ליאונרד כהן בחר בעצמו 31 השירים. לא החסיר דבר. תגידו שם של שיר. "סוזן" – בטח. "תחילה ניקח את מנהטן" – בודאי. "דמוקרטיה". "הרקידי אותי". אני לא מאלה שטוען כי כהן 1968-1974 טוב יותר מכהן של 1988 עד 2001. אני
איש קשיש לפי גילו עולה בריצה קלה על הבמה. כובע, חליפה, מצב רוח נפלא. חשבתי על אריק איינשטיין שהצהיר על פחד במה. אם אריק, היה רואה את ההופעה זו. איש מבוגרממנו שר את עצמו בלי פחד, בלי פוזה, חף ממניירה.
אריק סיני אינו "לאונרד כהן הישראלי" כפי שכינתה אותו בפזיזות רותם סלע, כי הוא לא משורר ולא יוצר לפחות ברמתו . nms abh: בנוכחות הקולית שלו מצליח סיני בגרסאות כיסוי לשחזר את הצבע הקולי של כהן. אי אפשר לעשות את
"מי באש" מתבסס באופן רופף על התפילה העברית "ונתנה תוקף קדושת היום" ("בואו נגיד כמה קדוש היום הזה"), שנאמרת ביום כיפור. הנרטיב היהודי אומר שהרב אמנון ממיינץ נענש על כך שלא התנצר בכך שכרתו את ידו ורגליו, ובעודו גוסס מפצעיו,
למרות היותו של השיר כתוב כשיר אהבה, Dance me to the end of love נכתב, למעשה, בהשראת השואה. לאונרד כהן נזכר: "ידענו על כך, שבמחנות ההשמדה, ליד המשרפות, רביעית מיתרים אולצה להופיע ולנגן ממש בזמן שהאימה הזאת נמשכה. אלה הנגנים
אני אוהב את הפרשנויות של דויד ברוזה ללאונרד כהן. אחרי So Long Marianne הוא שולח את The Famous Blue Raincoat השני מתוך שלושה ביצועים שהוזמנו על ידי Jewish Arts Collaborative בבוסטון כחלק מאירוע מקוון לכבוד מורשתו של לאונרד כהן .
להתאהב מחדש בשיר הזה. זה מה שגרם לי דויד ברוזה בגרסה האינטימית שלו לשירו של לאונרד כהן. התחלה אינטימית על קצות האצבעות, אקוסטית בודדת, טון מתכוון שמספר את הסיפור האישי בטון של תחושה מהולה בגעגועים. העיבוד היפהפה בהמשך מעבה בכלי
מריאן בשיר היא מריאן ג'נסן (מאוחר יותר – Marianne Ihlen) שחיה עם לאונרד כהן באי היווני הידרה יחד עם בנה מנישואיה לסופר הנורבגי, אקסל ג'נסן. מאוחר יותר הם עברו למונטריאול בטרם נפרדו. פולק-ואלס רוגש המספר על סוף היחסים ביניהם. את השיר
צמד הפולק השבדי First Aid Kit הכולל את האחיות ג'והאנה וקלרה סודרברג מחדשות את סוזן הקלאסיקה של לאונרד כהן. הביצוע לקוח מתוך מופע מחווה שערכו השתיים ב-2017 בשטוקהולם לאמן הנערץ עליהi' שהלך לעולמו שנה קודם' ובו ארחו את מיטב האמנים השבדיים
אילו היו שולחים לי את השיר ללא שם המבצע, סיכוי סביר שהייתי אומר: לאונרד כהן. גם כך, בביצוע של דיויד גילמור, רוחו שורה על השיר כמעט בכל מרכיב, בלחן, בטון, בעיבוד. "Yes, I Have Ghosts" נכתב בהשראת ספר חדש שכתבה
בהצהרה שפורסמה בספטמבר אמר אדם, בנו של לאונרד כהן "בהלחנה ובעיבודים לשיריו, בחרנו במאפיינים הכי מוסיקליים שלו, הכל כדי לשמור אותו הכי קרוב אליו. אז זהו האלבום שיוצא אחרי מותו. "תודה על הריקוד" אינו אוסף למזכרת משירי צד ב' שלו,
עכשיו ברור שחיים שלמים לא הספיקו, לכל מה שהאיש (נפטר בנובמבר 2016) הזה היה צריך לחלוק עם העולם. הנה הוא מדבר אלינו שוב מחלון מגדל השיר. רוחו מרחפת חזק באוויר. תקשיבו ל – ‘Happens to the Heart’, השיר השני אחרי
