מגזין הבילבורד האמריקאי מכנה את התופעה "התפוצצות": מוזיקת R & B/היפ הופ הפכה לז'אנר המוזיקה הגדול ביותר בארצות הברית, לפופולרית יותר מפופ ורוק, ששלט עד 2017. נילסן מיוזיק, חברה המספקת נתוני מכירות מוזיקה, פרסמה לאחרונה את הדו"ח השנתי שלה לאמצע
מנהליו של דרייק ביקשו מאקדמיית להקלטות (Recording Academy) להסיר אותו כמועמד בהצבעה הסופית לטקס פרסי הגראמי השנתי ה-64, והאקדמיה כיבדה את הבקשה. דרייק היה מועמד רק לשני פרסים השנה: אלבום הראפ הטוב ביותר עבור Certified Lover Boy וביצוע הראפ הטוב
מישהו חשב שדרייק נעלם? יש אמנים שלא יכולים בלי להרגיש אוויר פסגות. בסוף השבוע חזר דרייק למקום הראשון על ההוט 100 בארה"ב (דרוגי מגזין הבילבורד) עם הסינגל החדש שלו (טוב, אחד הסינגלים החדשים שלו). “What’s Next”. השיר טיפס למקום הראשון
אם יש דבר אחד שהראפ אינו נוגע בו -מספיק – זו אופנה. השיר/ סרטון של "No Stistist", שיתוף הפעולה בין פרנץ' מונטנה לדרייק, נכנס לעובי הקורה הזו. "אין סטייליסט" לוקח את הראפ למסלול תצוגה מרהיב. זהו המשך לשת"פ ביניהם של
הסינגל השלישי של דרייק ב- 2018, מגיע אחרי ה- EP של Scary Hours, שיצא בינואר. לאורך השיר, דרייק מדבר על העצמה נשית בעידן הדיגיטלי. הגם שמדובר בתופעה חיובית, זה היא מלווה גם בהתנגדות ושנאה. השיר בנוי על לולאות (looping) על בסיס
"תוכנית של אלוהים" הוא שיר שעוסק בעתידו של הראפר דרייק. בהיותו מי שהוא בתעשיית המוסיקה, הוא יודע שאנשים רוצים שהוא ייכשל. אלא מה: אלוהים לא ייתן להם לעשות את זה. השונאים של דרייק היו "רוצים … / הרבה דברים רעים" שיקרו
Keep the Family Close שיר פותח, נוגה, רגוע מתוזמר כמו פסקול לסרט ג'יימס בונד מתבסס על המשפט – 'All of my "let's just be friends are friends I don't have anymore'. מכל החברים שהציעו להיות חברים – לא נשאר אף
מסוג אלבומי ההיפ הופ והראפ שאני עושה repeat בשלט, בין השאר בזכות האורחים – פרט לסטיווי וונדר, תמצאו את The Weeknd תמצאו ב – Crew Love, את ריהאנה ב – Take Care, את Birdman ב- We'll Be Fine , את
