מנין הוא שולה את המנגינות האלה? כמעט כל שיר שובה ביופיו המלודי. קווי מתאר מלודיים שמתחברים להמיית ליבו. געגועיו לאהובה – משורטטים במדויק. המרחקים שמחדדים את הערגה. המרחוק שמעצים את הבקרוב. המוסיקה – סגנון משלו, אינו תלוי בזמן. כמו המילים,
הפרויקט החדש של עידן רייכל הוא מגוון מטעמים קליטים שתופסים חזק מהאזנה ראשונה. . זהו הגיוון המוכר שלו במבצעים, בסגנונות, גם בשפות. יש כאן רוני דלומי בעברית, לואי עלי ערבית, ארקדי דוכין ברוסית, שיר אהבה מלבב בשירתו של גידי גוב,
אני כותב על השיר הזה בתחילת 2024, ימים של שבר ענק בישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל. שירים ישנים רבים מקבלים לפתע רלוונטיות מצמררת. רייכל מתגעגע לאהבה מעולם אחר, "כפרית", במונחים של העולם הישן – כשהגבר היה יוצא למשימותיו, והאישה נשארת
מה הבדל בין אהבה להתאהבות? ההבנה מהי אהבה אמיתית קיימת בשיר מנקודת תחושתה של הדוברת. התאהבות היא תחילת אהבה, הידלקות ראשונית, שיש לה לעיתים זמן תפוגה. אדם בחייו יכול לעבור התאהבויות קצרות רבות, אבל אהבה – היא הוויה שנמשכת. זה
עידן רייכל בסוג של חשבון נפש. ניתוח מצב קיים. אולי אף ביקורת עצמית. אלה חיי עד עכשיו. מה הלאה? או: מה הזמן מסמן? להמשיך לחיות את הרגע? לעשות שינוי? – "אולי מקום אחר/ מקום יותר בוער/ להתחיל קצת לקלקל/ ולתקן
"כל המילים שנעלמו/ תמצאי אותם בחלומות של אחרים"… לפעמים יוצאת פראזה פשוטה שאומרת הכל. עידן רייכל שמגיע אחרי "מעמקים" כתב שיר מהסוג שאומר כמעט הכל "על החיים" – "כולם בורחים, כולם חוזרים, רודפים אחרי השמש, שבויים במעגלים", ו"יוצא שאת תמיד שותקת/ אבל בפנים
עידן רייכל פותח עם מרתה גומז מקולומביה, זמרת שיצא לי לשמוע עם הפרויקט שלו בזאפה. השיר נקרא Todas Las Palabras. חיפשתי תרגום. אין. כנ"ל השיר ששרה הזמרת סומי מרואנדה בשפה הסווהילית – Maisha והזמרת הקובנית מיירה אנדראדה בשפה הקריאולית –
רחל המבכה על בניה – היא ההשראה לשיר הזה (*). רייכל כתב פיוט: "כי בלילות שנתך נודדת/ וכל חלום הוא למורא/ הטי את אוזנך לשקט/ קול חסד רחמים עוד יעלה/ הנה הוא בא/ כי בשבילו נפשך נשמרת". קול החסד והרחמים
עידן רייכל ברגעים רומנטיים מופלאים שר על אור שיאיר למשמע צחוק קולה, ועל ירח שמאיר את דרכה בשובה אליו. כדי שאהבתו תהיה ברורה הוא נוקט שאלות רטוריות כמו "מי זה קורא לך הלילה – הקשיבי/ מי שר בקול אלייך אל
השיר הוא מהאלבום "בין קירות ביתי" (2008) ששילב שירים בעברית ובשפות אחרות. האלבום ביטא את העוצמה רייכל – גם בקולו הרפה משהו. העברית אצל רייכל היא חלק בלתי נפרד מהלחן מהמקצב, מהאווירה. מהקונטקסט. היא שמעניקה את ההומוגניות למוסיקה שלו – יותר מכל שפה אחרת.
זה הולך ככה: "יש אמת/בדברים שאת אומרת/ אמת פשוטה/ אל מול היד המכוונת/ רק לנשום מול הים שיישאר אחרינו/ יום נגמר/ לילה שמביא לו התחלה חדשה". ובפורטוגזית: Sabe Deus/ Tudo o que me vai na alma/ Sabe Deus/ Onde encontro a
תצטרפו למעגל. האזנה ראשונה – אתם בפנים. השיר החדש יחבור לחלק ההדרן בהופעה החדשה של עידן רייכל והפרויקט שלו. בחינה של החיים בזווית קלה, קצבית, מלודית להפליא. הכל כאן כל כך פשוט, עד שנדמה שהשיר הזה חי בתוכנו, ורק צריך
איך להגדיר את המוסיקה של עידן רייכל? פוסט שירי ארץ ישראל? הדור שלא ידע את משה וילנסקי, דוד זהבי, מרדכי זעירא וסשה ארגוב חוזר למילה העברית הטהורה, חפה מהשפה העכשווית, נוגעת בפואטיקה אסתטית. היא (המילה) מצטלצלת באמצעות המלודיה הבהירה הקסומה.
