אריק סיני

עכשיו הזמן להפוך "הכוכב הבא" למניית זהב.  אריק סיני לא יפספס את המומנטום. תוכנית הריאליטי חשפה כישורים טובים של זמר סטורי טלר, שעד היום לא ממש נחשפו בגדול. כדי למנף מתאימים שירים למידותיו. הרומנטיקה הישנה תקום לתחייה. היא יפה כמו

רן דנקר זינק על שולחן השופטים. חשבתי שמשם הוא יקפוץ על אור כהן לחבק אותה. אבל הוא נשאר לקפץ כקוף על השולחן. זה היה מומנט חזק, בלתי נשכח בתחרות הראליטי. המומנט היותר חזק היה הביצוע של אור ל"לא ידעתי שתלכי

זו קודם כל יגאל בשן ז"ל ששר על בין שמיים לארץ. השמיים ידעו קצת לפניו אנה פניו מועדות.  המוסיקה המופלאה העניקה לו זיכרון נצח.  אריק סיני לקח את  ה"שמים" של בשן והעניק להם צבע ואווירה נפלאים מתוך השראה גדולה. "כאן

"כאן השמים הם שלי/ כאן אני מרגיש כמו שאני/ רוצה לחיות, רוצה להיות/ בין התקוות שמשתנות/ כאן השמים הם שלי" יובל דיין ובן ארצי שרים "שמיים" מתוך געגועים ליגאל בשן ז"ל בערב עתיר זמרים וזמרות שבאו לעשות כבוד לזמר שהלך

אריק סיני רוצה לייצג את ישראל באירוויזיון? הוא ישמח, רק שלא ייקחו בחשבון את הגיל שלו. אריק סיני שר יפה מאוד "שמיים" של יגאל בשן. סטורי טלר. עומק חדש לשיר. אבל אירוויזיון? גימיק מסוג הגימיקים ש"הכוכב הבא" מתמחה בהם. כדי

זה לגמרי טבעי ואנושי לפחד. מותר לפחד, אבל לא לתת לפחד לשתק אותך.  מצד שני, אומר השיר,  לא לוותר – לחלום, לחפש תקווה, לפנטז, לא להיכנע, לא ליפול.  מצוקה נפשית לעיתים צצה גם ללא גורם מסוים שניתן להצביע עליו –

בקולו המלנכולי המיוגע, אריק סיני שר סוג של התבוננות על החיים שעברו. מה שראה, מה שחווה, ברמה האישית, בראיה המרחבית. על עצמו מעט יודע לספר פרט לכך ש"פעם איבדתי את עצמי", אבל השיר מתמקד בעיקר בפער בין כוונותיו הטובות ובין

זו אינה שקיעה קיטשית של אהבה מתקתקה. זו שְׁקִיעָה נוּגָה שחיים חפר חש בה בשנת 1947. מי שהעניק לה חיים מוזיקליים ארוכים היה לחנו של דוד זהבי. הקולות שהמשיכו לשיר את השיר (גידי גוב, אריק סיני, אמיר דדון) העיניקו לשיר

מה אסור מה מותר לי להיות מאושר? שאלה שנשאלת על ידי אייל גולן על השיר הפותח של האלבום :להיות מאושר". המילים והלחן הם של אבי אוחיון ואברהם טל.  מבחינתו של גולן – עשרת השירים שנבחרו הם הדרך המקצועית שלו אל

כותבים עוד שירי אהבה כאלה? אריק סיני שר תחושת אהבה אין קץ. יקבל אותה בכל מצב, כי הוא "מתחדש בה", עשתה אותו "מאושר", היא בלב שלו, עוטפת, מרגשת. אשרי מי שזכתה אי פעם לשמוע מסיני מילים כאלו.  על הטקסט נטו

אריק סיני שר געגועים לאהבה של פעם. מנקודת מבטו העכשווית – היתה מושלמת. החיוך, הלילה הקר, השדרה, הירח. הלב שגדל. המבוגר שבך מתרפק. זוהי מהותה של אידיאליזציה. ייפוי המציאות ההיא, אבל גם תובנה מפוקחת, שנשמעת פרוזאית בתוך הפואטי ומקהה הקוהרנטיות

אריק סיני שר אהבה ישנה, שעוד חיה בתוכו – לב על פסנתר ישן, אקורד ישן שעוד בוער, שורה מאיזה שיר עתיק. באמת: אין תאריך תפוגה ללב, ובכל זאת תוהה – "מה מכל זה יישאר לך בחלוף הזמן". חספוס הבריטון של

אין כמו עמיר לב לספר סיפור בשיר.  הפעם – מפיו של נכזב אהבה שנמצא בכרתים, מועדון תיירים, משאיר הודעות, כי אינה עונה לטלפון. בינתיים, המקום מזמין למכור את עצמו לאחת, עיניים ירוקות. האינטונציה של אריק סיני מסייעת "להסגיר" את  עמיר לב, היוצר

על ההתחלה נזכרתי בהבזק אסוציאטיבי ב"דירה הקטנה"  מתוך "גיטרה וכינור" של שלום חנוך ששר אריק איינשטיין. בדירה קטנה, חשוכה מעט  לא רחוק מכאן, בסמטה בצד  גר בחור אחד עם אישה אחת  חיים מכל הבא ליד  נישאים הם סחור וסחור  הוא

יוני גנוט חיבר קולות מנוגדים לשעטנז שמפגיש את האדם מול בוראו על בסיס "משפטי צדקך" מתהילים. קולו הנמוך-עמוק-מסתורי של אריק סיני וקולו הגבוה-מתרפק-מתפלל של יוני גנוט הם שני קווים מקבילים שאינם נפגשים, למרות שלקראת סיום חוברים לדואט. שירתו של הילד

אני מזיז את מחוגי הזמן 7 שנים לאחור. כוכב נולד התיישב בשורה הראשונה במרכז דוהל בשכונת התקווה כדי לשמוע מה עשו זמרי ישראל לשיריו לרגל יום הולדתו ה-86 של שמעון פרס. אוגוסט 2009. צבא צלמים, שומרי הראש. סטנדינג אוביישן. כשהכוכב עלה

להתרפק על הוואלס הזה. להיצמד ולרקוד באווירה עגמומית. אריק סיני שר ו"רוקד" בערגה מאופקת. כל מילה נשמעת צלולה ובהירה. הוא מתבונן-נמשך אליה. יודע שהרגשות שמציפים אותו משנים משהו בחייו. לא הכל מושלם. הוא מודע לספקות שלה, מנסה להפיח בה אמונה

מסעות רוני ידידיה בשיריו של נתן אלתרמן נמשכים כבר חמש שנים. האלבום הוא קצה המסלול הראשון. על העטיפה רשום: "חלק א'". חשבון: ניפגש שוב בסביבות 2020 לחלק ב'. אין בעיה. שירי אלתרמן יהיו רלוונטיים גם אז. מוסיקלית, ידידיה ממילא אינו תלוי ברוחות