עדי ישעיה

אין כזו מסיבת סיום בפסטיבלי ג'אז, בה כל המשתתפים מתכנסים לערב אחד ומנגנים כל אחד בתורו. נדמה לי ש"יפוג'אז" הוא הפסטיבל היחיד בעולם שמצליח ליצור התכנסות שכזו, שהיא תוצר של קונספט לפיו משתתפי הפסטיבל מצווותים לערבים שונים כלידרים, גם כנגנים מן השורה

הזמינו את כל נגני הפסטיבל מחו"ל לחגיגת הסיום. מתי לאחרונה שמעתם על במה אחת מקבץ של כל באי הפסטיבל? עמיקם קימלמן, המנהל האומנותי של יפו ג'אז, הגה את הרעיון (הכלכלי/אומנותי) של כולם מנגנים בשביל כולם – בחילופי תפקידים (פעם מוביל,