איציק פצצתי (עומר מור) מתרוצץ במסדרונות המלנכוליה האורבנית. העיר מככבת כאן. אין בה אנשים. יש מעלית, תקרה מזכוכית. יש גם מי שמנסה להאמין שהוא חפשי. אנחנו גרים בתוך העיר, יוצאים החוצה אל הרחוב, מחליפים את הבדידות הקיומית בחברותיות אורבנית. האם
ההיינו כחולמים? ג'אז ישראלי ממלא אולם בהיכל התרבות. תגידו – מדובר "רק" באולם "צוקר", ועדיין – לא מחזה שכיח לראות קהל מעורב מאוד מגיע להיכל – חילונים, דתיים, גילאים שונים. הגיעו לשמוע את הרביעייה של דניאל זמיר. שמחתי בשבילו, במיוחד
מתי הקהל יגיע להופעות המוסיקה הראשונות בעידן הקורונה? מבחינת אילת – עוד חודשיים וחצי. אם ירוקה אז עד הסוף. ההצהרה שיוצאת: יהיה פסטיבל ג'אז. מהדורת ג'אז חורף 11 . יש מנהל חדש (יוסי פיין), יש רשימת אמנים תוצרת הארץ. אין
איך חוגגים 50 שנות קריירה? מתחילים בקטע לא מתוכנן שאינו מופיע ברשימת השירים. לא יודע מה עבר לשלמה גרוניך בראש, אבל יכול להיות שמה שעבר לו – עבר גם אצלי: איך ליצור מופע' שלא ימחזר את המוכר והחביב. אולי זוהי
מה עוד אפשר לעשות עם השירים של ברי סחרוף? הייתי חוסך במילים הבאות, ופשוט שולח אתכם למפגש האטרקטיבי, שכמותו ניתן לקבל כנראה רק בפסטיבל כמו פסטיבל הפסנתר. בתוכניה דובר על טריו, אבל על הבמה התייצבה רביעייה – סחרוף – גיטרה וקלידים,
מה הקשר בין היפ הופ עברי וג'אז? לפי התוכניה ברור שיש קשר: בתחילת שנות התשעים הדגים קולקטיב הג'אז-ראפ US3, כיצד "קנטלופ איילנד" של הרבי הנקוק, סטנדרט משנות השישים, הוא בסיס מושלם למפגש פאנקי בין גרוב וג'אז. המפגש טבעי ועמוק, נעוץ בתוך
ברי סחרוף עם איתמר דוארי ועומרי מור מישהו אמר לי אחרי ההופעה: אבל זה לא ג'אז. אז מה? אנחנו ב-2018. מפגשים בין נגנים מז'אנרים שונים מולידים קומבינות של ניסוי וטעייה ולעיתים – הפריייה הדדית. ברי סחרוף, רוקר ישראלי מקורי וייחודי –
איך מתחבר פסנתרן הג'אז עומרי מור לזמר–יוצר שלמה בר, האיש מאחורי "הברירה הטבעית"? מי ששמע את החיבור של מור למוסיקה האנדלוסית, יכול להבין עד היכן יכול המוסיקאי האקלקטי הזה להגיע בהבנה העמוקה שלו של המוסיקה המזרחית. הפגישה עם בר בן
הם עדיין לא כוכבי-על בג'אז העולמי, אבל הם מנגנים כמו כוכבי הג'אז הבאים, חלקם עם פוטנציאל מוכח להגיע רחוק. כולם – על טהרת הג'אז הישראלי. גם אבישי כהן, סופרסטאר ג'אז, אבי הפרויקט, מאמין כי מדובר בנבחרת העתיד של הג'אז הישראלי,
תעקבו אחרי השינויים. תחזיקו צמוד את לוח ההופעות המשתנה. הפסטיבל מתקיים למרות החמאס! אחרי הביטולים של רביעיית מרקוס סטריקלנד ו- חמישיית טרנס בלנשרד, גם פסנתרן הראיי האלג'יראי מוריס אל מדיוני בן ה-86, מנטור המוזיקה הערבו-אנדלוסית, לא הגיע,בגלל מחלה, והשאיר את
הפסנתרן האיטלקי סטפאנו בולאני הוא אורח קבוע בישראל. בסדרת ג'אז במשכן הוא כבר חותם על כרטיס עבודה. ב-2006 החל הרומן הופיע בהרכב השלישייה שלו. ב-2008 הוא ניגן עם החצוצרן המהולל אנריקו ראבה, בן ארצו. ב-2009 הוא הראה לנו איך הוא חובר
