מתי שמענו לאחרונה ענקי ג'אז בישראל? מאז פסטיבלי הג'אז באילת סוף השמונים-תשעים של המאה הקודמת – פחות פחות מגיעים לכאן. אירוח של אגדות ג'אז הוא חיזיון כל כך נדיר, שצריכים לפנות לאיש בעל קשרים כמו הפסנתרן לאוניד פטשקה, שמנגן הרבה
את "אייכה" שולי רנד השאיר להדרן בסיום הופעת ההשקה ל"רצוא ושוב". הקהל דרש את השיר בצעקות, והוא קיבל אותו כאילו זה ה"להיט" הגדול שהמתינו לו. אולי שכחו, כי מדובר בקונפליקט קשה. בשיר רנד נחשף בגילוי נפש אמיתי, בטון של צער עמוק, כשהוא שר –
באחת הביקורות הראשונות שלי על שלומי שבן כתבתי: "שבן הוא יוצר מוכשר ומרתק שעסוק בהתלבטויות, בחיפוש עצמו, מתרגש ותוהה, קליידוסקופ של השפעות, מספר סיפורים, שנסונייר, בעל מגע קלאסי ורוקנרולי בפסנתר. הבטחה בענק." עברו מאז איזה 17 שנה, כמספר השנים מאז השתתף
חיפשתי דוברי עברית בקהל. האוזן קלטה רק צרפתית. אנחנו בתל-אביב, לא באולימפיה בפריז, אבל מישל פוגאן הרגיש לגמרי פריז. פטפט וחפר בין השירים לשמחת הקהל המפרגן. זה היה מופע לקהילה צרפתית, שחיפשה את השנסונר מפריז בארץ הקודש. הם אפילו שרו
עמיר בניון הגיע למשכן לאומנויות הבמה בת"א עם "מילה ברוח", שיר-אלבום חדש. מילה אחת-תנועה אחת יוצרים את קסם החוויה. כדי להגיע אליה צריכים תשומת לב ורגישות בלתי רגילים למזעורם. האנטיתזה – התרחשויות לא טבעיות שמעוררות תשומת לב – לקויות שסותרות
מולי ג'ונסון, זמרת הג'אז הקנדית, הקדישה את אלבומה האחרון כמו גם את מופע הפתיחה של סדרת ג'אז במשכן לבילי הולידיי. חזרה על דברים שהיא אומרת בכל הזדמנות: "במשך שנים אנשים אומרים לי 'את בדיוק כמו בילי הולידיי', אבל אני אומרת
