Crazy in Love הוא להיט הסולו הראשון של ביונסה ב-2003 היה גם הראשון שסימן את דרכה מרחבות הדאנס לפנתיאון הפופ. Crazy in Love פתח עידן חדש בפופ ברגע שנחת. השיר מ -2003 האפיל על קודמו Work It Out שיצא שנה
מוסיקת דאנס – מנהרת הזמן. הזמן: עברו 25 שנה מאז החלו להרכיב את סדרת אוספי Hit Man? ערכתי אז את מדורי הפופ במעריב לנוער. חרשתי את ההיטמנים של אותם ימים. ערמת הלהיטים כאן היא סוג משב רוח נוסטלגי, לא געגועים
העולם המתין לשביעי של ביונסה. "רנסנס" הרגיש כאילו הוא היה בתנור עידנים, אבל הוא יצא בדיוק בזמן הנכון. עכשיו מתברר כי יש כאן הישג של ממש. רוב מגזיני ואתרי המוסיקה הכתירו את "רנסנס" – אלבום השנה. הגיחה של של ביונסה
האם האוסף מייצג את העשור? בצורה חלקית מאוד. השמונים היו עשור הראשון של פרישה צבעונית של כל הסגנונות, מעין סיום מהפיכת הפופ שנמשכה מאז החמישים – רוק, סינת'-אלקטרו פופ, פאנק, האוס, ניו ווייב. ניו-רומנטיק, פופ גות'י וגם היפ הופ. הרבה
נחזור לשנות ה-90, כאשר הפופולריות של להקות רוק דעכה והמוזיקה האלקטרונית השתלטה. כשהטכנו והאסיד האוס כבשו את רחבות הריקודים בסערה, The Chemical Brothers, היו חלוצי ז'אנר הדאנס אלקטרוני האלטרנטיבי. . הרוח החדשנית של אז נושבת גם באלבום האולפן העשירי של
לך תתווכח עם "ירושה" של 7 אלבומי פלטינה, 8 גראמיז, מקום שמור היטב יש לבי ג'יז בהיכל התהילה של הרוקנ'רול האמריקני אחרי 60 שירים (סינגלים) במצעדים. שלושים שנה אחרי Saturday Night Fever של 1977, עדיין ההרמוניות הקסומות האלה של טריו
משבי רוח נוסטלגיים חמים נושבים מרחבות הריקודים של השישים. שבי ירושלמי ואבי קונייבסקי, שאספו וערכו, נצמדים בסלואו מחץ לשנים ההן, ויוצאים בריקודים הסלוניים של הצ’ה-צ’ה-צ’ה, הטנגו, הפסדובלה, הואלס, הרומבה, הצ’רלסטון, הסלואו. העורכים מדברים על הוריהם, שסובבו את הוינילים עם החור
באיזה ז'אנר של EDM מדובר? אני מתקשה למצוא סוג EDM שמכיל שירים כמו האווירה הזו שנוצרת כאן. האיש על כפתורים שם ללעג את כל חוקי תעשיית הפופ. Are You Ready? הוא שואג. ההמון מה-זה Ready. הדאנס ביט הזה מרגש אנשים,
דיסקו של גלוריה גיינור עם "איי וויל סרבייב" (I'll Survive) – עדיין מעורר ומחמם לב. מחזיר לשבעים. הוי, השבעים. הגניחות של Baccara עדיין באות בחשבון. Listen I Can Boogie. זוכרים? איך המבטא הזר הספרדי הזה נשמע? דונה סאמר מלהיטה עם ה"הוט סטאף" שלה. איפה אנחנו במסיבת דיסקו, שנות
אחרי המגה להיט, ‘I’m Good (Blue)’ המפיק והדיג'יי דיוויד גאטה ממשיך ברצף קאברים EDM לשירים של הניינטיז "Baby Don't Hurt Me" מתבסס על סימפול של "What Is Love" של אמן ההאוז Haddaway משנת 1992. למרות שהשיר הוא רצועת ריקוד אופטימית, המילים
מה זה בדיוק "דאנס"? נבהיר מיד: הריקודים של "רוקדים עם כוכבים" לא נכנסים לכאן. לדאנס שתעשיית הפופ מתכוונת אליו יש שפע צורות מדיסקו ועד היפ-הופ. במשך השנים גאו כמה אופנות בז'אנר, אבל מה שנקרא "דאנס מיוסיק" הפך לז'אנר בפני עצמו
היא בונה מחדש את חייה לאחר שהרס לה אותם. זה מתנקז אצלה ללילות בלי גבולות וחוקים, מתיימרת לתקן אותו. תוכן? עזבו. סתם מלל משורבט שנועד לקדם את ההילולה שעופר ניסים הפיק בתוכנות האלקטרוניות כדי להגיע עם אודליה להמון הסואן בפארקים.
