הקול והמנגינה – מוסיקה של אהבה כנה. לגלות שוב את אריאל סגל אחרי כמה שירים נפלאים. השיר נכתב מנקדת מבטו הכואבת של אוהב/ת על הבלתי מושגת, זו שכולם מסתנוורים מיופייה. היא נמצאת בתודעתו/ה – אבל ללא יכולת לקבל אפילו קצת
המידע החוץ שירי שהגיע לידינו (*) אינו קיים אצל המאזין. הצפיה בקליפ תבהיר דברים. גם כך – המילים והמוסיקה אומרים אובדן שכרוך ברגשות געגוע לאהובה ובגינה מצוקה עמוקה. אצל אריאל סגל יש סוג של השלמה עם האובדן. הגעגוע הפך "בוגר
שש עשרה מלאו לנערים, והם כבר חולמים להיות כוכבים גדולים. למיכאל לוי (16) מקרית אתא יש ביטחון מכאן ועד לקוטב הצפוני. הוא רוצה להיות עומר אדם, למלא היכלים, את פארק הירקון. הוא שר "שני ילדים בעולם" שיר אהבה למבוגרים של
מסכנים הרומנטיקנים של המוסיקה הישראלית בשנים האחרונות. כותב שורות אלו מתבקש 3-4 פעמים בשבוע להשתתף בצער הדואבים. היה לנו כל כך טוב, ורק הזמן יספר את הסיפורים הנפלאים שנרקמו ביחסים בינינו. שר לירן דנינו. ואז יגיע משפט מחרב כמו "לפעמים
מבחינתה – "איכשהו" הוא עוד אוהב. אהבה בע"מ. אריאל סגל כתבה מכתב לאהוב בלשון פשוטה – יותר פרוזאית מאשר לירית, פרט לכמה הברקות כמו "המילים שלך תולות לי את השמש", אבל ככלל השימושים ב"שמש" ו"גשם" שבלוניים, אינם מעידים על יצירתיות
מה חבל שזמרת מעולה כמו ספיר סבן נכנסת למסלול שקוף, ובמקום לחשוב מחוץ לקופסה, כבר עובדת על מניירות קוליות בטון הנוגה מתבכיין שלה. לא בטוח שסבן יורדת לסוף משמעות הטקסטים שמוסרים לה או בודקת את מהותם. "נרד אל הים" היא שרה
