מתן דרור

בניה ברבי בוחן את עצמו מול מצב אישי כאוטי של אהבה מתערערת שמחשיכה את עולמו.  מולו – מי שמנותקת ממה שעובר עליו "משקה את הכאב כמו פרחים שבגינה". היחסים עימה הפכו סוג של הימור ומובילים לשאלה – "מי אני?". זו

נצא עם בר צברי לכביש הראשי לשמוע טון דאוג המסלסל בעידון שתי אהבות הכרוכות זו בזו. זו שמחכה לו בבית, השנייה – המדינה. האחת – ליבו פועם בליבה, השנייה – לא לשווא הוא הולך בשבילה. צברי שר מודעות לקונפליקט שנוצר

בניה ברבי שר סיטואציה של חיים על כל הסיפורים שהוא פוגש – גיבור צעיר במלחמה, מישהו שהשתגע, ואחת שאיבדה הכל, ובתוך כל זה – הניסיון לשמור על חלקת האהבה שלו, התקווה שמתוך העצב הגדול יצא חיוך. גם המוסיקה נכנסת למעגל

הוי הוי, הוי עדן בן זקן בת 30. יש סיבה לבכי בטונים מייללים?  הבן זוג מנסה להרגיע: יש זמן, הכל מלמעלה וגם בנינו אימפריה,. 30 זה רק מספר, ותחשבי על זה שפעם ישנו מטר על מטר, עישנו סיגריה בגשם,  ואיפה

אברהם טל שר כאב של  מצוקה, ייאוש, בקשת הצלה, מציאת אהבה. יש בשיר הזה שהוא שר ממעמקים בטון דואב אמת פשוטה שרבים מכירים – החיים תמיד יהיו עמוסים כאב וכישלון. ידידות ואהבה יהיו חבל הצלה. יש חדש? ממש לא, אבל

שירי הזדהות, צער, עידוד ונחמה ממשיכים לזרום בגלים שוצפים. מה שהמלחמה הזו עושה. נתיבי המיינסטרים מתמלאים בעצבות, חלקה הלא קטן שרבוטי אינסטנט. אייל גולן מייצג דאגה של הורים דואגים שילדיהם נמצאים במלחמה. הילד הוא כמובן "גיבור", אלוהים ישמור עליו, הדובר

שם אלוקים שגור על פיהם של בני אדם מאמינים כהרגל מושרש. אבי אוחיון פונה אליו ישירות כאילו יש קשר רוחני מתבקש בינו ובין אלוקיו, והוא מקיים איתו שיח אישי שגרתי: "ריבונו של עולם / לא חייכתי כבר איזה שבוע". לא

יש "ילדים של החיים" (אריק איינשטיין) ויש "תלמידים של החיים". אבי אוחיון, בוגר של החיים, מעניק ל"תלמיד" שלו  שיעור באיך להתמודד במסלול חיים חדש. השיר לפי הקומוניקט (*) נכתב על בנו שהתגייס לצה"ל.  שיעור בשיר אחד שכולל המון תובנות התמודדות

ליאור נרקיס, זמר השמחות והשירים המרקידים, מיהר להוציא שיר על רקע האסון הלאומי ובעוד הנרצחים נקברים. "אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה… הקדוש ברוך הוא ירחם עליהם ויוציאם מצרה". האמנם? השיר מחזיר לשאלה שנשאלה ונשאלת גם על השואה וששת

מודעות – היא היכולת לדעת, לראות, להכיר ולהבין את עצמך. דורין אור מנסה לשיר את  מודעותה למה שמתחולל בתוכה, לצדדים השונים שקיימים בה.  על האנוכיות, על פיצול, הפחד, הקולות הסותרים.   האם התבוננות בעצמה בעצמה מן הצד אכן מאפשרת לה לזהות

לפרידה מבת/ בן זוג  יש כוח רב הפועל על הרגשות, ולעיתים נדמה שלא יודעים כיצד להתמודד עם המצב החדש. פרידה היא סוג של משבר נפשי מסעיר ומבלבל. אסי ישראלוף שר סערת רגשות הנובעת מכך שמנגנוני ההגנה לא לגמרי בשליטתו. רגשות

מוזיקה היא לעיתים קרובות סוג של  אסקפיזם, מקור לנחמה והנאה, לעומת  מוזיקה שיכולה להיות  מנגנון הארה וביקורת על כל מה שקורה אצלנו וסביבנו. עידן חביב בחר לייפות מציאות. אפשר לנסח אחרת: מחפש את הטוב והמושלם תוך התעלמות מהמציאות. אֶסְקֶפִּיזְם מוגדר

שאשתתף בצערה של ילדת הרחוב? ממש לא.  ידי יצרני הלהיטים העמוסים שרבטו לה איזשהו סיפור יענו עצוב על "ילדת רחוב", שלא ברור בדיוק מה קרה לה, אבל היא שרה ברחובות, גם אחרי עשר שנים נשארה "ילדת רחוב" ש… אהובה מחכה

