המשקפיים של נויפלד כל נשימה נשמה
כל נשימה נשמה, כל נשמה דאגה, ואף מילה על מלחמה. זה מה שמייחד את השיר. טוב לכל עת. זהו שיר לנצח גם בזכות מנגינה שמחלחלת לנשמה בעצבותה היפה. משפחת נויפלד, שמוליק ורועי, תרגמו את תחושותיהם על רקע מה שעובר על
כל נשימה נשמה, כל נשמה דאגה, ואף מילה על מלחמה. זה מה שמייחד את השיר. טוב לכל עת. זהו שיר לנצח גם בזכות מנגינה שמחלחלת לנשמה בעצבותה היפה. משפחת נויפלד, שמוליק ורועי, תרגמו את תחושותיהם על רקע מה שעובר על
מה קורה לנו בראש/ מוח? האם אנחנו מנצלים את מלוא היכולת של המוח שלנו? התשובה היא לא, אבל המוח יכול להיות הרבה יותר גמיש ממה שאנחנו חושבים, מכונה שנמצאת בממשק תמידי עם הסביבה. "ואין אף פרט אחד שולי, בשבילי/ אין
טל סונדק, בעזרתם האדיבה של מאיר גולדברג ויצחק קלפטר (ששב במז"ט להלחין), מציג מדריך הישרדות אחרי הג'ונגל של שנה שעברה, שהשתיקה יפה לה. לפי המשפט הזה נהיה חכמים ופשוט נעבור הלאה כי בעתיד יעלה אור ויהיה בסדר. על זה נאמר
הטון האפלולי, המנגינה, האווירה הילכו עלי קסם כבר מהאזנה ראשונה. ככה לא כותבים היום. כה לא מלחינים היום. אסי לוי שרה שיר התפעלות מהתבוננות בטבע ובנוף. זוהי הסתכלות של פליאה מלווה בהיבט מהורהר: "איך אפשר שלא להתפלא/ איך כל אחד
אלוהים ברא את האדם – כדי שיחווה את את יופיה של הבריאה. יונתן רזאל מתייחס ליופי הזה שיש בו צלילים וצבעים ואור אלוהי, וכשאתה ער להם, אז אתה מאושר. אתה שמח. היופי נועד לאדם, כי אם אין מתבוננים בו הוא
דודי לוי שר על אהבה מול חרדה. ההגנה, המסתור והמקלט שהוא נותן לילדה-פרח שלו מול העולם החיצון המוטרף שמונע ממנו לתת לה ביטחון. מולו האהבה והחמלה – חסר אונים. נדמה תחילה כאילו דודי לוי שר על בהונות האצבעות, אבל קיימת
מאיר גולדברג טווה שיר באמצעות חלקי פסוקים – רובם מתהילים. ("גשם נדבות", "כתמר יפרח", "לא גבה ליבי", "חסד ואמת") כדי להסביר את מקור ההשראה ומהות היוצר-היצירה על מורכבותם כולל אלמנטים של מוסר ויושרה. הטקסט שזור פסוקים תפורים במלאכת פאזל דקדקנית,
"אנחנו מרמים בעיקר את עצמנו, לא עיוורים אבל לא מביטים". שרה קורין אלאל. המילים של מאיר גולדברג מתאימות לכל זמן, ובזמן הנוכחי אפילו מקבלות עוצמה כפולה. הטקסט עוסק בקולקטיב פסיכופטי – חופר מקלטים, נמלט ממסיבות, מרמה את עצמו ואינו בודק
רועי נויפלד פותח את השיר בקול מעורפל, מלווה בהרמוניה שמימית, עובר למגרש האלקטרוני כדי לשיר סערת רגשות. השיר הקצר אינו שומר על אחידות טקסטואלית. "אין לי אף מילה לעטוף איתה חיים שלמים" הוא משפט מרופרף מול משפט חזק שמתמקד בתאור מהפך –
"ספינותיה הן כמו רוח של פרחים לעור פניה של אשה" הופה, איזו מטאפורה יצאה למאיר גולדברג המתפייט. שירים כידוע זה מילים יפות, אם כי לא בהכרח מתייפייפות. כאן הייתה לי הרגשה של התפייטות יתר. באשר לביצוע ולמוסיקה: האמת היא שלא זיהיתי
חזרתי לביקורת שכתבתי על קורין אלאל לפני שלושים שנה. זהו האלבום השלישי של קורין שיצא ב-1989, שונה מאוד משני קודמיו, מגוון בשירים של חנה גולדברג ומאיר גולדברג. לעומת אלבומיה הקודרים הקודמים – "אנטארקטיקה" הראה כיוונים חדשים, ציוריים יותר, פואטיים יותר
