מוסיקה אתנית גלובלית יוצאת גם מישראל. חתום עליה איש ההקשה סנגיט סגל, שבשנים האחרונות מסובב גלובוס בשילוב מקצבים אפריקאיים, מגוון השפעות, תרבויות ושפות. הפעם יוצאים איתו לברזיל עם מריאני דה קסטרו – אחת הזמרות הפופולאריות בברזיל, כדי לקבל את אחד השירים
באיזה שהוא מקום בשמיים עדיין יש כחול. לא הכל שחור. סנגיט חיבר שפות, דיאלקטים מוסיקליים כדי לנסות לצבוע באיזו משיכת מכחול שאומרת פיסת תקווה. השיר מספרמצוקתה של ילדה שהיא קורבן הטרגדיה הגדולה של העולם – מלחמות שממשיכות לחרב את הילדות למיליוני
השיר נכתב מתוך מודעות כפולה המעידה על התפקחות מתוך בגרות: היחס לאחרים שדואגים ומתגעגעים, והמבט על עצמו – בתהיה על פשר נדודיו. "חלפה שנה ומה למדת?" הדואגים "אינם מבינים שום דבר", אבל הוא חש את חרדתם. הנקודה היא שגם הוא אינו