משחק קלפים? משחק חוזר. עדן בן זקן מגלמת את המתקרבנת שמתלוננת על הגבר שלה שמשחק קלפים "כל יום בלילה" (למה לא "כל לילה") . א-מה -ה – ילד טוב סבבה. למה היא מתכוונת?  לא ברור אם יש לו "דברים טובים"

לבכות או לצחוק? לרקוד? כולם יחד? בר צברי מציג מקבץ תסכולים של אמן מודע שחי בתוך מערכת ציפיות מעצמו, מהחברה הסובבת אותו. "מה עם האמת שבתוך הנשמה/ למה תמיד אני חייב לה?/ למה אין לי מנוחה? עזוב אותך מעומקים קשה

עידן רייכל הוא גאון באיתור הזמרות הנכונות לשירים שלו. השיר מפברואר השנה הגיע לסלון שלו. אופק נחמן היא סוג הזמרות שאני מחפש – זו שאינה תלויה בזמן ובטרנד. תן לה שיר רגש טוב, והיא תהפוך אותו לשלה כמו זמרות עם

סחבו את זהבה בן לרחבת המימונה עם המופלטות, המתוקים, ראש העיר והקצב המרוקאי. תרבחו ותסעדו . המסורת מנצחת. זהבה בן בתוך עמה היא חיה. לוקחים מרכיבים של מוסיקה מרוקאית ויוצרים שעטנז שנשען על כל מה שיגיע לחאפלה. סוג של חנופה

האהבה מתה? המבטים שלה מראים שמשהו לא טוב קרה. הוא מרגיש שהיא כבר לא איתו. השקט שהיא מקרינה מחולל אצלו סערה פנימית. נזכר בלילות שהוא היה בתוך הגוף שלה. לא מבין איך הפכה כל כך זרה. שנשתתף בצערו? ליאור נרקיס

איתי לוי כנראה מאבד שליטה על מה שכותבים לו. את האפיזודה הזו שמשרבטים לו  הוא מכיר עד לעייפה. ז'אנר שירי המתקרבן שאהובתו אינה עונה וליבו נשרף. מבקש לדעת  "מתי את חוזרת", מדבר על כך ש"בחוץ בונים מיליון בניינים" (אז מה?

למה לו לדאוג. סיעור מוחות של יצרני מיינסטרים, ויש לך שיר אהבה ענוג. זהו עידן רייכל 2023. העם יצא לרחובות. הוא יצא איתה לים להגיד לה שלא תדאג. שהכל בסדר. המוסיקה היא  דרך שסלולה ללא סטיות מבחינת רגישות מלודית.יש בו

למרות שהשיר אישי מאוד, חתומים עליו אבי אוחיון ודודי בר דוד, ששרבטו לאיתי לוי דברי התרפקות על אמא אהובת ליבו. לשיר שרבבו  מיני דעות לא שייכות כמו "כולם שפויים רק העולם מוזר". ומצד שני אמירה קוהרנטית יותר – "היום כולם

תנו לרגש לרוץ לפניכם. זו ההפתעה שהכינו מנור ואביהו שבת לאבא שלומי לכבוד 40 שנות קריירה. כמו ב"בוא הביתה", שבו שבט שבת התגייס לפרויקט "שלומי שבת וחברים", גם כאן המילים מצטרפות לשיר רגש. שמכיל אהבה, זיכרונות, חיים, שלומי שבת אבא. יש היתר

 רביב כנר שר תגובה רגשית לפרידה כואבת. הסיטואציה מעורפלת. האם המכותב נוכח או נפקד? גם סיבת הפרידה לא ידועה. לעיתים הפניה היא אליו, לעיתים מנהל שיח עם עצמו. השיר מאופיין בניגודים קלישאתיים כמו "דיברנו שעות ולא אמרנו כלום", "צעקתי בשקט"

מה "תופס" את מוקי אחרי הופעה, שהוא מבקש – הלוואי שהכסף יישרף? אם נחבר את השאלה לתחילת השיר, נבין מן הסתם, שמה שהוא חש ("שתפס" אותו) מחזיר אותו לחיים אחרי שהיה כבר מת נפשית. בשיר הזה הוא חש מאוד חי,

המתקרבנת-מאוהבת-נכזבת-נעלבת עושה למאהב מניפולציות.  שלא יחפש אותה כי יצאה לבלות. שלא יחבק אותה אפילו בחלומות. הוי. מה קרה? מהשיר לא ברור. נטש אותה? בגד בה? היצרנים לא הכי יורדים לסיבת התסכול. כינורות מנגנים לה (מה השטויות האלה?), וקשה לה לחיות

אייל גולן לא כותב את שיריו, אבל הוא יודע מה לדרוש  ממי שכותב לו אותם. גם השיר הזה מותאם ככפפה למידותיו. תנאי ראשון: תן לרגש לרוץ לפניך, והשיר הזה ממש מתחנן שזה יקרה. סוג של שיר ערש. אבא הזמר חוזר