גם אני נשארתי אחד המעריצים המטורפים של להיטי "אבבא" השוודית, ואני לא ממש הולך לנתח את זה לעומק. יש מעריצים חדשים ללהקת אבבא השבדית? בטוח שכן, אם כי לפי הגיל הממוצע, שהגיע למרכז למוסיקה ביפו לשמוע שירי "אבבא" – זה
כוכב הערב השני של פסטיבל יפו ג'אז הוא אוליביה קר אוריו (Olivier Ker Ourio), נגן מפוחית צרפתי נפלא, שיודע "לתרגם" שיר פופ מסוגים שונים לג'אז מענג, וזוהי הרי מטרתו של הפסטיבל השנה: לנסות לייצר אינטרקציה בין סגנונות פופ שונים ובין
בקול קטן שואלת ורד דקל את עצמה: "ורד, ורד מה קרה? זו לא אותה האש שבערה בך כשהיית נערה". דקל בתפקיד ה"קול" בשיר הפותח את האלבום של "רוזא" (7 שירים בלבד) מתייחסת אל עצמה ומנסה לפתור התסכול. אבל מסתבר שיש
כשאני מתאהב בשיר משמיעה ראשונה, אני בודק את עצמי. הקלות הבלתי נסבלת? כל כך קליט שזו שערורייה, אני אומר לעצמי. הצליחו לעבוד עלי? אלא שבמקרה של רוזא, הלא היא ורד דקל + זיו מורן, אני נכנע והולך אחריה שבי ברצון
