איתי לוי שופט בהכוכב הבא, כי מדובר בריאליטי. בחירת שופטים אינה מתבססת רק על שיקולים מקצועיים, אלא נובעת ממניעי רייטינג. איתי "וולקאם" לוי, סביר להניח, קיים כדי לייצר את האיזונים של אפליה מתקנת שממשיכה להעסיק את הציבור למרות התיישנותה, כמו
שלב ה"דו קרב" בהכוכב הבא חסר תוכן אמיתי של עימות בין שני מתמודדים, שנועד להשיג הכרעה של ממש. למעשה – זה עוד שלב באודישנים, כשכל אחד מבצע שיר ומקבל על כך ניקוד. "קרב" היה מתרחש לו המתמודדים היו מקבלים שיר
הדו-קרב האחרון הוא גם זמן ביניים לדבר על השופטים/ מנטורים בדה וויס 5. לעיתים התחושה היא כי המתמודדים המוכשרים עומדים משתאים מול הערות סתמיות עד אוויליות של האנשים שעומדים לחרוץ את גורלם במשחק. והרי טעימות מדברי השופטים במהלך התוכנית. דורון
בכל תוכנית ריאליטי מוסיקה אני מגיע לשלב שבירה: שלב הדו-קרב הוא מהמייגעים בתוכנית. הכיסאות כבר אינם מסתובבים, העריכה התזזיתית מעצבנת, הפרסומות – מכה, המנטורים ברובם מקובעים לזון שלהם. נסרין קדרי מתחברת למוסיקה "דרך הלב" ומנסה בכל הכוח להיות סטנדאפיסטית. דורון
דו-קרב שהפך לדואט ענוג: גלעד לוי וליאור קקון שרו "באת עם השקט" של דודו טסה. לא היה כאן קרב, אלא שירה של שני זמרים בהתאמה מופלאה, בעיבוד מדויק לשני קולות. כבר בחזרות הם נתנו ביטחון זה לזו. גלעד לוי התחשב
בשלב הדו-קרב – בחירת שיר גרועה קובעת את גורל המתחרה לשבט או לחסד. שרון פרטוק הרסה כמעט את כל מה שבנתה באודישנים כשבחרה "לעשות אירוויזיון" כולל העמדה של רקדנים בגרסה ל – Treasure של ברונו מארס. כל הייחוד שלה התאדה
בחירה בין שני מתמודדים כמעט שווים לא יוצרת מתח של ממש. ההחלטות של המנטורים מתקבלות כמעט באן-דן-דינו, לעיתים נשמעות אקראיות, שרירותיות ולא מקצועיות. מנצחים לא בנקודות, שלא לדבר על נוק-אאוט. הקרב נועד מראש להיות "אכזרי", גדלדיאטורי, לצורך העצמת הרייטינג. אבל
במלחמה כמו במלחמה, שופכים דם. אביב גפן מרגיש בתוך מלחמה על איכות הזמר של הדור הבא, ולא איכפת לו לירות כדי להרוג. מפיקי התוכנית אוהבים את ה"באטל" Battle – שלו. זו מילה שאביב עצמו משתמש בה. על ההתמודדות בין ג'וש
