חדשות המוסיקה

עם כל הבעיות שלה, היא לא באמת התכוונה לשיר "לילה טוב" לכל מי שמרגיש לבד, אפילו שגידי גוב הצטרף. מה לה ולהם? מה לה ולו? מה להמנון "הלילה טוב" הזה ולשיר המאוד לא אופטימי: "רוב הזמן כבר לא נשאר לי

יוסי אזולאי הולך אל העולם, יותר נכון – מנסה להתברג לז'אנר מוסיקת העולם. עם הקול שלו הזכור מ"תפילות" – למה לא. לפי הבחירה הראשונה – המטרה שלו ושל החברה מאחוריו – להחניף, לרגש. כזהו שמו של הפרויקט .Retromantica מצביע על

מילים רגישות על אהבה נכזבת. פניה נותרו ברורות, אבל היא כבר מופיעה בחלומו. עד שתחזור ילמד לראות את המילים הנכונות. בינתיים משאיר את צעדיו כתובים בחול (מטפורה יפה) טקסט פשוט, מהלכים מלודיים והרמוניים בהירים, שתואמים הטנור המעט-מלנכולי המסלסל והמתכוון של

קינת אבי בניון מגיעה ממקומות של אמת. סלסולו המלודי שואב מירמיהו ל"א "…כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם". אבל אבי בניון נשמע כמו נביא

על הפתיחה ריחפתי בתוך ענן נוסטלגי. Telstar האינסטרומנטלי היה להיט ענק לפני שחברי בום פם היו זרעונים. השנה 1962. להרכב קראו "הטורנדוס", השיר יצא לכבוד שילוח לוויין התקשורת הפעיל הראשון "טלסטאר", ששימש לתמסורת ישירה. בום פם מחזירים את הנעימה כחמישים

מתי עידן יניב מגיע לנוקיה? למה אני שואל? תקשיבו. מהסוג של הכפיים, העכוז ועד אצבעות הרגליים. גם תל-אביב (של צעירים, של הפתעות, של אהבות) נכנסה לשיר. במה זכתה? לא חשוב. שתהיה תל-אביב. העיקר: שינתה (האהובה לא תל אביב) לו רגשות,

פול גילברט, לא יפה. מפיק הערב הבטיח לקהל, שאם הוא יעשה "הרבה רעש", אתה חוזר להדרן. הקהל הרעיש, אבל אתה לא חזרת. ככה מודים לקהל שקיבל אותך כל כך יפה? שדחף את ההופעה שלך, כאילו סגד לאלוהי הגיטרה החדשים? אגב,

במציאות של ימינו המושג "קאבר" כבר אינו מילה גסה. תוכניות הריאליטי והרייטינג לגילוי זמרים חדשים הכשירוהו והפכוהו למרכז העניין במיינסטרים. הגיבורים של המוסיקה המקומית עם זמרי קאברים. מעניין שיוחנן קרסל בחר דווקא במושג "להקת קאברים" מתחום הפופ לתאר תחושות של מישהי

קאשי. מה אתה עשית בשביל שהפוליטיקה תהיה נקייה יותר? בריאה יותר. מועילה יותר. הרי אתה חלק. אתה חלק מה"אנחנו". מילא, השאילה מ"משינה" (למה לי פוליטיקה?) אבל בגדול אתה מעט מתחסד בשיר הזה. אתה חלק מההמון, שיקום מחר בבוקר ללא חזון

הסקרנות הרגה את המחטט בארגז המכתבים של אהובתו. אם במעשהו ראה סוג של בגידה, הרי בחשיפתו – נתגלתה לו בגידה של ממש. נועם אקוטונס כתב תסריט לשיר. הנרטיב מגיע בהיר וישיר. אולי זוהי הדרך הנכונה לשיר סיפור. העיבוד הוא פס

הבנאדם בתקופתנו נטול תחושות. יש לא מעט סיבות לכך (ההתמכרות לאינטרנט, הטלוויזיה) . למרות זאת המודעות למצב גורמת לחפש דרך להרגיש משהו, אולי איזו חמלה. על מה השיר? הדובר ("האני") מספר כי חש חופשי ונטול אחריות להסתלבט על חריזת חרוזים, אחרי שאיבד

במסגרת "שירי ארץ אהבה" – פרויקט גרסאות (קאברים) משלו לשירים מהשירון הישראלי – הגיע עמיר בניון לאחד הלהיטים הבולטים של צביקה פיק, שהולחן ב-1977. נתן יונתן התבסס בשיר הזה על שיר היין הדוניסטי של שמואל הנגיד, משורר יהדות ספרד, (993-1056

לך בעקבות "התסכול" של בעז בנאי. נסה לפענח מה מעציב את רוחו. מה מפחיד אותו, מה הוא רוצה מעצמו. למה הא חושב את עצמו "מטומטם" ולמה עד עכשיו לא לחץ על הכפתור. באמנות כמו באמנות, אתה מקבל לעיתים שיקוף נפש

את הסינגל הקדימה מודעה – "נעדר רוק", שלפי הקומוניקט (שהגיע עם הסינגל) נועד לעורר מודעות לתחושה שהרוק נעלם מארצנו. ועוד נאמר בגוף ההודעה – "הלהקה הרגישה שצריך להגיד את זה כדי לנסות לעשות שינוי בתרבות המוזיקה בארץ בכל הקשור לרוק".

צודק גלעד כהנא. גם כשאנוכי הולך לראות להקת רוק, אני בא בשביל הסולן, בטח כשהסולן הוא גלעד כהנא. הנגנים יכולים להיעלב, אבל תארו לכם "ג'ירפות" ללא גלעד כהנא. אתם לא יכולים לתאר? אין דבר כזה. באחת עשרה ומשהו בלילה כוונו

אני חוזר אל פינתי הישנה – גברים בוכים בלילה. ערן וקנין כובש אותה השבוע בסערה.האם גם אתם לא נסחפתם בסחף הרגשי הזה, או שזה רק כותב שורות אלה עקר הרגש, רק הוא – אינו קונה את הטקסט ולא את המלודרמה.

ריטה רואה משהו צלול נפלא שמגיע מהקור והכאב. שיר על מהפך. מעבר מהחסרון – ליתרון, מהרע – לטוב. מפגעים, שעות קשות, חולשה, בדידות הופכים לאור פנימי לשמחה צלולה. ועכשיו היא יכולה לא רק לחבק את עצמה אלא את סביבתה. מה

גרסת הכיסוי (קאבר) משתלטת. זמרים עומדים בתור כדי לעשות אודישנים עם שירים מוכרים. הקול הוא הכל. היצירה והחידוש – פחות. הרצון לקצר דרך, להתפרסם מהר. לרגש – חזות הכל. התופעה מאוד לא מרגשת אותי. להיפך: היא מעידה על קיבעון. שיר