עדי רותם

רביב כנר הביתה
מוסיקה ישראלית

רביב כנר הביתה

הבלגן. זה מה שגורם לרביב כנר לזעוק. לא ברור מי האמא, מי האבא. הכל חשוך. והכל לא ברור. רק שיחזירו אותם. הביתה עכשיו. שמעתי את רביב בכיכר החטופים. לוחם מילואים שזועק מדם ליבו. בשיר הוא  דואב, מלנכולי, טון נמוך, ואז

גיין בורדו מגדל המים
מוסיקה ישראלית

ג'יין בורדו מגדל המים

מה הן משאלות הלב שדורון טלמון שמרה  לסוזן וגה וטרייסי צ'פמן? לכאורה, היא אמורה להיות מאושרת בבילוי של לילה בתוך מטעים באווירה נפלאה, אבל זוהי רק מראית עין. בשורת החוויה נמצאת במקום אחר. המאזין היה רוצה לשבת בתא הכומר כדי

תמיר גרינברג Until The End
מוסיקה פופ

תמיר גרינברג Until The End

לא הבנתי את הקשר לבריכת גורדון עד שקראתי את הקומוניקט המצורף (*) גם כך – מקרי בהחלט. זה שיר אהבה  מלא חמלה לבת זוג שתמיר גרינברג מעבירו למגרשו האמוציונאלי. האנגלית מצילה, כי בשפתנו זה נשמע משהו כמו: "אהיה חזק/ אני

מיטב שרמן יוני
מוסיקה ישראלית

מיטב שרמן יוני

מיטב שרמן דואגת ליוני. מה דאגה? קרן פלס עזרה לשרבט את הסיפור על הבחור "עם הקטן הגדול", זה שמחפש ריגושים, לוחש לנשים, שבורח מהכל, שמדחיק הכל "בזכות האלכוהול" (בזכות?) . החריזה בסדר  אבל תפורה ולא נשמעת אמינה. הסיפור סביר, אבל

מתן לוי הכל מסתובב עליי
ישראלי חדש

מתן לוי הכל מסתובב עליי

אני נתקל בשירים רבים שבהם יוצרים צעירים פונים לאלוהים בבקשת עזרה. החיים האישיים אינם קו ישר וחלק, משברים מתרחשים לרוב כשרמת הציפיות של האדם מעצמו מתנגשת עם הישגיו ויכולותיו האמיתיים או בין מה שהוא רוצה להשיג לבין מה שהושג בפועל.

שי המבר רציתי הכל
מוסיקה ישראלית

שי המבר רציתי הכל

קיימת קלישאה שנאמרת לעיתים כלאחר יד: הגשמת כל רצון אפשרית, בכל גיל, בכל מצב, רק צריכים לרצות. שי המבר הפכה אותה לתרגיל פיוטי-מוזיקלי. רשימת הרצונות גדולה, ראו פירוט למטה בטקסט. אפשר לסכם אותה ב.. רציתי שיהיה לי טוב. המבר מאמינה

מירב הלינגר ורון בוכניק נתמכר שוב
מוסיקה ישראלית

מירב הלינגר ורון בוכניק נתמכר שוב

רון בוכניק הוא זמר של דואטים יפים. רצוי שהם יהיו מעט עצובים, מעט מתקתקים, בין אפרוריות לזריחת השמש. מבחינת האווירה והמצבהרוח, השיר הזה נשמע כמו המשך של "שקופים" שהוא חילק עם קרן פלס. הקול של העזר כנגד כאן של מירב

ג’יין בורדו טי שירט
מוסיקה ישראלית

ג’יין בורדו טי שירט

דורון טלמון שרה על ימי התום של פעם. הבר של הקיבוץ, כדור אורות עשן, טי-שירט ישנה, תחנת האוטובוס. הדברים שהוא אמר לה ("את יפה כמו מקודם".) למרות השריטות שאספו – התחושה היתה של עולם יפה, חסר דאגות – בביישנות דיברנו

שי נחייסי סרט
מוסיקה ישראלית

שי נחייסי סרט

יהיה נכון לומר ששי נחייסי חי בסרט? כלומר: הצורה שבה הוא חווה את המציאות היא כאילו מחט עמוסה באדרנלין תקועה בתוכו. לב רועש, הראש תמיד עובד, רץ בתוך סיפור. מעייף לא? אבל אז מגיעה המוסיקה: "צליל מתגבר יוצא מכלי שבור".