נועה קירל לאקי. very lucky. דיג'איים מרחבי הקוסמוס הפופ אלקטרוני מריצים אותה. Jubël הם צמד פופ שוודי זורח בשמי מוסיקת הקלאב (Dancing In The Moonlight). השיר הוא מסוג הטיילור מייד לכוכבת פופ שמסתנכרנת עם צליל ההפקה. "מרגישה בת מזל/ בטח
פיק רוק אלקטרו פופ על רקע מדונות בתוך אמבטיה סטייל אמנות קלאסית (חוש הומור או רצינות לשמה? ולמה הן לא רוקדות?), טקסט אינסטנט שמחובר היטב לצלילי הדאנס, שאמנם – כמה לא מפתיע שולחים לרחבות בלילה. ריקוד שלא נגמר – כמו
כמו ב"מנהרות הזמן" הקודמים, מדובר בשם סתמי שלא אומר שומדבר לגבי המוטו של האוסף המתבסס על תוכנית רדיו של ירון אשבל. יכול להיות שקיים איזשהו ביקוש מהעבר שאשבל ופונוקול עלו עליו, אבל אם מחפשים מוטו אז הוא: איך לייצר תמהיל קצבי מתקתק
רגאיי הוא סגנון עממי במוסיקה שנוצר באיים הקריביים, בעיקר בג'אמייקה, בשנות ה-60 של המאה ה-20. מתאפיין בחזרות ובמונוטוניות מסוימת, ובתמלילי השירים העוסקים בעיקר בגאולה ובמחאה חברתית. מוסיקת הרגאיי Reggae אמנם מגיעה מג'אמייקה, אבל שורשיה נעוצים בריתם נ' בלוז של ניו-אורלינס.
ג'אז לרגעים "בלתי נשכחים"? למה התכוונו העורכים? האם לצלילים שמזכירים לנו רגעים כאלה בחיינו? שמסייעים בידינו לתחושת ה-דז'ה וו או אולי הקטעים כשלעצמם הם האולטימטיביים, ה"בלתי נשכחים". אחרי ששמעתי 13 קטעים, ג'אז מלודי להפליא, הייתי בוחר ב"ג'אז לרגעים רגועים". רגע
מקצבי Bajan Style יעיפו אתכם לאחד מחופים הנופש ההומים באיים אקזוטים. תחשבו אפרו קאריבי, תדמיינו איי ברבדוס, כי חבוורת הקאבר דרייב מגיעה משם, מהאיים שמהם הגיחה אחת העונה לשם ריהאנה, ברבדית שמתמחה בריתם של הבלוז שאינו רחוק מהאזורים המוסיקליים של
רציתי לשמוע את דעתו של נתן זך על מוסיקה ישראלית עכשיו, אפרופו מפגש איתו ועם נורית גלרון לקראת אלבום שבו היא שרה משיריו. זך מזג לעצמו כוסית יין אדום והתלבט מה חריף יותר לומר – "דרעק" או "זבל". ואחרי ששמעתי – הבנתי שכשנכנס יין,
רוני כספי, שם במה RONIPONI, מרגישה חסרת הכרה בכל פעם שהוא קרוב. לא יכולה לשמוע את עצמה ברור. השיר נפתח בצליל אלקטרוני שממחיש את מצב ההכרה המעורפלת. קולה של רוני כמו בוקע מתוך הזיה. הקול המלוחש עולה על הפקת דאנס,
התחיה התמידית של בארי וייט, כוכב סוונטיז, קשורה בקול האווירה הנמוך שלו, מתמקדת בכמה להיטים שנדמה לי שלא כולם מצאו את מקומם באוסף הזה. איש גדול עם קול סקסי של חלום רטוב ותזמורים קצביים סימפוניים. בדבר אחד חייבים להודות: בארי ווייט יצר סגנון
אל תנסו לבטא את השם שלו בנורבגית (משהו כמו שירה גריוואל דאל) גם הוא הבין כי "קייגו" ימכור יותר טוב מאז הרמיקס שעשה לאד שירן ב – I See Fire והסינגל Firestone. יחסי הציבור יפציצו במספרים. מיליוני צפיות, מיליארדי סטריימינג.
