אוסף שירי האהבה הגדולים
כל שיר שני יכול להיכנס תחת "שיר אהבה". מישהו הגדיר פעם שיר אהבה מהו? "מרש הדייגים" ששרים הדודאים הוא שיר אהבה? "בואי נעשה לנו חג" ששר יגאל בשן – שיר אהבה? האם "שיר אהבה" מתחייב להיות שיר המביע אהבה או
כל שיר שני יכול להיכנס תחת "שיר אהבה". מישהו הגדיר פעם שיר אהבה מהו? "מרש הדייגים" ששרים הדודאים הוא שיר אהבה? "בואי נעשה לנו חג" ששר יגאל בשן – שיר אהבה? האם "שיר אהבה" מתחייב להיות שיר המביע אהבה או
נתן אלתרמן כתב על יחסים אמביולנטיים בנישואין שמושתתים על אהבה ואכזבה, על זוגיות בנסיגה. השיר עוסק בתחושות דו־ערכיות כלפי קשר של נישואים. כל אחד מהצדדים קשור לשני, אך משווע להימלט מהקשר. . זה שיר אהבה נגד עצמה. כל אחד מהצדדים לעצמו, קשור
ערן צור ממשיך לשיר את "ערב ב' כסלו" למן הימים שהוא נולד במסגרת כרמלה גרוס וגנר (האלבום "עיוור בלב ים" 1995), ללא ספק פסגת היצירה שלו, חריג במוסיקה הישראלית בזכות הלחן האלמותי של יובל מסנר שסייע לדרמה האישית להפוך לסיפר
בקומוניקט שצורף לאוסף יש שורה שאומרת: "האוסף הוא יוזמה של אריק שהקשיב לאלבומיו עם קלפטר וגילה שוב עד כמה שיתוף הפעולה ביניהם היה קסום ומיוחד עבורו". זה לא היה גילוי מחודש, אבל הוא הוליד אוסף של 19 שירים שכלל אז
את השיר שמעתי בדואט של עמיר בניון ומיכה שטרית באוסף הכפול "קול הנשמה" שערך איתמר חובב לזכרו של אביו, משה חובב, קריין הרדיו הנודע. אם יש שיר שמסביר את הקשר שבין הפופ הישראלי לפיוט היהודי ולתפילה בעידן הזה – זהו
לקראת קבלת פרס ישראל, ממשיך אביהו מדינה לדבר על אפליה תרבותית של המוסיקה שהוא יצר ויוצר. בראיון לערוץ 13, הוא תמה מדוע הוא ממשיך להיות מסווג כ"מוסיקה מזרחית" ולא ישראלית? אם המוסיקה שלי היא "מזרחית" – זה אומר שה"מערבית" היא
תקנוני: אנחנו הופכים אט אט למעצמת קאברים. כולם שרים את כולם, בין אם אלה הכוכבים הנולדים או פרויקטים מהסוג של "2 צדדים למטבע". נדמה שנדב ביטון שיזם את הפרויקט והפיק אומנותית, לא התכוון לאיזשהו "פיוס" בין מערב למזרח במוסיקה הישראלית,
לתומי חשבתי שחלה טעות, ושכחו בטקסט עוד שניים שלושה בתים. אבל לא. אלה שני הבתים שאמורים לתאר את "סיפור חייו". רביב רם בן מנחם מתחיל ב"עננים התכסו להם בינתיים (כלומר העננים שמו על עצמם כיסוי?) בראותם איך רגליי כשלו מדרך"
להעביר לספת הפסיכולוג. הבנאדם לא רוצה יותר לנדוד, אבל רוצה לברוח איתה. מצד שלישי – מסתתר מעצמו, מחפש שקט, רוצה ללכת לישון בעולם של הבטחות ושקרים. מילים פשוטות: מקרה לא קל. נשמע כאילו האדם רוצה להיעלם, להיות כלום, להיות או לא
איך איתה הכל ורוד, כשהיא רוצה רק מאני מאני מאני? ואיך היא עושה לו "חפירות", כשהם עדיין לא יחד? משה בן אברהם כנראה לא חשב עד כדי כך על הפרטים הקטנים. השטחיות קיימת בכל פינה בשיר. הוא עסוק באיזושהי עגה
המנגינה, הטון, העיבוד חוברים לשיר על ניכור ברמה נפשית קשה – "והזיעה קרה קרה – לחבק את מי שיש". הקליפ שהופק לשיר מתוך האלבום "מי שלא חולם כועס" מחזק את תחושת הזרות, חוסר השייכות, התלישות, הבידוד, והריחוק. השיר אינו נכנס לגורמי הטראומה.