אם להשתמש בצורת הדיבור של עידן רייכל, יש לי ענין לספר לכם: כשרייכל מייבא אמנים אורחים מהעולם, אני נכנס למצב כוננות. סקרנות הורסת. שאסביר ואנמק? ראשית: הבחירות שלו נפלאות. הן בדרך כלל לטעמי, ובעיקר הוא מצליח "לשתול" אותן בהרמוניה נהדרת לפרויקט
עידן רייכל כתב על האושר הגדול באהבה. הוא חוזר וממלא אותה גם כשהוא הלך. הגעגועים אינם מולידים עצב אלא אושר. נפשות פועלות – איתני הטבע, הגשם שפסק, ריח האביב שמגיע שוב. ירח. רייכל, עם כול הרב-אתניות שלו, הוא מלחין שקשור
היכולת של עידן רייכל למצוא את הטון הנכון לכל שיר היא אחד הסיבות להצלחת הפרויקט. שמותיהם של הזמרים מוצנעים למדי – אולי כדי להדגיש את היותם חלק בפרויקט, כמו הנגנים. מכל מקום את השיר הזה שרה ליאת ציון. על האלבום
עידן רייכל אסף את התקשורת (בית היוצר ת"א) כדי לדבר על היצירה ועל עצמו. זה חידוש מבחינתו: מפגש עיתונאים בליווי הדגמות, סיטואציה שלא חווה מעולם בעבר, אבל עידן רייכל אוהב לגוון. אחרי הכל מגע עם קהל אינו רק השירים והפרויקט,
לחצתם Like על הפייסבוק של רייכל. לא? שתדעו לכם שכשישים אלף כבר לחצו. ה – Like הוא על המוסיקה של רייכל או על האתר, שברגעים אלה אני משוטט בו? השאלה קצת מטומטמת, כי מי משישים אלף היה מגיע לכאן אלמלא
"הביתה, הלוך, חזור" קרא עידן רייכל לדיסק המשולש. למעשה – המהות שלו. ישראלי שמסובב גלובוס, אבל הבסיס לו כאן. מלחין ישראלי שחוזר הביתה עם צלילים מן העולם. הפרויקט – מעבדת הניסויים שלו. זמרים, זמרים אורחים, נגנים מסגנונות שונים. סוד קסם
השיר הגיע בלי טקסט. יכול להיות שלפי קצב השירים שמגיעים אלינו במרוקאית, אצטרך לשקול קורס מזורז, ולדחות את הספרדית. אז נכון, אני אומר לעצמי: תפסיק להתחסד. אלמלא שמעון בוסקילה והפרויקט של רייכל, לא היית זורק אוזן לכיוון. צודק – לא הייתי.
מה זה Yemen Blues? כן – באנגלית. "בלוז תימני"? אני קורא ביקורות מחו"ל שנשלחו עם הסינגל הנ"ל: בין השאר נכתב: "המציאו ז'אנר חדש". ואללה. אני שומע Um Min Al Yaman (אם מתימן), ושואל: זה בלוז תימני? רביד כחלני, האיש שבלעדיו
שנדסקס מהו "מופע אקוסטי"? לא יותר משישים שניות. בעולם הרוק מאז האנפלאגד של MTV – האקוסטי הזה בא להדגיש את ההיפך מ"חשמלי". לשמוע "מטאליקה" אקוסטית – אחלה. לשמוע "היהודים" באקוסטית – ואללה. תנו לי רוקנ'רול, אבל בלי דציבלים. כששמעתי "עידן
בתום סיבוב הופעות מצליח שליווה את אלבומו השלישי, "בין קירות ביתי", בוחר עידן רייכל לפתוח את שנת 2011 עם המופע "מנגנים בשקט" במתכונת אינטימית. מדובר במספר הופעות מצומצם שיערכו במועדון רדינג 3. רייכל יבצע את שיריו המוכרים לצד שירים חדשים בגרסאות אקוסטיות.
היכל אומנויות הבמה הרצליה. ינואר 2009. עידן רייכל מספר סיפורים שהוא מכנה אותם "עניינים" ("רציתי לספר לכם על עניין…"), חלקם נועדו לבדח, חלקם מאוד אנושיים. בין שאר ה"עניינים" הגיע סיפור על אחת צעירה שנסעה איתו טרמפ. ברקע התנגן דיסק של