עולים על מקטע מחשבות שיש בו תרפיה עצמית לאחר משבר, פניה לאבא – בגוף שני מלווה זכרונות וגם בקשה ממנו לחשוב על אמא ולהיות חזק. ניסיתי לעלות על קו המחשבה של שיקו סיני. למעשה – קיויתי שהמוסיקה תלכד את התמליל
את תפקיד צחוק הגורל השאיר דודי לוי לציפורי הגן, בלית ברירה. האירוניה מגולמת בבית האחרון במשפט שקוטע את זרימת השיר בפראזת דיבור. דודי לוי שר – על צדק. איך כתב מאיר אריאל בשירו "צדק צדק תרדוף"? "השלום והצדק מתחבאים באפלולית
בקומוניקטים היא עדיין מככבת כ"מלכת הגרוב העברי", תואר שקרולינה נושאת על גבה מאז שפנתה בפעם הראשונה לאיש יחסי ציבור. קל מאוד להכתיר מלכים, מלכות ונסיכים במוסיקה. לפי השיר הזה, יכול להיות שקרולינה מוותרת על מלכות הגרוב ועוברת למקצב קליל –
זה סיפור עצוב על מי שממשיך לחלום את מי שאינה איתו, ודמותה החסרה ממשיכה למלא את חייו. החולם יספר עוד פעמים רבות את סיפור החיים בלעדיה. יש מי שמקשיב למנטרה הזו. שמע אותה שוב ושוב עד שהוא מגיב בחוסר סבלנות
צאו לכביש הראשי עם הטקסט הלא פשוט הזה. הצלילים הקליטים, זורמים בנוחות חגיגית מלהיבה, ואז אתה מתפנה לקרוא פעם שניה ושלישית את המילים ושואל – איך המוסיקה של עומר קורן מתחברת (לטקסט). מה רוצה מאיר גולדברג לומר לנו? שהעולם רע
דף יחסי הציבור מכריז על חזרתו של רוני תורג'מן לקראת אלבום חדש מזה 20 שנה. לא יודע מי החסיר פעימה. אולי השיר יגרום להפרעת קצב. לפי תצלום הסינגל – פנים זועמות מאחורי משקפיים כהים, אתה מצפה לשיר קודר/ זועם. ואז
שיר של התפכחות: אל תחשוב שאתה משהו מיוחד, אחר. בסופו של דבר אינך שונה מאחרים. אתה ככל האנשים, רגיל ביותר. אתה הוא שאחראי לחייך ולגורלך. אתה עוד טיפה בלב ים. התחלת כאחד האדם, וכך תסיים, כאחד האדם, בלי לדעת את
מאיר גולדברג כל כך מאוהב, שהוא שרבט את כל הקלישאות והסופרלטיבים הפשטניים האלו על אהבה, שנשמעים כשליפה מהשרוול? שיר על הבחירה/זכייה באהבה הגדולה אחרי ימים נטולי אהבה, ומרגע שנכנסה לחייו – הוארו ימיו האפורים. המוסיקה מובילה את ישי לוי למחוזות
ריקי גל מספרת הסיפור מפיהן של אישה וילדה שהיו עדות להתרחשות הקשורה באירוע טראומטי, שבו נהרסו בית וחיים. העדות נמסרת לפני שהתפרסמה בתקשורת. בולט הניגוד בין מה שהיה לפני (שיחקו כדורסל, תלו כביסה) ומה שאחרי (בית הרוס, חלונות קרועים). בהמשך
פרויקטים מוסיקליים של יוצרים-מפיקים מקומיים מוצאים דרכם אל הזרם המרכזי של הפופ. זהו אפיק פופ, בו יוצרים בוחרים לעצמם מבצעים שונים ההולמים את האוריינטציה המוסיקלית שלהם. עידן רייכל התווה דרך קוסמופוליטית נפלאה. עופר מאירי יצר סגנון משלו – במטרופולין. שמוליק
במחלקה לזיהוי קולי יספרו לכם, כי אין שני אנשים בעלי קול זהה, ממש כפי שאין שתי טביעות אצבע זהות. כנ"ל – אין שני אנשים בעלי נשמה זהה. יש פעמים, שאנחנו שומעים את הקול שבתוכנו, הנשמה שמדברת, אבל לא ממש מאזינים לה,
מעין סיכום חיים. מה שעבר – עבר. האהבות – שייכות לעבר. גם הפגיעות. כל מה שמכאן והלאה – בונוס. תסתפק במה שהוא. רגע בודד. רגע של שקט. כל העולם כולו גשר צר מאוד. והכלל והעיקר לא לפחד כלל. גלי עטרי
מלאכית הדממה היא אחת מאותן בנות הסובלות מתסמונת רט (בנות שאינן מדברות, מאבדות בהדרגה את היכולות השימוש בידיים וההליכה) השיר נולד לרגל שבוע המודעות הארצית לתסמונת. פבלו רוזנברג הלחין מילים שכתב מאיר גולדברג. שיר שכולו רגישות של הזדהות ואהבה, נוסכת