דודי בר דוד יוצא למסע זכרונות בילדותו/נערותו, מנסה להכיל פיסות חיים בזרם תודעה משחזר. הטקסט לא תמיד קוהרנטי – מצד אחד תיאורים ממוקדים של תמונות מהילדות, ומצד אחר ניסיון לשרבב עניינים שנוגעים בפרשנות הסטורית כמו "זוכר ת׳קשר בין הון לשלטון",
נחמד להיות צעיר על סף 2018? אני ממש לא מקנא. טוב לי עם קשישותי, אחרי שאני שומע את האינסטנט דאנס הזה של הצמד העונה לשם קייט ואור, שאמור לבטא ראשים צעירים, שמדברים בסלולרית, פולטים הרבה אנגלית בקטע של אנחנו חיים
מהי אהבה? המילון יגדיר: חיבה עזה, אהדה, רגש משיכה, התחושה שחש האדם האוהב לאהוב, חשק, תשוקה, חיזור, הערצה, כיבוד. לאה שבת חשה שבמציאות הלחוצה היא זקוקה למשהו מזה שיפעפע ויחדור אל מתחת לעור, שייספג ויתנחל בתוך הנשמה. פגעי הזמן? כל
פוליקר פוליטי? הדיסק נפתח ב"ערב טוב יאוש, לילה טוב תקוה", מוטו בהמשך. פוליקר שר על המבוכה הגדולה של החיים באיזור, תחושה של "יכול להיות יותר טוב, יכול להיות אסון". בשביל שיר כזה קונים דיסק: קול מעומק הנשמה, משדר החרדה בלי
הבנאדם מנסה להרגיע, מבטיח לעצמו להרפות, לחזור לים, להביט בירוק, לשמור על קרבתה, להסתפק בקיים ביחסיהם, ואז פתאום, הרציונל שוב חוטף מכה. להט החושים משתלט וגורר אותו אל תוך המסיבה. הבריחה מנצחת. מוש בן ארי בחר במסיבה. צליל בס מוביל
כששלמה גרוניך ודני רובס חברו לערב חד פעמי במסגרת פסטיבל הפסנתר בת"א, הרמנו שתי גבות ושאלנו – הכיצד? מה לו ולו? אחרי ששמעתי את האלבום המשותף, הורדתי את הגבות ורשמתי לעצמי: צריך לתת קרדיט למוסיקאים שמנסים להיפגש באמצע הדרך למרות
אבי טולדנו שר על סערת אהבה שחלפה, ועימה – תחושת הריחוק מהעיר (ת"א) בה היא (האהבה) התרחשה. קיבל עצת "חבר חכם" לוותר, ועדיין "האש בוערת". זה שהוא "נסער" – אין בעיה להבין. אבל ממה היא "נסערת"? על כך אין תשובה
ראש השנה בפתח. יש יצרני שירים לכל עת. קולו הענוג של בן סנוף שוטח בטון כואב בקשות לאלוהים, ובעיקר .שלא יהרוס את מי שהוא, שלא ייתן לילד שבו ללכת לישון עם דמעות. וגם "הסר מעלי את הרע". הו-הא. לקב"ה יש
בואו לא נשבור את הראש על שאלות גדולות מאיתנו. חיוך – הוא התשובה לכל השאלות. שיר הוא לעיתים אשליה גדולה, לעיתים איזו נחמה קטנה, בלי הרבה הסברים. ריקי גל לקחה את הלחן הפשוט, הנוגה והמזכך של דידי שחר והפכה אותו
תמונת העטיפה בשחור לבן מזכירה ידיעה מהשנה, שעברה שהתבררה כמתיחה ויראלית: סרטון שרץ ביוטיוב, הציג נשר המרחף מעל שמי פארק במונטריאול שבקנדה, מגיע סמוך למשפחה המבלה בפארק, חוטף את אחד הילדים, ומשליך אותו מגובה. הסרטון גרם בדקות הראשונות לבהלה. לאחר
