חדשות מוסיקה ישראלית

עזוב אותך מעיתונאים. הרשת חזקה יותר. ראיונות כבר מזמן פאסה. אם כבר – שלמה ארצי הוא העתונאי שמראיין לקראת הבחירות את בני גנץ. קשר עם הקהל? – קח צרור שאלות ותענה עליהם. אחר-כך תעלה אותם ליוטיוב. "מי אתה באמת, שלמה ארצי?" ו"למה

אינטרקציה בין משורר למלחין אינה דבר שבשגרה. שירה צרופה אינה מבקשת הלחנה, אלא אם כן המוסיקאי "שר" אותה מתוך עצמו, גם אם מבחינה קצב וחרוז היא אינה מתנגנת מאליה. אם אתה זמר ומוסיקאי, תעדיף להישאר בחלקת הסינגר-סונגרייטר שלך, להלחין את הסיפורים שלך.

הקלות שבה עושה נצ'י נצ' שימוש בביטוי הנדוש "כפרה שלי". הקלות שבה עושה נצ'י נצ' שימוש בסמבה. צריכים להבין: ההיפ הופ בארצנו במגמת פניה לכיווני מיינסטרים מובהקים. כל אמרגן ילחש לאוזנו של הראפר: תעשה משהו מחניף, מרקיד, כייפי. אז בבקשה:

תשע שנים עובדת ריטה על אלבום חדש. עכשיו זה גמור. בלתי הפיך. יש אלבום – "ניסים שקופים". ריטה הזמינה ידידים ואנשי תקשורת למוזיאון ת"א להסביר ולהדגים. הלכה על שקיפות כמעט מלאה. סיפרה מה עבר עליה. היו גם דמעות. היתה התרגשות

איך מעלים סיפור מתח על נתיב של מוסיקת דאנס. לדניאל רביצקי יש תשובה.  עשרים גברים בשחור הקיפו את המכונית, מתבוננים בו, עשן בעיניהם. כבר הרגיש לה הסוף. איזה מזל שי אלוהים שמציל. רביצקי נתנה גז, ויצאה עם להיט לכביש הראשי.

ארקדי דוכין ובועז שרעבי? תורידו גבות, תקשיבו לפעימות הלבבות. גברים מקוננים אהבה נואשת. סנטימנטליים מעורקי הלב וחדריו ועד קצות ציפורני האצבעות. ארקדי דוכין  כותב רומנטיקה אולד סקול, האוהב הנרגש שר סולם שמייצר תחושת אהבה דואבת. הבנאדם שיקר לה בסיטונות. עכשיו,

רועי זו-ארץ עושה חשבון עם סופרמן. הוא לא תמיד נמצא שם בשבילנו. יש בשיר לא מעט מידע אודותיו: הוא עצוב, הוא בבית, נעלם מן השמיים, איבד כנפיים, אכזב אישית את הדובר בשיר ("בכיתי ונבהלת כאילו לא הכרת אותי") ומצד אחר

"והשאר כל השאר חי בשקט". זה השקט שמדכא יותר מאשר מרגיע. הילה רוח מטעינה את השקט הנורא שלה בעוצמות פנימיות המתורגמות לשיר רוק מרטיט. למעשה, שיר אהבה נואשת. שיר יאוש. היא מחכה לו. אולי יפגשו בטעות ברחוב אלנבי (לא מקום