מתייחסים לנוסטלגיה כאל תשוקה לא מודעת לחזור לשלב מוקדם בחיים. יש רואים בה הפרעה כפייתית מדכאת כתוצאה מכאב על אובדן. יהונתן גפן בשיר שהלחין נפלא דויד ברוזה, חוזר הביתה אחרי 20 שנה ושואל: "לאן נעלמו הילדים/ ששיחקתי איתם/ איפה כל
המסלול שעבר השיר היפהפה הזה עד שהפך ל"ערב של יום בהיר". ראשית דרכו במילים באנגלית שדני סנדרסון כתב כניסיון "למכור" את להקת כוורת לחברת התקליטים "פולידור" העולמית. הוא נקרא אז You Are My Soul. לאחר שהניסיון כשל, העביר אפרים שמיר
כמה פעמים התאהבתם בשיר הזה מחדש? מצד שני האם ניסיתם לרדת למשמעותו? מדוע המקום הרחוק הזה (בקצה השמיים בסוף המדבר) שקיימת בו – דאגה (חיובית) הוא עלוב ומשוגע? יהונתן גפן – הכדור אליך. הדאגה של הדואג היא כפולת משמעות –
הטון העצוב שבוקע מחנן יובל משדר את חווית הזיכרון האמיתית, הגעגוע הטהור למקומות האלה שלא ישובו עוד. ליבם התמים. השנה 1973, אחרי פירוק להקת 'שובבי ציון', יוצא חנן יובל לדרך עצמאית, מופיע עם טליה שפירא ז"ל, טוביה צפיר, עזרא דגן
יוני רכטר הלחין מניפולציה של יהונתן גפן על הנסיך הקטן שהופיע לראשונה באלבומה היחיד של להקת "קצת אחרת" ב-1975 . סיפור הציפיה לחזרתו של נסיך קשיש שיורד משמים לשמוע על "דברים חשובים שאינם נראים". היא תגרום לדובר אושר. מדובר בנסיך
יהודה פוליקר מתגעגע ל"אנחנו" של פעם. מה זה ה"אנחנו" האידילי הזה? ישנם הקשרים שונים של ה"אנחנו" שהישראלים שותפים להם. זה יכול להיות ההקשר ההיסטורי-תרבותי-לאומי, זה יכול להיות ה"אנחנו" הדתיים או ה"אנחנו" החילוני ליברלי. פוליקר אינו נכנס לסוג ה"אנחנו". אצלו לפי
השיר יוצא בתזמון מדויק. ממש כמו בסיום ההופעה בפארק. אביב גפן שר על אבא, לאבא, לשניהם. הגיע זמן אהבה. באה לבקר באיחור אחרי שכשלה בעבר. הכמיהה בולטת כבר בתחילת השיר. מתנגנת במוסיקה של חמלה וגעגועים. גפן מציג באמצעות מטפורות ודימויים
אפריל 2023. יונתן (הלא הוא יהונתן גפן) חזר לאדמת בית הולדתו ברגבי נהלל, כחמישים שנה אחרי שהוא "חזר הביתה" בשיר האלמותי שהלחין נפתלי אלטר ושמבצעו הראשון, אושיק לוי, שר לזכרו בהפגנת המחאה בקפלן. בשיר שנכלל באלבומו השני של אושיק לוי
תמונות משפחתיות ישנות מתעוררות לחיים, כשמתבוננים בהן. תוגת געגועיו של חנן יובל למחוזות העבר בארץ ישראל מתעוררת ממבט בתמונה משפחתית של סבא וסבתא וילדיהם. הייתי משדך את השיר יוצרו ומבצעו ל – MyHeritage, חברה המציעה שירות לחקר ולגילוי שורשים משפחתיים.
יהונתן גפן סיפר, כי כתב את "הנסיך הקטן" על חייל שלא התאים למערכת הצבאית ולשירות הקרבי בפרט. "את השיר "הנסיך הקטן" כתבתי על חייל כזה. אנחנו, החברים בפלוגה קראנו לו "ציפציף", ילד רזה בגובה מטר וחצי, הנשק והציוד התנדנדו עליו, הקסדה
גם אם בשיר אין מילה על מגיפה, בזמן הזה, בשנה האחרונה, כל אנקת ייאוש של אמיר דדון מתכתבת עם האפוקליפסה שרבים חווים. אתה חולה, מנותק, חולם על חו"ל, מרגיש ילד שרוצה את אמא ואבא. יהונתן גפן שרבט משהו על המצב.
