גיא בוקאטי

מגיע בזמן. ימי הפריחה והלבלוב. "כשעץ בגן מלבלב/ זה לא כואב להתאהב/ לכן עומד ומנגן". אני רגיל לזהות את השיר עם מחברו, יצחק קלפטר, במיוחד כשהוא שר את על שברים ומשבר – "שוברת לבבות קטנה/ אני שבור ללא תקנה". והנה –

שאלת "התינשאי לי?" בשיר יכולה להיחשב כפסגת הנדוש, אלא שיש משהו בשיר הדרכים הזה, סטייל קאנטרי, שמעניק לו דרגת אמינות לא מבוטלת. השיר עוסק בסיטואציה של "האני" ו"האת" המאוד פרטיים במכונית מול "אנשים שלא מוצאים את הדרך". הוא מחזיר לשאלה שנשאלת

בקומוניקטים שחולקו במסיבת העיתונאים לקראת פסטיבל ישראל 2014 מצאנו את הפסקה הזו: "פסטיבל ישראל מזמין את הקהל למופע שבחסותו – הפקת ענק – ערב מיוחד של געגוע לאריק איינשטיין". השבוע במסיבת העיתונאים לקראת המופע – לא השתתף אף נציג של

האב מציע לבנו תובנות אהבה על פי ניסיון חייו, למרות "אלף שנות חיים" שמפרידות. אידיאליזציה של האהבה תמיד מוצדקת. הנקודה היא, שהאב לא ממש מנסה לפתור את בעית הבן, מדלג מהר מדי לתכלית ("תאהב מכל הלב") לפני שהתמודד עם הבעיה

אירוניה: אין כמו אלבום משירי אברהם חלפי להיות האחרון של אריק איינשטיין. חלפי כתב הרבה על ארעיות החיים, על המוות והגורל. השיר ה"חדש" שנמצא בארכיוני חברת המוסיקה – "ולמות" הוקלט ב-1991. "ולמות, למות בסתר, פה בחדר, ולדעת כי מחר עוד ישתאו

אריק איינשטיין אהב לשיר אברהם חלפי. שירי חלפי הם חלק מהזהות האומנותית שלו. הגורל והזמן כמוטיבים מובילים. השירים האחרונים שהקליט טרם מותו היו של חלפי. השורות מבליטות את גודל האירוניה: הגורל פתע נכנס הביתה. ומודיע: "היכון בן אדם, היכון". אריק

מירי מסיקה, טון מדוכדך, בשיר אהבה נכזבת, מתחננת-מתפללת לחזרתו, נאחזת בספק בהחזרת הגלגל לאחור, נואשותה מולידה גם תלות בע"מ פילה ובכוחות עליוניים ("אולי יש בשמיים מלאכים ששומרים טובים ששומרים עליי"). פשטות הלחן והמילים, קצב מידטמפו, תזמור מאוזן בין אקוסטי לחשמלי, מעברון

בכולנו קיים עבד שמשאיר אותנו כבולים בכבלים פוצעים. חוששים לראות מעבר להר. רוטבליט מביע רצון עז להשתחרר מהמצב: צריך לצאת מזה, לצאת למסע שכולו סיכונים, אולי יש איזה סיכוי "לסוף דמיוני מאושר והזוי".  כבר יהודה הלוי ידע להגיד כמה אנחנו