מה אומרת הבחורה לבחור:אתה יכול לעשות בגופי כלבבך, אבל דיר באלכ: אל תבטיח לי דברים שאתה לא יכול לקיים ואל תכניס אותי לסיפור, שאחר כך אפגע ממנו. באנגלית פאנקיית זה נשמע יותר טוב. בקליפ זה נראה הרבה יותר סקסי. להרכב
חמישים ושמונה שירים בשלושה דיסקים. האם אפשר לתת כותרת לשמונים? התשובה היא "לא" גדול. קחו את "בילי ג'ין" של מייקל גקסון, את "אברקדברה" של סטיב מילר בנד, "בצבא עכשיו" של סטטוס קוו, "בעליו של הלב הבודד" – יאס, את "עין
לשמוע את ג'ולייט גרקו זה כמעט כמו לצבוט את עצמך, כי גרקו היא באמת אגדה שנדמה לך שהעלו אותה מהאוב, כאילו הגיעה מעולם של רוחות רפאים. הפנים הלבנות האלה, האיפור העמוק הזה, הלב הזה שעדיין פועם מאחורי הבגד השחור. והיא
מטבעם – אוספים אינם עוסקים בהגדרות. הם עוסקים בלהיטים. אף רוכש לא יבדוק אם אם I Gotta Feeling הלהיט הגדול של המוסיקה השחורה לשנת 2009 עונה אכן על ההגדרה "ריתם אנד בלוז אולטימטיבי". העובדה שהוא שהה 14 שבועות בראש מצעד הבילבורד במהלך
כשמגיעים ל –R.I.O עם "כאשר השמש שוקעת" המסיבה כבר בעיצומה. הכפר הגלובלי של הפופ והדאנס רוקד באוסף הזה בעריכת עוזי פרויס, שנפתח ב- Beggin של Madcon, (דגימת סאונד למטה) צמד ההיפ הופ הנורבגי ממוצא אפריקאי. אקון ב – Right Now
יפיופה בואי אלי / תני לי נשיקה על השפתיים/ יפיופה בואי נעוף הלילה לשמיים. "יפיופה" הוא קורא לה. מה קרה ל"יפה שלי?" למה-מה? "יפיופה" יותר מעודכן? ואולי זה הראש שלהן, שיקראו להן "יפיופות". אלו אני בחורה, הייתי נעלבת. כל זה
אין שמש בשיר הזה. אלקטרוני, קר וסתמי. הנרי, המפיק המבוקש, יצר שיר על בסיס ביטים אלקטרוניים, דאנס רחבות, טקסט דל, מלודיה כחושה, והציב באמצע הרחוב תמהוני בגלימה צהובה המחפש תקשורת. לא נוצר כאן שום נרטיב. לכל היותר – רבע שיר.
כמה שעות אחרי ששמעתי את הדיסק החדש, התייצבתי למופע הבכורה, או כמו שנהוג בימינו לומר – ל"השקת הדיסק", לשון הורדת הספינה החדשה למים. קברניט הערב התיישב במרכז הבמה והנחה את ספינתו למשוט במבוכי קיומנו היהודי בארץ הזו, נכון להיום. באולם
