הפעם מבצע אותו אמיר עם מקהלת העפרוני במועדון בארבי הישן. השיר חובר לרעיון שעובר לאורך השירים של נתן יונתן, הזמן האוזל, הגעגוע למקומות שמכילים את תמצית זיכרונות הנעורים – "תוסיף
הסיום "סוף ימיי" (יהונתן גפן-דדון) משאיר אותך במצברוח קודר. אמיר דדון שר אותו בטון עגמומי שעובר לאורך האלבום: "אני לא התחלה של שום דבר/ אני רק חוליה אחת בשרשרת/ כמו כולם כאן רוצה להשאיר חותם/ רוצה שיזכרו אותי/ שהייתי כאן/ בסוף
חגי תשרי באוויר. ההשראה נחה על זמרים, שנכנסים לאולפנים לשיר מילים וניגונים שעברו מאב לבן. אתה לא חייב להיות דתי או חבדניק כדי להתחבר למסורת התרבותית. אמיר דדון חוזר לפרויקט "צמאה" מס 7, מיזם מוסיקלי שמחדש ניגונים חסידיים, כדי לזמר
אמיר דדון מתפלסף. "מעגל החיים" הוא מסע לאורך כל מהלך חייו של האדם ללא יכולת לעצור. לאן הוא מוביל? הילד הוא ששואל – "לאן תיקחנה דרכי/ לאן תוביל נשמתי". התשובה אינה עוסקת בשינוי, אלא בעובדות תמוהות משהו – "אין צער
תוגת המוסיקה ונימת קולו של אביב בכר משדרות התרצות גדולה. אנחנו בתקופת חגי תשרי, ימי תעניות וסליחות, תפילות וקינות. אביב בכר אינו פייטן ברוח המסורת. הוא כתב שיר סליחות ברוח הזמן. אצלו זה אינו עניין דתי, לא שיח עם אלוהים
מהי אהבה? צהרי שישי, המשכן לאומנויות הבמה ת"א אמצע אוגוסט 2022, ארקדי דוכין מתיישב מול קלידים, בשעתיים הבאות ינסה לתת תשובה. ההתחלה בקשר בין האיש לירח: "בין השפיות לשינה/ בין הילדות לזקנה/ אומרים שיש עוד תקווה/ קוראים לזה אהבה/ ומחכים
1988. שיר שפתח את "רק בן אדם" של שלום חנוך. 34 שנים אחרי – שיר נצח. אז בביצועו של חנוך – צמרר. הליכה של האיש הבודד נגד הרוח ביום חורף קודר. בדידות מזהרת שחוברת להליכה נגד הזרם שמייצרת עוצמה אישית,
זו אינה שקיעה קיטשית של אהבה מתקתקה. זו שְׁקִיעָה נוּגָה שחיים חפר חש בה בשנת 1947. מי שהעניק לה חיים מוזיקליים ארוכים היה לחנו של דוד זהבי. הקולות שהמשיכו לשיר את השיר (גידי גוב, אריק סיני, אמיר דדון) העיניקו לשיר
אמיר דדון משדר עוצמות פנימיות במונולוג על-עם עצמו. יש מצב לא טוב של עצב וטירוף, אבל הייאוש ניגף בפני ההיגיון והתקווה. יש מקום להתחיל מהתחלה – "כמו לנשום בפעם הראשונה", וגם "אני כאן לא מתבזבז יותר" – עידוד עצמי בלשון
בקליפ השיר מתנגן, אבל אמיר דדון אינו שר. נותן לפנים לדבר. ההבעה משמשת רקע לצלילים. הפניה לאבא היא ניסיון לחבור לעצמו, למעשה – למלא את החסר. הקליפ עושה את זה במידת מה. נוגע גם במה שרואים מבחוץ. החסר מקרב, מייצר
אמיר דדון הגיע לסלון שלי טעון אמוציות. עבר את המסך הישר אל אזורי הרגש. במבחן ימי קורונה לזמרי ישראל – הוא זוכה לציון גבוה. זמר של מצברוח מלנכולי. קול קודר, שמגיע מתוך הפנמה של מילים. אתה מאמין לטון שמכיל כאב,
11 שנה עברו מאז שכתבתי על הגרסה הראשונה לשיר של אמיר דדון. מה עשו 11 שנה לדדון? – יחי ההבדל הקטן. מדובר בסינגל ראשון שדדון הוציא מאלבום בכורה. הגרסה החדשה היא שילוב בין ההווה והעבר הן בעיבוד השיר והן בקליפ
והרי הודעה: השידורים של רדיו הנטאשות חזרו. תעברו תחנה: יש סיבה להאזין לתחנת הרדיו הפיראטית-פיקטיבית גם אחרי 25 שנה. שידורי בלה בלה חזרו מעודכנים. לשידור התפרץ ליאור אשכנזי בתפקיד הגיבור המפוצל מהאלבום הכפול – א. וקסמן, התרוצץ בשלל פרצופים נהדרים בין ארקדי דוכין את מיכה
אייל גולן שוב מלך הרדיו. זמר העשור בפעם השנייה. מתחיל להזכיר את ביבי. 14 שירים במצעד העשור של כאן גימל! מה עם שלמה ארצי, הזמר שממשיך למלא אמפתיאטרונים, שמוכר כרטיסים בטירוף?! קונצנזוס לאומי עוצמתי יותר מגולן, שפונה לציבור רחב יותר.
