אמיר צורף

שירה ויזל תזמון
מוסיקה ישראלית

שירה ויזל תזמון

האהבה, אותו מסתורין רחב ידיים, לא יכולה להתגלות במקום של כיווץ וניסיון לשלוט במציאות. שירה ויזל משחררת אנליזה על שני אנשים עצובים שלא יודעים לבכות, שכמהים ליחד,  אבל יכולים רק להישאר לבד. התזמון ביניהם על הפנים. השיר עולה על מסלול

שירה ויזל 1
סינגלים חדשים

שירה ויזל – מלחמה

לא רק שהקול והמוסיקה של שירה ויזל הזכירו לי בשיר הזה את קורין אלאל, אלא גם שורה אחת מתוך השיר – "יש לי מלא מדינות אחרות/ אבל רק אחת שהיא בית". האין לי ארץ אחרת שלה. אנחנו רוצים שירי מחאה,

שירה ויזל 2
סינגלים חדשים

שירה ויזל – פינה בעולם

האם תחושת זרות הטבועה בך במקום אחד עשויה להשתנות במקום אחר? שירה ויזל מתגעגעת לעולם אחר, שבעיני רוחה וגם בעיניים שצפו בסרט ("יצאתי מסרט עכשיו החיים")  נראה טוב יותר מהעולם בו היא חיה  ומעורר תשוקה לחיות/ לחוות נופים אחרים, כאלה

הפסנתר מארח 2008

נגיד את זה עם כל התרתי משמע: הדואט הזה נולד משמיים. דניאל זמיר (סקסופון) כינה את אביתר בנא "קדוש". אביתר בנאי חייך מפינת הפסנתר שלו. האם חש גם הוא תחושת רוממות והאלהה? שנרד טיפה לאדמה? בטח ששניהם מחוברים לשכינה. שניהם עברו מהפך

ג'ינג'יות - יונתן
מוסיקה ישראלית

יונתן

טקסט הזוי, עמוס תיאורים ביזאריים שלא עשה לי כלום. הכותבים רוצים אולי לתאר אהבה שבורה, ומטביעים עצמם בדימיון סולריאליסטי, בדימויים אקראיים ובתיאורים הזויים. רוק, לטעמי, אינו הולך עם שירה פלצנית. קחו דוגמאות מברי סחרוף, מערן צור, מפורטיס. "ג'ינגיות" מסבכים ומסתבכים

הדס קליינמן אביב בכר - פעם אחת
מוסיקה ישראלית

פעם אחת

"הרגע הזה" – לו חיכו. מהו? הוא מקבל משמעות של "הטוב" שמהססים לקבלו,  וכשהוא מגיע – המשאלה – "לא לברוח מזה". אביב בכר משתמש הרבה ב"זה" במקום לומר במדויק את אשר חשק לומר.  מטפורית הטוב מגיע כ"טיפות טל רכות על

טל שגב - האהבה שיש בינינו
מוסיקה ישראלית

האהבה שיש בינינו

טל שגב מגלה שיש אלוהים וגן עדן ושהמשיח אוטוטו כאן. מצד שני, הוא יודע שהוא לא יודע כלום. למשל: מה הן נשמות. איך זה מסתדר? פתרונים לטל שגב. בדבר אחד הוא בטוח: האהבה שיש בינו ובין בת זוגתו – לא

הילה סעדה - שומרת אותך
מוסיקה ישראלית

שומרת אותך

הגעגועים אליו על רקע שגרת מציאות אורבנית, כאשר העין קולטת "אנשי שמחים"  והאוזן שומעת "צלצולי אופניים". השינוי בה – "משקפיים שחורים חדשים" אינו מעיד על שינוי פנימי. עדיין –  "שומרת אותו כמו הבטחה". וגם "בראש שלי אני כבר איתך". במציאות

