שנלך על שיר פוליטי? למה לא. הזמן ממש מתחנן לאיזה שיר פוליטי של שלמה ארצי. הוא הרי קונצנזוס. מפתיע – הטקסט אינו שלו, אבל כמו נכתב מפיו. מה שיותר משמעותי: לשמוע את קולו על רקע מציאות הזויה. מסר פוליטי? אפשר
יש שירים שאתה אומר: אסור לגעת בהם. יש להשאירם נטועים בחלקת יוצרם-מבצעם הראשון. קחו את "יפה כלבנה". יופיה, חשבתי-חשתי קיים בלעדית בקולו של אביתר בנאי. נורית גלרון מרוב אהבתה המוצדקת לשיר, חשה אליו משיכה עמוקה ושרה אותו אפילו בלשונו המקורית
לכל הזמרים זאפה בסלון – זה הרצליה, אביב גפן קיבל את זאפה בסלון בשוני בנימינה. הוא הבין כי האמפי הצפוני טוב לו יותר מהחלל בהרצליה, גם במצב שאין קהל. יש משהו קסום להיות פה, אמר לפני ששר את השיר הראשון
לא זוכר ששלמה ארצי לקח בשנים האחרונות שיר – שלא הוא כתב. לא סתם הוא לקח את השיר הזה. יונתן ארצי הבן (הצעיר) קרא את שלמה ארצי האב כרנגטן נפשי. התאים לו שיר ככפפה. השיר אומר: יהיה לך כל מה
המיית הלב של נסרין קדרי בהזדהות עם שושנה רבינוביץ (וקסלר) שכתבה את השיר בהיותה נערה, בזמן שהותה בגטו וילנה. בגטו הוטל עליה לשמור על ילד צעיר ממנה, וכדי להעביר את זמנם המשותף, כתבה לו שושנה שירים ושרה לו אותם. ככל שהתארכה המלחמה,
מוסיקה מנצחת הכל. כולם רוצים לשיר. אז למה אין כאן מנהיגים שבאים מהמוסיקה, מהשירה? אבל זה לא העניין של ארצי. זה אינו שיר מחאה. "פוליטיקאים מושחתים" נכנסים לזרם התודעה של שלמה ארצי כהערת סוגריים, עולים למסלול הכביש הראשי, שמגיע לקיסריה לכל מי
גבסו/ GaBso שר על יחסיות בהיבטים שונים על מושגים ומצבים בחיים. כל אחד ותפיסתו, עולם הערכים שלו. למעשה, כל מה שיוצר חיים על הניגודים שבהם, שמובילים עד למצבי קיצון. למילים יש כח רב היכול לחרוץ גורלות לחיים ומוות. הכל נמצא בראש.
לשי גבסו יש מסר הנוגע לחייו האישיים. הוא בחר באנגלית כדי להעביר אותו לציבור: אני יוצא למסע הזוי בנבכי הדמיון לנסות לגלות את עצמי מחדש, למצוא את החיים שמתחת לחיים. גבסו שר ברגש עצור חלום ואידיאל. עורג אל המנוחה והנחלה, מצב שכל
אילו האלבום הזה היה נופל לידי, בלי שהכרתי את אלבומיה הקודמים של להקת היהודים, הייתי אומר: יש ליהודים להקת רוק. מבחינתי, הביקורת על היהודים מתחילה באלבום הזה. הסיבה נראית לכאורה פשוטה: כאן הגיעו אורית tt שחף, תום פטרובר ושות' לעוצמות שמכילות
