אחרי עשרים וחמישה שירים עלתה ג'וזי כץ לבמה לומר דברים. אנחנו בסיומו של מופע מחווה למי שכונתה "הגברת הראשונה של הרוק הישראלי". הפקה מיוחדת של היכל התרבות ת"א לפסטיבל חורף 2023. ג'וזי, 82, התרגשה מאוד אחרי מצעד הזמרים שהצדיע
"מיטשל" הופיע באלבום הבכורה של מיקה קרני ב-1997. עוד לפני כן, בדצמבר 1996, הוא הגיע למקום השנני במצעד של רשת ג'. הגם שמעולם לא היתה זמרת של להיט אחד, השיר הזה ילך לנצח לפניה. סיפור על כלום, מעשיה מפוהקת שמקרינה
הערב נפתח ב"על קו הזינוק", אל גידי גוב הצטרפו צעירי תל-אביב. הם יחברו אליו גם על קו הסיום כעבור כשעתיים ב"עוף גוזל", כדי לאפשר התמוגגות וריגושים על אחד השירים הכי שחוקים במוסיקה הישראלית. אנחנו בהופעה השניה של "שירים מלילה גוב", זו שנולדה
אל תשאלו את מיקה קרני בת כמה היא (הגוגל כנראה אינו משקר), אבל לפי השיר הזה, תורידו לה 20 שנה לפחות. יש משהו צעיר באלקטרו פופ מלודי שמשרת טקסט נעים הליכות. היא לוקחת רק את הצד הבהיר של החיים –
מיקה קרני מבקשת שביל. שיתנו לה שביל. מחפשת נקודת התחלה חדשה. בשיר הפותח המילה "שביל" חוזרת לעייפה 5 פעמים, אבל זה, מן הסתם, מפני שקרני בחרה להדגיש משאלת השביל הקטן לעומת הדרך הגדולה. כמו השביל גם העפיפון – יסוד החופש
מיקה קרני בחרה להתחיל מנקודה חדשה. מה היא מבקשת? שביל. שיתנו לה שביל. בשיר הקצר, המילה "שביל" חוזרת לעייפה 5 פעמים, אבל זה, מן הסתם, מפני שקרני בחרה להדגיש משאלת השביל הקטן לעומת הדרך הגדולה. כמו השביל גם העפיפון –
ערב שני שאני מבלה בחולון עם ותיקי העיר בטקס הענקת פרס על מפעל חיים ליוצר מהזמר העברי. אחרי נורית הירש, הגיע תורו של יענקל'ה רוטבליט. גם רוטבליט, כמו הירש, נאלץ לעמוד ליד ראש העיר משך דקות ארוכות ולחטוף שני עמודי
אתה מעלה כמעט אוטומטית את הטענה – מי צריך ערב קאברים לשלמה ארצי, כאשר אפשר לשמוע את המקור בלייב. ואז אמרתי לעצמי – למה לא? למה לפסול מראש כאשר אינך יודע מה מכינים לך. תן צ'אנס. אולי ייקחו את ארצי
איך אומר השיר של יענקל'ה רוטבליט: "כולם היו בני/ כולם יצאו על תנאי/ כולם כעת שרים ביחד" ובאמת איך שכולם שרו יחד בסיום הערב "זמר נוגה" – כולם בניו. איך שהגלגל הסתובב לשמוליק קראוס. גם הדור הזה של הזמרים שרים אותו
