Porcupine Tree מעולם לא הגיעה לשיא הזה: האלבום החדש, 'Closure/Continuation" מגיע למקום הראשון במצעד המכירות בבריטניה. זהו האלבום האחד-עשר של הלהקה, הראשון מאז שחברי הלהקה יצאו להפסקה ב-2009. הזמר/גיטריסט/קלידן/בסיסט סטיבן ווילסון, הקלידן ריצ'רד ברביירי והמתופף גאווין הריסון חגגו גם הם
בלקפילד 2020 היא אביב גפן. סטיבן וילסון כבר אינו בתמונה. גפן מנסה להמשיך את קו האלט רוק של ההרכב. Under My Skin הספוג באווירה הפסיכדלית הכמו מיסטית, מציג מלודיה יפהפיה שנישאת על מקצב דאנס ידידותי. ההפקה יצרה סביבה מוסיקלית שמימית,
לא יהיה מדויק לומר שסטיבן וילסון עושה היום פרוג רוק באוריינטציה הקלאסית של השבעים. וילסון הוא יוצר שלא חושב על אוריינטציה סגנונית כמו מבקרי המוסיקה, שמאז אלבום הסולו הראשון שלו Insurgentes ממשיכים לבחון אותו בזכוכית מגדלת. האם הוא ממשיך את
סטיבן וילסון התנצל מראש: הוא אוהב לדבר בין השירים, אבל בזאפה אמפי שוני, חייבים לכבות אורות ב-11, (למי המוסיקה מפריעה?) ותוכנית הערב ארוכה מאוד. אז יאללה מתחילים. בסיום הערב, אפשר היה לסכם: טוב שהוא נתן בעיקר למוסיקה לדבר. בגדול: הפרוג-רוק
חושב שהוא סופרסטאר. מהלך כמו מנצח, אבל הוא קטן. כשהוא לידה אפילו אינו זוכר את שמו. היא פונה אליו, ואומרת: "אל תשאל אותי על היכל התהילה/ תתקרב כדי שאוכל להקל על כאבך". נינט כבר ניצבת עם שתי רגליים חזקות על במת
"ג'ופיטר" (Jupiter) מוביל את האלבום החדש של בלקפילד. הייתי הולך על עוד שניים שלושה שירים מצוינים. אלבום פופ של של שירי Soft Rock מובהקים עם נגיעות פרוג רוק. צבעים כחלחלים-אפורים עם מעטה דק של מלנכוליה, בלי מלודרמות. אביב גפן וסטיבן
לפני כמה ימים הגיע אביב גפן לעשות פרומו לבלקפילד אצל לונדון וקירשנבאום. במקום לשיר לנו משהו בלקפילדי, או לפחות "מעונן עכשיו" באנגלית (Cloudy Now) דיבר גפן על סיימון וגרפונקל, לכבוד סרט דוקומנטרי שישודר איפשהו. בסוף השיחה, אמרתי לעצמי: אני חייב