"תחילה לוקחים את מנהטן" הוקלט במקור על ידי ג'ניפר וורנס, ידידתו של לאונרד כהן, זמרת הליווי באחדות מהקלטותיו. הוא נכלל באלבום ההוקרה שלה לכהן – Famous Blue Raincoat שיצא ב-1986 – כולו גרסאות לשירים שנכתבו על ידי כהן. השיר שפותח
בונו, סולן U2, אמר על "הללויה" של לאונרד כהן: זה השיר המושלם ביותר שנכתב אי פעם. את ההצהרה שחרר בונו עם צאת ספרו החדש של אלן לייט The Holy or the Broken: Leonard Cohen, Jeff Buckley, and the Unlikely Ascent of Hallelujah . "הללויה" מאלבומו
כשבועיים לפני צאת האלבום הארבעה עשר שלו, הודיע לאונרד כהן. כי הוא מוכן למוות. אחר כך מיתן את ההודעה, במפגש האזנה לאלבום בלוס אנג'לס. "הגזמתי", אמר. "תמיד נטיתי לדרמטיזציה עצמית. אני מתכוון לחיות לנצח"… האם הייתה לכהן פליטת פה? תקשיבו
לאונרד כהן פונה לאלהים: "אתה רוצה את זה חשוך יותר. אני מוכן". מיליון נרות דולקים למען האהבה שלא תגיע. הטיעון של כהן: "אין כל תקווה בחיים האלה". האש , השלהבת, הנרות הם סמל החיים, אבל הם כבים כי האל רוצה
ארבע בבוקר, סוף דצמבר, כותב אליך עכשיו, לראות אם אתה בסדר. ניו-יורק קרה, אבל אני אוהב את המקום בו אני גר/ שומעים מוסיקה ברחוב קלינטון כל הערב"… כך פותח לאונרד כהן בקולו הנמוך האפל שיר לחבר שקיים יחסים עם האישה
כשהקהל מגיב בהתלהבות ל – Tower of Song, כהן אומר: "אם זוהי הצדעת חמלה לגילי המופלג – אני אסיר תודה". אז זהו, שאצל לאונרד כהן זה אינו הגיל. זה עדיין הוא בכל עוצמתו ממרום מגדל השיר. דבלין. 02 ארנה. 12
הקול הזה שמחלחל בחספוסו המסתורי שר "זה כמעט בלוז". נכון, זה לא ממש בלוז. הקול כבר בן שמונים שנה, רוצה לעשות בלוז, כי עולמנו מלא בלוז. מה שהוא ראה, מה שהוא חושב, מה שהוא מרגיש, המסקנה שהוא מגיע אליה: "אין
בן 78,ממשיך לחרוש עולם, ואפילו מפתיע בשיר חדש בהופעתו ב-02 ארינה בדבלין אירלנד ב-12 בספטמבר. שירו החדש של לאונרד כהן נקרא I’be got a secret. כמו ברבים משיריו, כהן עוסק באהבה ובגילו. “הייתי רוצה לאהוב אותך, אבל לא מרגיש טוב,
מבין שפע הבילויים שמזמן לנו הקיץ הקרוב נשים דגש על סוג אחד של בילוי, מיוחד ביותר. מדובר אמנם בקפיצה לחו"ל, אבל מי שניסה יודע, שמדובר בתופעה ממכרת: מסעי הופעות הכובשים את האצטדיונים והאולמים הגדולים ברחבי אירופה. זוהי תופעה עונתית, השייכת
מבין שפע הבילויים שמזמן לנו הקיץ הקרוב נשים דגש על סוג אחד של בילוי, מיוחד ביותר. מדובר אמנם בקפיצה לחו"ל, אבל מי שניסה יודע, שמדובר בתופעה ממכרת: מסעי הופעות הכובשים את האצטדיונים והאולמים הגדולים ברחבי אירופה. זוהי תופעה עונתית, השייכת
הבן, האב והרוח שעוברת ביניהם. האם צילו של האב, לאונרד כהן מאפיל על בנו, אדם כהן? בגיל 34 עלה אדם כהן על הבמה בברצלונה (2007) כדי להצדיע לאב בביצוע מרטיט של Take This Waltz בספרדית. והנה התברר שבבית לאונרד גדל יוצר
כולם שרים ליאונרד כהן. יש משהו היפנוטי באיש וביצירתו שממגנט זמרים ויוצרים לנסות גרסאות משלהם לשיריו. השאלה היא איך לעשות את זה? בעברית? באנגלית? עיבודים מקוריים, אינטרפרטציות חדשות? ב-1991 יצא אוסף מרתק שנקרא I'm Your Fan על משקל I'm Your