אני קורא שיר ששורתו האחרונה היא – כולנו מחפשים "רגע רך", ובפשטות – אהבה. כדי להגיע לתובנה הזו, עשתה לנו צרויה להב מסע קצר מעט מסתורי שכולל גם רבדים הסטורים של העם בתוכו אנו חיים, שהולך מסיפור עגל הזהב ומגיע
אני שומע קול פלצט נרגש ששר אהבה ושברונה, תסכול על כך ש"הוא אוהב" ואילו היא "שותקת ושוכחת". גיא ויהל לקחו את עופר מאירי כמפיק כדי להפוך את זה למלודרמה על האוהב הנואש. מאירי קבע קו אווירה. נוכחותו מורגשת. הוא נמצא כאן.
הרקוויאם לזוגיות נשמע ריטואל קצבי מונוטוני, המשקף מן הסתם את תחושת הקריסה תחת עול השגרה שבזוגיות. המעבדה המוסיקלית של מוסקט את כהנא תרגמה את הסיטואציה למקצב אפרו שבטי. לא יודע מה עושים עם זה. אולי ברחבות זה יעבוד, בשל מרכיבים
יכול להיות שהגענו מהר מדי לסוף? גם נינט שאלה את השאלה. גם לה זה חלף ביעף. ספרתי 18 שירים מתוכם – עשרה שירים מהחדש, "כל החיות ידעו". סיכון? נינט היא זמרת שממשיכה בדרכה הנועזת, ההרפתקנית. אמנות איכותית אינה נוצרת מהחנפה.
הרים, אגם פרחים, עננים. כאב. חושך נסתר. שדים. לב נשבר. גלעד שגב תפר שיר ממילים יפות. יש דרגות של קיטש שאני מסוגל לסבול. יש דרגות קיטש שהן גבב מלאכותי עד סתמי. השיר הזה הוא ניסיון לייצר מיינסטרים ים תיכוני למסלול מיינסטרים
אריק איינשטיין: "בקומת הקרקע בביתנו גרה שכנה בשם חנה שהייתה פסנתרנית חובבת מוזיקה קלאסית. חנה נהגה לארח בדירתה חברים לנגינת רביעיות. אחד מן האורחים היה שמי (שם טוב לוי), שהיה חלילן מעולה. יום אחד שאלה אותי חנה, האם אהיה מוכן
אברהם טל במעטפת קלאסית? נראה שאין זמר ישראלי מצליח, שיסרב לרשום לעצמו נקודת שיא מהסוג הזה – הופעה עם תזמורת קלאסית. זה דורש כמובן לתפור חליפות חדשות לשירים, למצוא נקודות מפגש בין הפופ לקלאסי, כמו גם "ערכים מוספים" ורעיונות משדרגים.
קולות מן הלב הם כמה להיטים של יוצר המנסה להגדיר עצמו בפופ המקומי, יותר כוונות לב חזקות מאשר צלילים המסמנים פריצת דרך אומנותית. גלעד שגב היה יכול להגיד לעצמו בל שום תסכול: אני אמן פופ שצריך לייצר את מנת הלהיטים
שלמה ארצי מתכונן לקיץ. קיסריה כרגיל מחכה לו. אבל ליתר ביטחון – אלבום אוסף משולש לגיבוי וחיזוק המעמד. אחרי הכל – על קונצנזוס יש לשמור כדי לְשמֵּר. עוד סינגל מ"אושר אקספרס" (שיצא לפני שנה) – לא יכול להזיק. הוא יכנס