סיון שביט בין העץ לספסל
מוסיקה ישראלית

בין העץ לספסל

עצובה, עצובה ועצובה. עצובה בכל מצב, בכל מקום, בכל זמן. והפואנטה? הפכתי והפכתי בשיר ולא מצאתי. תהיתי מה אומר המשפט: "מפזרת את השיער מול הראי/ עצובה אבל לא מתחרטת".  על מה אינה מתחרטת? על היותה עצובה?  ואם עצובה – על

נעמי חשמונאי - 8 שורות
מוסיקה ישראלית

8 שורות

"איך זה שעדיין אני רוצה מה שאסור", שרה נעמי חשמונאי בשיר רוק טעון אמוציות הפותח את אלבומה. הקול מסגיר סערת רגשות, הקצב מסייע לשחרר מחשבות באמירה בוטה. המוסיקה מייצרת מתח. "המחשבות שלי הם כמו בגדים קצרים בחורף", היא שרה. בדף המידע

הילה סעדה - השיחה הלילית
מוסיקה ישראלית

השיחה הלילית

היא שרה בגוף שני. מבהירה למי שמולה את הסיטואציה המיוחדת שבה הוא נמצא ("אתה … אתה… אתה"), וגם מציעה הצעה. מה היא מרגישה? "אנחנו לא אויבים" – היא אומרת. משפט מפתיע למדי. המרחק בין אוהב לאויב לא קטן. ומה הקשר

נעמי חשמונאי - נבל
מוסיקה ישראלית

נבל

"אל תאמין לכל מה שאתה רואה/ זה לא מים שאתה שותה", מזהירה נעמי חשמונאי ומעמידה במרכז את "הנבל הגדול", היצרן הגדול של האשליה, שטס הכי נמוך במרכבת אש (ניגוד למרכבת האש של אליהו הנביא שעלתה בסערה לשמים). היוצרת היא הזמרת 

מאיה הרמן - כמו ויטמין
מוסיקה ישראלית

כמו ויטמין

היחסים עם בן הזוג תלויים בקצב, בשקט, ויש סודות אותם קשה לראות. מאיה הרמן נרגשת, מתרגשת בשלוש הדקות שהיא שרה לבן הזוג. העיבוד וההפקה של "הכל תלוי בזווית" נותנים עוצמות מסחררות לדרמה. קשה מדי לראות אותה, אבל הגוף עוד "מבקש להרגיש

דירת שני חדרים

מה היו יוצרי השירים עושים ללא מועקות הנפש, התסכולים המגיעים מציפיות – כל מה שקשור למה שרציתי להיות, למה שהגעת, ואיך זה נראה נכון לעכשיו. הפסיכולוג מתפרנס מזה. בשביל היוצר – סוג של תרפיה. מאיה הרמן שוטחת החלומות מדירת שני

מהפכה

בקומוניקט שהגיע עם הסינגל מספרים, כי מאיה הרמן הפיקה את השיר בברלין, שם מתגורר ועובד המעבד והמפיק שלה, אמיר צורף. למה פתחתי בעובדה הזו? כי הטקסט מתקשר עם "מהפכת המילקי", שבעטיה למדנו כי ישראלים צעירים עוברים לברלין, אחרי שהתייאשו לחפש

לילה יורד

היכנסו ללילה של יואב אסינג. חשוך וקודר שם. עצוב שם. גם מזכך. אוירה חלומית משתלטת על אחדים מן השירים, ותודה לאמיר צורף, שעל העיבודים וההפקה,  שהעשיר בשכבות סאונד, שמעצימות את הנרטיב, תפאורה מוסיקלית, שבלעדיה – ההצגה של אסינג הייתה כנראה כחושה.

The Anger

השיר במקור– בעברית. אפשר לומר, כי נעשה לו "צדק", כי "רוקפור", הלהקה שביצעה אותו ב-1990, התבססה ברוב שיריה על אנגלית, שפת הרוק, אבל את השיר הזה בחרה לבצע דווקא בעברית. בא הביצוע הזה אולי כדי להראות איך זה צריך להישמע. טל

דילוג לתוכן