שירי הכבש השישה עשר אהובים עלי כ"ילד מבוגר", כי נקודת המבט של יהונתן גפן היא של מבוגר שמנסה לראות בצורה מודעת את מה שלא היה מודע אליו כילד. זהו יהונתן גפן שכתב את השיר הארס פואטי "איך שיר נולד", הפותח את
הילדה הכי יפה בגן היא בצרפתית הילדה הכי יפה בעולם. גדלה מאז נולדה ב-1978 ב"הכבש בשישה עשר". בקליפ זו הרקדנית הותיקה רנה שיינפלד, שמציגה יום בחייה של ציירת ותיקה שמתכוננת לתערוכה חשובה. בראי הסיפור מתגלים רגעים מעברה של הציירת, ונשזרים
יהונתן גפן תרגל כתיבה מליצית על רומנטיקה עקרה. הוא קרא לסיטואציה – "עוד יום תפל של אהבה סדוקה". לפי המוסיקה והקליפ – לא לקחת ללב ולריאות. יותר נכון – להעביר לאזור הרגליים. אנחנו בדרום אמריקה של סמבה ושמחה ברחובות, קצב
"אז ככה זה, ילדים,/ השירים לא מתבגרים,/ בסך הכל לפעמים משנים צלילים/ יונתן נשאר קטן השפן עוד מצונן,/ ואני רק ג'ירף מזמר לטף/ טף טיפטוף טיף טף/ שיר לטף". כך מסיים יוני רכטר את "אני ג'ירף", אלבום הילדים החדש שלו,
קלאסיקת הילדים של "הכבש ה-16" נעורה לחיים באלבום הילדים החדש של יוני רכטר, "יוני ג'ירף". זהו סיפורה של גורת חתולים שגדלה והיתה לחתולה. חוזרים לנוסחי כתיבה מוכרת: רוב שירי הילדים אינם עוסקים בהיכרות אמיתית עם בעלי חיים ממשיים ונסיבות חייהם,
חזרתי לביקורת שכתבתי על קורין אלאל לפני שלושים שנה. זהו האלבום השלישי של קורין שיצא ב-1989, שונה מאוד משני קודמיו, מגוון בשירים של חנה גולדברג ומאיר גולדברג. לעומת אלבומיה הקודרים הקודמים – "אנטארקטיקה" הראה כיוונים חדשים, ציוריים יותר, פואטיים יותר
כשקורין אלאל שרה "תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך", משהו צובט בפנים. הצער הכי אמיתי שבעולם. יהונתן גפן כתב את השיר לבתו שירה. שיר לנצח, לכל עת. הולם את הנסיבות הטראגיות בהוצאתו המחודשת – לזכרה של שירה בנקי. קורין אלאל חוזרת למקום הנורא ההוא
יהונתן גפן יוצא מהנחה שכולנו דומים בשעות מצוקה. הוא לקח סיטואציות אנושיות ומצא בכל אחת מהן את הקושי – מהרעב שמתבייש לבקש ועד הפליט שאין לו ארץ ומקום, מחסר הבית שקופא ועד המשורר שנשאר בלי שירים. במובן זה – כולנו
Mi Nina se Fue ala Mar – הגרסה המקורית של פדריקו גרסיה לורקה ופאקו איבנז בספרדית תישאר עדיפה על כל התרגומים והקאברים. מצד שני: בלי דויד ברוזה ויהונתן גפן שתרגם לאלבום "האישה שאיתי" (1983), לא היינו מתוודעים לשיר הנפלא. התרגום המוסיקלי,
כמה פעמים שר דויד ברוזה את השיר הזה. לראשונה שמעתי אותו במופע "שיחות סלון" עם יהונתן גפן ב-1978 על רקע הסכמי השלום עם מצרים. בהמשך בפסטיבל הפופ בנואיבה באותה שנה. ברוזה שר את השיר כטרובדור במסורת הפולק האמריקני, בגוונים אינטימיים
יופיו של התום קיים בטון של רוחמה בשיר שהקליטה במיוחד לכבוד אוסף כפול חדש משיריה במלאת 40 שנה לקריירה שלה. שיר אהבה נוגה על חמקמקותה של האהבה ואובדנה. חווית אהבה ראשונית שיש בה ים, צדפים, אוניה, חוף ושחפים. כל מאווייה
רומנטיקה כזו לא שומעים היום. כל הטבע גויס כדי להביע אהבה ושברה. ענן. ירח, כוכב. שיח ורדים. יהונתן גפן צייר אהבה במילים יפות. ככה לא כותבים היום, ככה לא שרים היום, אבל מי אמר שאלי גורנשטיין בכלל רוצה לשיר כמו
דני ליטני היה בשוק. לא סיפרו לו, או שהוא לא שמע (אמיתי, עפ"י מצב שמיעתו), או שהוא לא רצה לדעת. או שזו הייתה באמת הפתעה סודית. ערב מיוחד לכבודו? מה שנה משנתיים? למה ואיך? מה עולל? מה קרה? מה רוצים
יהונתן באמת רוצה הביתה. חם לו והזמן נגמר (לגבי החום, הבית במקומי בטח אינו מבטיח גדולות ונצורות) תקשיבו לטון שמשדר יהונתן גטרו מעיר המלאכים. טון כזה לא יכול להגיע אלא מתחושת ניכור ומצוקה. אבל בשירים המלנכוליים כמו בשירים המלנכוליים, המנגינות
