לקראת קבלת פרס ישראל, ממשיך אביהו מדינה לדבר על אפליה תרבותית של המוסיקה שהוא יצר ויוצר. בראיון לערוץ 13, הוא תמה מדוע הוא ממשיך להיות מסווג כ"מוסיקה מזרחית" ולא ישראלית? אם המוסיקה שלי היא "מזרחית" – זה אומר שה"מערבית" היא
אני לא יודע מה הולך לעשות צביקה פיק בפסטיגל בחנוכה. מיהרו ללהק אותו ברשימת המשתתפים במהלך שיקומו משבץ מוחי. אחרי הראיון איתו בטלווויזיה אפשר לאחל לו, שהוא לא יהיה רק קישוט וגימיק ציני כדי למשוך קהל, ומפעלו המוזיקלי יזכה להצדעה
איך הופכים זרם תודעה לשיר קליל ומורכב גם יחד. גיל בר הדס, אירגן את מחשבותיו על היחסים בינו ובינה בצורה לא ליניארית. מזווית המתבונן שלו – פונה אליה בשאלות של האוהב הקנאי, המודע לרומן שהיא מנהלת עם חבר. יכולנו לקבל
מה חדש בז'אנר הקרוי "מזרחי"? לפי השיר הזה – חזרנו אחורה. תמיר בר און מיצג נאמנה את הטקסטים השבלוניים של הנאהבים המתבכיינים בלילות על שברון לבבם ("איך בלילות היה לנו קשה יותר"). בחלק הראשון יש הסברים פשטניים של "אגדות לא
נחמד להיות צעיר על סף 2018? אני ממש לא מקנא. טוב לי עם קשישותי, אחרי שאני שומע את האינסטנט דאנס הזה של הצמד העונה לשם קייט ואור, שאמור לבטא ראשים צעירים, שמדברים בסלולרית, פולטים הרבה אנגלית בקטע של אנחנו חיים
אבטיפוס ממשיכה לחזור מן התשעים. מי שסתם הגולל, לא הבין כמה הרצון להמשיך זרם בעורקי היוצרים אמיר בן דוד ואייל שכטר. הנחל שיבש אמנם כבר התמלא כמה פעמים בעבר לפרקי זמן קצרים, אלא שהפעם, לפי האלבום הזה המים שוב זורמים