אמיר דדון הפך טקסט קטן ופשטני לדרמת חיים. זה נכון: כמעט כל מבוגר נושא בתוכו איזשהו ילד פנימי, בעל מחשבות, דעות ורצונות משלו, המנותק מהדמות הבוגרת שבתוכו – אליו הוא מתחבר. אותו ילד פנימי מייצר לעיתים תיסכול, כעס, בריחה, פחד מול מסכה החברתית שהלביש
זה לא השיר שעליו הייתי מחלק תעודות הצטיינות לכותבים. געגועים לימי הילדות לשירים ולחלומות של פעם לא ממש מתחברים לעתיד אופטימי של מציאת בית ודלת פתוחים. מצד שני: ההתכנסות לשיר, שירת היחדיו הנלהבת חזקים יותר מאמנות צרופה. תזכורת: כל השפטים
אמיר דדון שר בתוגה עמוקה על יצר, תסכול ואי הגשמה במסלול החיים הקצר של הבנאדם. שאלות על מהות ומשמעות קיום. "אלוהים" בשיר אינו ישות באוריינטציה דתית, אלא קיים במשמעויות של תמיהה ותהיה כמו "אלוהים אדירים" או של מצב מתעתע (לאהבה
זמרים חילוניים כדתיים שרים תפילה ופיוט מעולמה של המוסיקה החסידית המזוהה עם חב"ד. אלה מתקבלים בברכה גם אצל מי שהחומרים האלה זרים להם. נתן גושן שר טקסט מתפילת יום כיפור. הזדהות? טרנד? או שאתה מחובר לטקסטים האלה, או שאתה מאמץ
אביב גפן רצח את הנבחרת שלו, כששידך לה לדואטים את להקת היהודים. לא ברור מה עבר לו בראש. הרי גפן לא כזה טיפש להבין שלהקת דציבלים ואנרגיות מוספות כמו היהודים לא תשאיר אף מתמודד בחיים. רוצים עדות מפי העבריין עצמו.
נסיעות של פעם על כבישים מולידות זכרונות וגעגועים. כשהיינו צעירים, הכל נראה אחרת. אמיר דדון שר על התרחשויות, שממרחק הזמן נראות ראשוניות, תמימות, אמיתיות, גם רומנטיות. יש כאן פרטים קונקרטיים: "באר שבע גיל עשרים", מרתף מוסיקה וגם השירים של "אהוד"
אמיר דדון שם עצמו על ספת הפסיכולוג. העימות בינו ובין עצמו אינו פשוט. השיר הוא ניסיון למצוא תשובה – כיצד להילחם בשגרת העבר ולדעת לבחור בטוב העתידי "מבלי להביט לאחור". כל החיים הם השוואה ביחס למה שהיה. הבחירה הנכונה תהיה ,
"והאמת", שר שלמה ארצי יחד עם ישי ריבו, "שאין אמת אחת", אבל האמת היא ש"את יחידה, ואת היופי והעצב". בארבעה עשר שירים חדשים חיפשנו את "האמת" של שלמה ארצי. האם יש יותר מאחת? יש אחת, שאין לערער עליה, שהוא ממשיך
שניהם חיים יחד ולשניהם רע. היא אינה בנויה לפשרות. בורחת לשינה ודומעת גם כשהיא ישנה כול כך כואבת. אין אצלה אמצע. המילה שלה קובעת. מרוב צעקות – אין לה כבר קול. "מקום ראשון" או "גיהנום". אין אמצע. הוא אינו מסוגל
זעקתו של אמיר דדון טובה לכל עת, ובמיוחד עכשיו, על רקע האירועים בארץ ובעולם. האם היה אי פעם עולם טוב יותר מעולמנו עכשיו? תרשו לי להטיל ספק. אבל "חיזוקים" מגיעים תמיד: אתה הולך לקונצרט רוק ולא חוזר משם. נטבח פשוטו
פסטיבל ראשון לציון 2014. אמיר דדון – "שקיעה נוגה", קובי אפללו – "הרדופים", קרולינה – "את תלכי בשדה" קרא עוד
בסוף הערב הבנו שאסור היה לעזוב לפני הסיום. אילנה דיין המנחה סיפרה, שהיא למדה מחוה אלברשטיין עברית, כשעלתה לארץ, וגם סיפקה עובדה: חוה היא הזמרת המושמעת ביותר ב"ארבע אחר הצהריים". מחמאה? אחרי הכל, מדובר בתוכנית רדיו מנומנמת, מצעד פזמוני העבר,
הפרויקט שאפתני: תשעה יוצרים התבקשו להלחין את 8 פרקי שיר השירים. משימה לא פשוטה, מסוכנת ומאתגרת כאחת. הטקסט המופלא של שיר השירים לא נועד להלחנה. הוא רם ונישא ביופיו, והמוסיקאי עלול להמעיט ממנו במקום להעניק מימד חדש שיבליט את יופיו.
שירת ה"אנחנו" שכתב אהוד מנור ז"ל כנציג העם ("אחים אנו ואחיות"), אומרת: אם למדנו משהו מהעבר, המחר שיגיע יהיה טוב ("חדש ויפה וטהור") כי בסך הכל אנחנו יכולים – "גילינו את סוד הקשר". טקסטים כאלה, שמדברים בשם עם ומדינה, כבר
"אורות" של אברהם טל פותח. אחר-כך "אה אה אה" של אפרת גוש. הדג נחש עם "נחמה". באוספים כאלה המתאבנים הן בדרך כלל הלהיטים הכי גדולים, כלומר הכי מושמעים והכי מורדים. איך באמת נקבע הסדר? שלומי שבת עם "מה ששלי שלך"
תשאלו למה אמיר דדון הולך להישאר על הבמה לשנים רבות? אחרי ההופעה אני יכול לשלוף בקלות שתי סיבות, ויש עוד שתיים ואולי ארבע. א. כי לאיש יש נוכחות. רוצים "כריזמה" – אז בבקשה. ויש לו נשמה. רוצים עוצמות שמגיעות ממקומות
