מה גרם לרועי פרייליך, היוצר והסולן של ה"נערות" לגייס את "רק על עצמי", שירה של המשוררת רחל, זו שהשוותה עצמה לנמלה על המשא הכבד שגופה ונפשה לא עמדו בו? הציטוט נשמע לא יותר מהבלחה מקרית בהחלט. פרייליך שרבט הבזק הזייתי
רועי פרייליך ממשיך לעצב אמנות רוק ביזארית, שכולה הוא, מהמילים, דרך המוסיקה ועד הקליפ. "נערות ריינס" מבחינה זו היא אמצעי. הרעיון הפעם עלה לו בחלום, אבל מוחו הקודח לוקח אותו למקומות מעורפלים. לפי "החוקים של המשחק" הוא נמצא בפקק. פקק
בעידן הנוכחי יש תחושה שהרעיון של לחיות את הרגע – מגמה שנשענת על היכולת להתמקד בהווה, ברגע הנוכחי – קוסמת להרבה מאוד אנשים. רועי פרייליך חווה סיטואציה של לחיות את הרגע אבל גם גם מודע לחסרונותיה. נשיקה לוהטת בעיניים עצומות,
ישתעשעו היוצרים לפנינו במעבדת שרבוטי מילים וחרוזים על פנטזיית אהבה. מה יצא? רוח מזרחית במעטפת אלקטרו רוק. שירתו הגבוהה של שי צברי הנשמעת ממוסכת, הולמת את "כמו מסומם בתוך עינייך שט". שעשוע? זו ההרגשה: מתכייפים על מילים וצלילים כדי לייצר
רועי פרייליך שר על חלום שהיא חלמה – שהתפוגג לה. גם אם היה בו הגיון, לא הצליחה לרושמו, וגם לא היה שם "צלם", הצטחקק הכותב. יש בשיר יותר מאשר סתם פספוס של חלום. כל מה שהיא רוצה לחפש בחלום "עולם אחר
קול מנוכר דרמטי, חדגוני, תזזיתי פונה בגוף שני לדמות נשית כמעט לכל אורכו של האלבום. רועי פרייליך ("נערות ריינס" לשעבר) מקפיד לחרוז במדויק את זרם התודעה שלו, למרות שהוא אינו מתכוון לשירי פופ סימטריים. השירים הם שברי מחשבות ואסוסיאציות פואטיות
