ביקורת סינגלים חדשי

געגועים לעיתים יותר מאשר "מפחידים" –  קורעים את הלב והנשמה. המלחמה האחרונה, החל מהשבעה באוקטובר, יצרה אוקיינוס געגועים מכלי נפש של אלפי משפחות, הורים, ילדים, בני ובנות זוג. השיר הזה מדבר עליהם. למאזין הלא מיודע אספר, כי הוא נכתב על

"גיבור" הוא מושג שנשמע הרבה מאוד בתקופת מלחמה, ואלה ימים שמשתמשים בו בקונטקסטים שונים – מחיילים בשדה הקרב ועד משפחות שחוו טראומות. סביב המושג "גיבור" ישנן שאלות רבות: האם גיבור או גיבורה נקבעים לפי הערך אותו הם מייצגים או לפי

ליאור נרקיס, זמר השמחות והשירים המרקידים, מיהר להוציא שיר על רקע האסון הלאומי ובעוד הנרצחים נקברים. "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה… הקדוש ברוך הוא ירחם עליהם ויוציאם מצרה". האמנם? השיר מחזיר לשאלה שנשאלה ונשאלת גם על השואה וששת

לילה חדש כפי שחלף במוחו של יהלי סובול – חלום כאוטי בשתי זירות התרחשות. עובר מהעולם המופרע של המסיבות, שלא כל אחד יכול להיכנס אליו, אל  הכאוס מלחמתי (טעמים של מתכת, אבק שריפה, גניחות של עונג מהולות בזעקות). לכאורה שתי זירות

דודי בר דוד מדבר על עצמו ומטיף בשם רבים. מצד אחד מי אני, מה אני ולאן אני? מצד אחר: "לא למדנו כלום". מה הקשר? מה הגשר? היוהרה בכתיבת מילים על ה"אני" ועל ה"אנחנו" אינה מבשרת, שנולד טקסט להתפאר בו. בר דוד