אני כמעט מכה על חטא ששכחתי מהשיר הזה, עליו כתבתי בביקורת על אלבומו של בנג'מין קלמנטיין At Least For Now משנת 2015. מה שהחזיר אותי לשיר היה הפתיח של הסדרה The Morning Show המוקרנת באפל טי.ווי. השיר הזה עוסק בקארמה.
פרק ההמשך של בנג'מין קלמנטיין, המשורר-פסנתרן, יליד גאנה שהתגלה בתחנות הרכבת של פריז ובהמשך כיוצר בריטי מפתיע, שזכה בפרס מרקורי. באלבום הבכורה At Least For Now, שיצא לפני כשנתיים, עסק בנג'מין קלמנטיין במה שהביא אותו לנקודה זו, בניסיון לגדרה העצמית
שתי האזנות לא הרגיעו אותי. בנג'מין קלמנטיין הוא כמעט כל מה שאפשר לגלם בשירה אישית דרמטית, נגינת פסנתר שמחוברת לגוף ולנשמה. טנור רחב מנעד, סייסמוגרף תחושתי. בהקדמה, בחוברת הדיסק, כותב קלמנטיין: "תתבוננו בעטיפה. אתם רואים בחור במעיל ארוך מחזיק מה