שי נחייסי
מוסיקה ישראלית

שי נחייסי – תוניס

השיר  נכתב לפני הסדרה "המרוקאים החדשים" כהתרפקות על הסבתא התוניסאית שמבטאת את האהבה והחום למשפחה בין השאר בתבשילים שהיא מכינה בסירים הגדולים. נזכרתי בזוהרה אלפסיה מהשיר של ארז ביטון, זמרת החצר המוערצת אצל מוחמד החמישי ברבט מרוקו, שחיילים נלחמו בסכינים

שי נחייסי - נגמר הזמן
מוסיקה ישראלית

נגמר הזמן

עוצמת הרגש של שי נחייסי מופנית אל גורם הזמן בחייו. הוא (הזמן) מנהל אותנו. במקרה של היוצר – עניין קריטי. רגע השיר היה מונח לפניך, רגע הבא – התנדף. הרגעים האלה שהנשמה מייצרת את מה שרצית להגיד – נדירים, אם

שי נחייסי - בין מגרשים
מוסיקה ישראלית

בין מגרשים

ניכנס לזרם התודעה של שי נחייסי. הוא לא יחזור עוד למוסיקה ישנה מרוחקת מהלב. הארה פנימית מובילה אותו עכשיו לכיוונים מנוגדים. מילים קדושות ממלאות את כל מה שחסר בו, ועדין חצוי בין קודש לחול, "שחקן בודד בין מגרשים".  כיצד מודדים או מגדירים

מאיה אברהם - פועם בי
מוסיקה ישראלית

פועם בי

מה חושפת הבדידות? מאיה אברהם השאירה אותנו ללא תשובה. שאלות לעיתים חזקות יותר מתשובות. וכאן?  אין מילים לתאר אותה, כי היא "חונקת". אבל זו אינה רק הבדידות. "לב פועם" מבטא  כמיהה להתחברות מחודשת. מאיה אברהם שרה את תוגת הגלמודיות. הטון

ניב דמירל - כל הקלפים
מוסיקה ישראלית

כל הקלפים

בז'אנר הפופ הים תיכוני (לאו דווקא  "מוסיקה מזרחית") חוזר נושא אחד: האהבה ושברונה. הבנאדם הרוס מאהבה. בוכה את נשמתו. הקורבניות של הגבר בשירים האלה משוכפלת עד לעייפה, כאילו אין נושאים אחרים בעולם פרט לגבר הננטש שיש לרחם עליו. בשפת הקלישאה

דיקלה - הו ליבי
מוסיקה ישראלית

הו ליבי

דיקלה מקוננת אהבה נכזבת. לאן הלך הלב הטוב שלה. רק שלא "ימס לה בים של דמעות" ושלא יברח לה ללב אחר. סוג של כתיבה עממית שמתכתבת עם סגנון כתיבה בז'אנר המזרחי ערבי העממי. דיקלה שרה ברגש עצום את המילים. טון צרדרד

דיקלה - תודה
מוסיקה ישראלית

תודה

הלב השבור מכוסה אבק, נחנק, נדם – כשהוא הלך. התודה האמביוולנטית שיוצאת מסערת רגשות.  דיקלה נשמעת כמי שחרב עליה עולמה. מצד שני יש תחושה שהקול המלנכולי הצרדרד המקונן כבר חוזר על עצמו בסוג של מניירה קולית אמוציונאלית – כחלק מהקונטקס

דילוג לתוכן