עוד קינת אכזבה של מקוננת מבואסת שסוגרת חשבון עם מי שהיה איתה. ספק אשמה עצמית שהיא לוקחת על עצמה, בעיקר שולחת כתב אשמה אליו על מצע תסכול ("אחרי כל מה שעשיתי בשבילך"), סף הרמת ידיים ("אולי פשוט הפסדנו במשחק") וגם
יכול להיות שרק בשירי ערש קיים אושר עילאי? תשלחו אותי לעיין במחקרים. מכל מקום, "לילה טוב" של יונינה, ההרכב הזוגי שלפי דף המידע עושה חיל ברשתות, מרגיש אושר – רגש חיובי אולטימטיבי בסיטואציה של חיבוק הנולד. "לילה טוב – חיבוק
את הדואט שמעתי לראשונה בביצוע איה כורם וגידי גוב באלבומה (של איה) – "הלב הזה המשומש". מה לה ולו? מה לברכת "הלילה טוב" הזה ולשיר המאוד לא אופטימי שאומר: "רוב הזמן כבר לא נשאר לי שום דבר לומר/ ואם נשאר אז זה
ככל שהקיץ מתארך, חוטפים מטח נוסף של שירים מהסוג הזה. בחורים כותבים על בחורות טונות של שטויות. נו, על אלו שמסובבות לכל החרמנים את הראש, יוצאות לרחוב לגנוב את כל המבטים. מחרפנות להם את השכל. ארז שפירא קורא לה מאמי
הדור שלא היה שם מחזיר את השירים. זוהר רביץ ורוני דותן שרים "לילה טוב" המוכר מיוני רכטר ויהודית רביץ. איפה אנחנו? ב-1979, מועדון צוותא המיתולוגי בת"א. יוני רכטר על הפסנתר ויהודית רביץ בגיטרה חוברים למופע משותף. באותם ימים הם שיתפו
